לוּקָס 18
| ישוע סיפר לתלמידיו משל, כדי להדגיש לפניהם את הצורך להתפלל תמיד ולא לוותר. | 1 |
Y PROPÚSOLES también una parábola sobre que es necesario orar siempre, y no desmayar,
| ”בעיר אחת היה שופט, “פתח ישוע,”אשר לא כיבד את אלוהים ולא ירא מפניו, ואף לא חיבב את העם. | 2 |
Diciendo: Había un juez en una ciudad, el cual ni temía á Dios, ni respetaba á hombre.
| ”באותה עיר גרה אישה אלמנה, אשר באה אל השופט לעיתים קרובות והתחננה לפניו שישפוט בצדק בינה לבין יריבה המתנכל לה. | 3 |
Había también en aquella ciudad una viuda, la cual venía á él diciendo: Hazme justicia de mi adversario.
| זמן מה התעלם השופט מבקשתה עד שנמאסה עליו, ואמר בלבו:’אמנם איני ירא את אלוהים ואף איני מכבד את בני האדם, | 4 |
Pero él no quiso por algún tiempo; mas después de esto dijo dentro de sí: Aunque ni temo á Dios, ni tengo respeto á hombre,
| אולם מוטב שאצדיק את האישה הזאת במשפטה, שאם לא כן היא תמשיך להטריד אותי ולא תעזוב אותי במנוחה‘. “ | 5 |
Todavía, porque esta viuda me es molesta, le haré justicia, porque al fin no venga y me muela.
| האדון המשיך:”שמעו מה שאומר השופט הרשע. אם אפילו שופט רשע זה נענה לתחינות האישה, | 6 |
Y dijo el Señor: Oid lo que dice el juez injusto.
| האם אינכם חושבים שאלוהים ישפוט בצדק את בניו המתפללים אליו יומם ולילה? האם יתמהמה בעניינם? | 7 |
¿Y Dios no hará justicia á sus escogidos, que claman á él día y noche, aunque sea longánime acerca de ellos?
| אלוהים יענה לתפילתם במהרה ויוציא את הצדק לאור. אולם כשבן־האדם יחזור, האם ימצא אמונה בארץ?“ | 8 |
Os digo que los defenderá presto. Empero cuando el Hijo del hombre viniere, ¿hallará fe en la tierra?
| ישוע סיפר משל נוסף. הפעם היה המשל מכוון אל הגאוותנים החושבים את עצמם לצדיקים גמורים ומזלזלים באחרים: | 9 |
Y dijo también á unos que confiaban de sí como justos, y menospreciaban á los otros, esta parábola:
| ”שני אנשים באו להתפלל בבית־המקדש. האחד היה פרוש גאה וצדיק בעיני עצמו, והשני היה גובה מכס רמאי. | 10 |
Dos hombres subieron al templo á orar: el uno Fariseo, el otro publicano.
| הפרוש הגאה התפלל כך:’אני מודה לך אלוהים על שאיני חוטא ככל האחרים, ובמיוחד שאיני חוטא כמו גובה־המכס הזה העומד כאן במקדש. מעולם לא רימיתי, לא עשקתי ולא נאפתי. | 11 |
El Fariseo, en pie, oraba consigo de esta manera: Dios, te doy gracias, que no soy como los otros hombres, ladrones, injustos, adúlteros, ni aun como este publicano;
| אני צם פעמיים בשבוע ונותן לך, אלוהים, מעשר מכל רווחי‘. | 12 |
Ayuno dos veces á la semana, doy diezmos de todo lo que poseo.
| ”לעומתו המוכס הרמאי שעמד במרחק מה, לא העז להרים את עיניו כשהתפלל, אלא הכה על חזהו בחרטה וקרא:’אלוהים, סלח לי. רחם על חוטא שכמוני‘. | 13 |
Mas el publicano estando lejos no quería ni aun alzar los ojos al cielo, sino que hería su pecho, diciendo: Dios, sé propicio á mí pecador.
| אני אומר לכם, גובה־המכס ההוא הלך לביתו נקי מחטא, ולא כן הפרוש! כי מי שמכבד את עצמו יושפל ומי שמשפיל את עצמו יכובד.“ | 14 |
Os digo que éste descendió á su casa justificado antes que el otro; porque cualquiera que se ensalza, será humillado; y el que se humilla, será ensalzado.
| יום אחד הביאו כמה אמהות את ילדיהן אל ישוע כדי שיברך אותם, אבל התלמידים לא הניחו להם לגשת אליו. | 15 |
Y traían á él los niños para que los tocase; lo cual viendo los discípulos les reñían.
| ישוע קרא אליו את התלמידים ואמר:”תנו לילדים לבוא אלי ואל תמנעו מהם, כי לכאלה שייכת מלכות האלוהים. | 16 |
Mas Jesús llamándolos, dijo: Dejad los niños venir á mí, y no los impidáis; porque de tales es el reino de Dios.
| אני אומר לכם: מי שלא מקבל את מלכות האלוהים כמו ילד, לא יוכל להיכנס אליה.“ | 17 |
De cierto os digo, que cualquiera que no recibiere el reino de Dios como un niño, no entrará en él.
| איש מכובד אחד שאל את ישוע:”רבי הטוב, מה עלי לעשות כדי לזכות בחיי נצח?“ (aiōnios g166) | 18 |
Y preguntóle un príncipe, diciendo: Maestro bueno, ¿qué haré para poseer la vida eterna? (aiōnios g166)
| ”מדוע אתה קורא לי טוב?“שאל ישוע.”רק אלוהים טוב. | 19 |
Y Jesús le dijo: ¿Por qué me llamas bueno? ninguno hay bueno sino sólo Dios.
| אך בתשובה לשאלתך, הרי אתה מכיר את המצוות: לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב, לא תענה ברעך עד שקר, כבד את אביך ואת אמך.“ | 20 |
Los mandamientos sabes: No matarás: No adulterarás: No hurtarás: No dirás falso testimonio: Honra á tu padre y á tu madre.
| ”את כל המצוות האלה אני שומר מילדותי“, השיב האיש. | 21 |
Y él dijo: Todas estas cosas he guardado desde mi juventud.
| ”עליך לעשות עוד דבר אחד“, אמר לו ישוע.”מכור את כל מה שיש לך ותן את הכסף לעניים – כך תאגור לך אוצר בשמים. אחר כך בוא אחרי.“ | 22 |
Y Jesús, oído esto, le dijo: Aun te falta una cosa: vende todo lo que tienes, y da á los pobres, y tendrás tesoro en el cielo; y ven, sígueme.
| כאשר שמע האיש את דברי ישוע הלך משם בצער רב, כי היה עשיר מאוד. | 23 |
Entonces él, oídas estas cosas, se puso muy triste, porque era muy rico.
| ישוע ליווה בעיניו את האיש ואמר לתלמידיו:”לאדם עשיר קשה מאוד להיכנס למלכות האלוהים. | 24 |
Y viendo Jesús que se había entristecido mucho, dijo: ¡Cuán dificultosamente entrarán en el reino de Dios los que tienen riquezas!
| קל יותר לגמל לעבור דרך חור המחט מאשר לאיש עשיר להיכנס למלכות האלוהים.“ | 25 |
Porque más fácil cosa es entrar un camello por el ojo de una aguja, que un rico entrar en el reino de Dios.
| ”אם כל־כך קשה להיכנס למלכות האלוהים, מי, אם כן, יוכל להיוושע?“שאלו השומעים. | 26 |
Y los que lo oían, dijeron: ¿Y quién podrá ser salvo?
| השיב להם ישוע:”אלוהים יכול לעשות את מה שבני־האדם אינם יכולים!“ | 27 |
Y él [les] dijo: Lo que es imposible para con los hombres, posible es para Dios.
| ”אנחנו עזבנו הכול והלכנו אחריך!“אמר פטרוס לישוע. | 28 |
Entonces Pedro dijo: He aquí, nosotros hemos dejado las posesiones nuestras, y te hemos seguido.
| ”כן, “השיב ישוע,”וכל מי שעזב את ביתו, אשתו, אחיו, הוריו או ילדיו למען מלכות האלוהים, | 29 |
Y él les dijo: De cierto os digo, que nadie hay que haya dejado casa, padres, ó hermanos, ó mujer, ó hijos, por el reino de Dios,
| ישוע קיבץ סביבו את שנים־עשר תלמידיו ואמר:”כידוע לכם אנחנו הולכים עכשיו לירושלים. כשנגיע לשם יתקיים כל מה שהנביאים אמרו על בן־האדם. | 31 |
Y Jesús, tomando á los doce, les dijo: He aquí subimos á Jerusalem, y serán cumplidas todas las cosas que fueron escritas por los profetas, del Hijo del hombre.
| ימסרו אותו לידי הגויים אשר יתעללו בו, ילעגו לו, ירקו בפניו, | 32 |
Porque será entregado á las gentes, y será escarnecido, é injuriado, y escupido.
| יצליפו עליו בשוטים וימיתו אותו; אבל ביום השלישי יקום לתחייה.“ | 33 |
Y después que le hubieren azotado, le matarán: mas al tercer día resucitará.
| התלמידים לא הבינו את דבריו שהיו סתומים עבורם. | 34 |
Pero ellos nada de estas cosas entendían, y esta palabra les era encubierta, y no entendían lo que se decía.
| בהתקרבם ליריחו ישב עיוור אחד בצד הדרך וקיבץ נדבות. | 35 |
Y aconteció que acercándose él á Jericó, un ciego estaba sentado junto al camino mendigando;
| קולות האנשים הרבים שעברו על פניו עוררו את סקרנותו, ולכן שאל:”מה מתרחש כאן?“ | 36 |
El cual como oyó la gente que pasaba, preguntó qué era aquello.
| ”ישוע מנצרת עובר לפניך!“השיבו לו. | 37 |
Y dijéronle que pasaba Jesús Nazareno.
| מששמע זאת העיוור החל לצעוק:”ישוע בן־דוד, רחם עלי!“ | 38 |
Entonces dió voces, diciendo: Jesús, Hijo de David, ten misericordia de mí.
| האנשים שהלכו לפני ישוע גערו בעיוור וניסו להשתיקו, אך ללא הצלחה. צעקותיו הלכו וגברו:”בן־דוד, רחם עלי!“ | 39 |
Y los que iban delante, le reñían que callase; mas él clamaba mucho más: Hijo de David, ten misericordia de mí.
| קריאותיו הנואשות של העיוור הגיעו לאוזניו של ישוע והוא עצר.”הביאו אלי את האיש“, ציווה ישוע. כשהתקרב אליו העיוור שאל אותו ישוע: | 40 |
Jesús entonces parándose, mandó traerle á sí: y como él llegó, le preguntó,
| ”מה אתה רוצה שאעשה למענך?“”אדוני, אני רוצה לראות!“התחנן העיוור. | 41 |
Diciendo: ¿Qué quieres que te haga? Y él dijo: Señor, que vea.
| ”ראייתך ניתנה לך!“השיב ישוע.”אמונתך ריפאה אותך.“ | 42 |
Y Jesús le dijo: Ve, tu fe te ha hecho salvo.
| מיד שבה אליו ראייתו והוא הלך אחרי ישוע, מהלל ומשבח את האלוהים. גם שאר האנשים שראו את הפלא הללו ושיבחו את האלוהים. | 43 |
Y luego vió, y le seguía, glorificando á Dios: y todo el pueblo como lo vió, dió á Dios alabanza.
