לוּקָס 19
| ישוע הגיע ליריחו ועבר ברחובות העיר. | 1 |
Now when Iesus entred and passed through Iericho,
| אדם אחד בשם זכי, אשר היה מנהל בכיר ברשויות המכס, בעל השפעה וכמובן עשיר גדול, | 2 |
Beholde, there was a man named Zaccheus, which was the chiefe receiuer of the tribute, and he was riche.
| רצה לראות את פניו של ישוע. אבל זכי היה נמוך־קומה, והקהל הרב הסתיר ממנו את ישוע. | 3 |
And he sought to see Iesus, who hee should be, and coulde not for the preasse, because he was of a lowe stature.
| זכי רץ לפני הקהל הרב וטיפס על עץ שיקמה בצד הדרך על מנת שיוכל להתבונן בישוע ללא הפרעה. | 4 |
Wherefore he ranne before, and climed vp into a wilde figge tree, that he might see him: for he should come that way.
| כאשר עבר ישוע ליד העץ, הרים את עיניו והביט בזכי.”זכי, “קרא לו ישוע בשמו,”רד מהר מהעץ, כי היום עלי להתארח בביתך.“ | 5 |
And when Iesus came to the place, he looked vp, and saw him, and said vnto him, Zaccheus, come downe at once: for to day I must abide at thine house.
| זכי מיהר לרדת מהעץ וקיבל את פניו של ישוע בשמחה ובששון. | 6 |
Then he came downe hastily, and receiued him ioyfully.
| הדבר לא מצא־חן בעיני הקהל.”ישוע עומד להתארח בביתו של חוטא ידוע!“רטנו. | 7 |
And when all they sawe it, they murmured, saying, that hee was gone in to lodge with a sinfull man.
| אולם זכי עמד לפני האדון ואמר:”אדוני, מהיום והלאה אתן את מחצית רכושי לעניים וכל מי שלקחתי ממנו כסף במרמה, אחזיר לו פי הארבע!“ | 8 |
And Zaccheus stood forth, and said vnto the Lord, Beholde, Lord, the halfe of my goods I giue to the poore: and if I haue taken from any man by forged cauillation, I restore him foure folde.
| ”היום באה ישועה לבית הזה!“קרא ישוע.”כי זכי הוא בן־אברהם. | 9 |
Then Iesus said to him, This day is saluation come vnto this house, forasmuch as hee is also become the sonne of Abraham.
| ואכן בן־האדם בא לחפש ולהושיע את האובדים.“ | 10 |
For the Sonne of man is come to seeke, and to saue that which was lost.
| כשהתקרבו לירושלים, ישוע סיפר לתלמידיו משל, כדי לתקן את הרושם המוטעה שהיה להם שמלכות האלוהים עומדת לבוא בכל רגע. | 11 |
And whiles they heard these thinges, hee continued and spake a parable, because hee was neere to Hierusalem, and because also they thought that the kingdom of God should shortly appeare.
| ”אציל אחד נקרא לארץ רחוקה כדי לקבל את כתר המלוכה על מחוז מגוריו. | 12 |
He saide therefore, A certaine noble man went into a farre countrey, to receiue for himselfe a kingdome, and so to come againe.
| לפני צאתו לדרך קרא לעשרה ממשרתיו, נתן לכל אחד מהם מטבע זהב ואמר:’השקיעו את הכסף וסחרו בו עד שאחזור‘. | 13 |
And he called his ten seruants, and deliuered them ten pieces of money, and sayd vnto them, Occupie till I come.
| רבים מבני ארצו של המלך המיועד שנאו אותו, ואף שלחו בעקבותיו משלחת שהודיעה לו:’איננו רוצים שתמלוך עלינו!‘“ | 14 |
Nowe his citizens hated him, and sent an ambassage after him, saying, We will not haue this man to reigne ouer vs.
| ”מחאתם לא הועילה, והאציל הוכתר למלך. כשחזר המלך לביתו קרא אליו את עשרת המשרתים, ושאל אותם מה עשו בכסף שנתן להם וכמה הרוויחו. | 15 |
And it came to passe, when hee was come againe, and had receiued his kingdome, that he commanded the seruants to be called to him, to whome he gaue his money, that he might knowe what euery man had gained.
| המשרת הראשון בא ואמר:’אדוני, ממטבע הזהב שנתת לי הרווחתי עשרה מטבעות זהב‘. | 16 |
Then came the first, saying, Lord, thy piece hath encreased ten pieces.
| ”’יפה מאוד, משרתי הטוב!‘שיבח אותו המלך.’מאחר שהוכחת את נאמנותך במעט שהפקדתי בידך, אני ממנה אותך שליט על עשר ערים‘. | 17 |
And he sayd vnto him, Well, good seruant: because thou hast bene faithfull in a very litle thing, take thou authoritie ouer ten cities.
| ”גם המשרת השני דיווח על רווח, פי חמישה ממה שקיבל. | 18 |
And the second came, saying, Lord, thy piece hath encreased fiue pieces.
| ”’אותך אני ממנה שליט על חמש ערים‘, אמר לו המלך. | 19 |
And to the same he sayd, Be thou also ruler ouer fiue cities.
| אחר כך בא המשרת השלישי ואמר:’אדוני, הנה המטבע שנתת לי; שמרתי אותו במטפחת ולא נגעתי בו. | 20 |
So the other came, and sayd, Lord, beholde thy piece, which I haue laide vp in a napkin:
| כי פחדתי ממך, מפני שאתה איש קשה; אתה לוקח מה שלא שייך לך וקוצר את מה שלא זרעת‘. | 21 |
For I feared thee, because thou art a straight man: thou takest vp, that thou layedst not downe, and reapest that thou diddest not sowe.
| ”’רשע שכמוך!‘קרא המלך בזעם.’איש קשה אני? מיד אראה לך כמה קשה אני יכול להיות! אם ידעת שאני לוקח מה שלא שייך לי וקוצר את מה שלא זרעתי, | 22 |
Then he sayde vnto him, Of thine owne mouth will I iudge thee, O euill seruant. Thou knewest that I am a straight man, taking vp that I layd not downe, and reaping that I did not sowe.
| מדוע לא הפקדת את הכסף בבנק? כך לפחות הייתי מקבל ריבית!‘ | 23 |
Wherefore then gauest not thou my money into the banke, that at my coming I might haue required it with vantage?
| ”המלך פנה אל העומדים סביבו ופקד:’קחו ממנו את המטבע ותנו לאיש שהרוויח את הסכום הגדול ביותר!‘ | 24 |
And he sayd to them that stoode by, Take from him that piece, and giue it him that hath ten pieces.
| ”’אבל, אדון‘, אמרו במחאה,’יש לו מספיק!‘ | 25 |
(And they sayd vnto him, Lord, hee hath ten pieces.)
| ’נכון‘, השיב המלך.’אני אומר לכם, מי שיש לו – יינתן לו עוד; מי שאין לו – גם המעט שבידו יילקח ממנו. | 26 |
For I say vnto you, that vnto all them that haue, it shalbe giuen: and from him that hath not, euen that he hath, shalbe taken from him.
| ובנוגע לאויבי אשר לא רצו שאמלוך עליהם – הביאו אותם הנה והוציאו אותם להורג לפני‘.“ | 27 |
Moreouer, those mine enemies, which would not that I should reigne ouer them, bring hither, and slay them before me.
| ישוע סיים את דבריו והמשיך בדרכו לעלות לירושלים עם תלמידיו. | 28 |
And when he had thus spoken, he went forth before, ascending vp to Hierusalem.
| בהתקרבם אל בית־פגי ובית־עניה שעל הר הזיתים, קרא אליו ישוע שנים מתלמידיו ואמר: | 29 |
And it came to passe, when hee was come neere to Bethphage, and Bethania, besides the mount which is called the mount of Oliues, he sent two of his disciples,
| ”לכו אל הכפר ממול, ובכניסה תראו עיר קשור שאיש עדיין לא רכב עליו. התירו את העיר והביאו אותו אלי. | 30 |
Saying, Goe ye to the towne which is before you, wherein, assoone as ye are come, ye shall finde a colte tied, whereon neuer man sate: loose him, and bring him hither.
| אם מישהו ישאל אתכם מה אתם עושים, אמרו לו:’האדון זקוק לעיר‘. “ | 31 |
And if any man aske you, why ye loose him, thus shall ye say vnto him, Because the Lord hath neede of him.
| שני התלמידים הלכו אל הכפר ומצאו את העיר ממש כפי שאמר להם ישוע. | 32 |
So they that were sent, went their way, and found it as he had sayd vnto them.
| כשהתירו את העיר בא אליהם בעליו ושאל בתימהון:”מדוע אתם מתירים את העיר שלי?“ | 33 |
And as they were loosing the colte, the owners thereof sayd vnto them, Why loose ye the colte?
| ”האדון זקוק לו“, השיבו התלמידים בפשטות. | 34 |
And they sayd, The Lord hath neede of him.
| הם הביאו את העיר אל ישוע, ריפדו את גבו במעיליהם וישוע רכב עליו. | 35 |
So they brought him to Iesus, and they cast their garments on the colte, and set Iesus thereon.
| אנשים רבים פרשו את מעיליהם וגלימותיהם על השביל לפניו. | 36 |
And as he went, they spred their clothes in the way.
| כשהתקרב ישוע לראש השביל היורד מהר הזיתים, החלה חבורת תלמידיו לשיר ולשבח את אלוהים בקולי קולות על כל הנסים והנפלאות שחולל ישוע. | 37 |
And when he was nowe come neere to the going downe of the mount of Oliues, the whole multitude of the disciples began to reioyce, and to prayse God with a loude voyce, for all the great workes that they had seene,
| ”ברוך הבא בשם ה׳!“צהל ההמון.”יחי המלך! שמחו השמים והארץ! שבח ותהילה לאלוהים במרומים!“ | 38 |
Saying, Blessed be the King that commeth in the Name of the Lord: peace in heauen, and glory in the highest places.
| פרושים אחדים שהיו בקרב הקהל אמרו לישוע:”רבי, נזוף בתלמידיך על הדברים שהם אומרים!“ | 39 |
Then some of the Pharises of the companie sayd vnto him, Master, rebuke thy disciples.
| אך הוא השיב להם:”אם הם ישתקו האבנים האלה תזעקנה!“ | 40 |
But he answered, and sayd vnto them, I tell you, that if these should holde their peace, the stones would crie.
| כאשר התקרב ישוע לירושלים, הביט בה בעצב ובכה עליה. | 41 |
And when he was come neere, he behelde the Citie, and wept for it,
| ”הלוואי שידעת גם את כיצד לעשות שלום! אולם הדבר נסתר ממך“, אמר ישוע בצער ובדמעות. | 42 |
Saying, O if thou haddest euen knowen at the least in this thy day those things, which belong vnto thy peace! but nowe are they hid from thine eyes.
| ”יבוא היום שאויביך יקימו סוללות חול סביב חומותיך, יקיפו אותך ויצורו עליך מכל עבר. | 43 |
For the dayes shall come vpon thee, that thine enemies shall cast a trench about thee, and compasse thee round, and keepe thee in on euery side,
| אויביך יהרסו כליל אותך ואת בניך; הם לא ישאירו אבן אחת במקומה, משום שדחית את הישועה שהציע לך ה׳.“ | 44 |
And shall make thee euen with ye ground, and thy children which are in thee, and they shall not leaue in thee a stone vpon a stone, because thou knewest not that season of thy visitation.
| לאחר מכן הוא נכנס אל בית־המקדש והחל לגרש משם את הסוחרים ואת הקונים. | 45 |
He went also into the Temple, and began to cast out them that solde therein, and them that bought,
| ”בכתבי־הקודש כתוב:’ביתי בית־תפלה‘, “קרא ישוע,”אבל אתם הפכתם אותו למאורת גנבים!“ | 46 |
Saying vnto them, It is written, Mine house is the house of prayer, but ye haue made it a denne of theeues.
| ישוע לימד יום־יום בבית־המקדש. הסופרים, ראשי הכוהנים והזקנים חיפשו דרך להיפטר ממנו, | 47 |
And he taught dayly in the Temple. And the hie Priests and the Scribes, and the chiefe of the people sought to destroy him.
| אך הם לא ידעו מה לעשות, מפני שכל העם אהב אותו והקשיב לדבריו בתשומת לב מרובה. | 48 |
But they could not finde what they might doe to him: for all the people hanged vpon him when they heard him.
