לוּקָס 18
| ישוע סיפר לתלמידיו משל, כדי להדגיש לפניהם את הצורך להתפלל תמיד ולא לוותר. | 1 |
Les narró también una parábola con respecto a la necesidad de hablar ellos siempre con Dios y no desmayar:
| ”בעיר אחת היה שופט, “פתח ישוע,”אשר לא כיבד את אלוהים ולא ירא מפניו, ואף לא חיבב את העם. | 2 |
Había un juez en una ciudad que no temía a Dios ni respetaba a hombre.
| ”באותה עיר גרה אישה אלמנה, אשר באה אל השופט לעיתים קרובות והתחננה לפניו שישפוט בצדק בינה לבין יריבה המתנכל לה. | 3 |
Había también una viuda en aquella ciudad que iba ante él y decía: Hazme justicia contra mi oponente.
| זמן מה התעלם השופט מבקשתה עד שנמאסה עליו, ואמר בלבו:’אמנם איני ירא את אלוהים ואף איני מכבד את בני האדם, | 4 |
No quería por un tiempo, pero después de esto se dijo: Aunque no temo a Dios, ni respeto a hombre,
| אולם מוטב שאצדיק את האישה הזאת במשפטה, שאם לא כן היא תמשיך להטריד אותי ולא תעזוב אותי במנוחה‘. “ | 5 |
por cuanto esta viuda me causa molestia, le haré justicia, no sea que al venir de continuo me agote la paciencia.
| האדון המשיך:”שמעו מה שאומר השופט הרשע. אם אפילו שופט רשע זה נענה לתחינות האישה, | 6 |
Y dijo el Señor: Oigan al juez injusto.
| האם אינכם חושבים שאלוהים ישפוט בצדק את בניו המתפללים אליו יומם ולילה? האם יתמהמה בעניינם? | 7 |
¿Dios de ningún modo hará la justicia a sus escogidos que claman a Él día y noche? ¿Demorará en responderles?
| אלוהים יענה לתפילתם במהרה ויוציא את הצדק לאור. אולם כשבן־האדם יחזור, האם ימצא אמונה בארץ?“ | 8 |
Les digo que con prontitud les hará justicia. Pero cuando el Hijo del Hombre venga, ¿hallará la fe en la tierra?
| ישוע סיפר משל נוסף. הפעם היה המשל מכוון אל הגאוותנים החושבים את עצמם לצדיקים גמורים ומזלזלים באחרים: | 9 |
Narró esta parábola a unos que confiaban en ellos mismos como justos y menospreciaban a los demás:
| ”שני אנשים באו להתפלל בבית־המקדש. האחד היה פרוש גאה וצדיק בעיני עצמו, והשני היה גובה מכס רמאי. | 10 |
Dos hombres subieron al Templo a hablar con Dios: el uno fariseo y el otro publicano.
| הפרוש הגאה התפלל כך:’אני מודה לך אלוהים על שאיני חוטא ככל האחרים, ובמיוחד שאיני חוטא כמו גובה־המכס הזה העומד כאן במקדש. מעולם לא רימיתי, לא עשקתי ולא נאפתי. | 11 |
El fariseo se puso en pie y hablaba consigo mismo: Dios, te doy gracias porque no soy como los demás hombres: ladrones, injustos, adúlteros, ni aun como este publicano.
| אני צם פעמיים בשבוע ונותן לך, אלוהים, מעשר מכל רווחי‘. | 12 |
Ayuno dos veces [por] semana y doy diezmo de todo lo que me gano.
| ”לעומתו המוכס הרמאי שעמד במרחק מה, לא העז להרים את עיניו כשהתפלל, אלא הכה על חזהו בחרטה וקרא:’אלוהים, סלח לי. רחם על חוטא שכמוני‘. | 13 |
Pero el publicano, situado lejos, no quería ni aun levantar los ojos al cielo, sino golpeaba su pecho y decía: ¡Dios, compadécete de mí, pecador!
| אני אומר לכם, גובה־המכס ההוא הלך לביתו נקי מחטא, ולא כן הפרוש! כי מי שמכבד את עצמו יושפל ומי שמשפיל את עצמו יכובד.“ | 14 |
Les digo que éste bajó a su casa justificado y no el otro, porque todo el que se enaltece será humillado, y el que se humilla será enaltecido.
| יום אחד הביאו כמה אמהות את ילדיהן אל ישוע כדי שיברך אותם, אבל התלמידים לא הניחו להם לגשת אליו. | 15 |
Le presentaban también los niños para que los tocara. Al ver esto, los discípulos los reprendían.
| ישוע קרא אליו את התלמידים ואמר:”תנו לילדים לבוא אלי ואל תמנעו מהם, כי לכאלה שייכת מלכות האלוהים. | 16 |
Pero Jesús los llamó y les dijo: Dejen que los niños vengan a Mí, y no se lo impidan, porque de ellos es el reino de Dios.
| אני אומר לכם: מי שלא מקבל את מלכות האלוהים כמו ילד, לא יוכל להיכנס אליה.“ | 17 |
En verdad les digo: El que no reciba el reino de Dios como un niño, que de ningún modo entre en él.
| איש מכובד אחד שאל את ישוע:”רבי הטוב, מה עלי לעשות כדי לזכות בחיי נצח?“ (aiōnios g166) | 18 |
Un dignatario le preguntó: Maestro bueno, ¿qué hago para heredar [la] vida eterna? (aiōnios g166)
| ”מדוע אתה קורא לי טוב?“שאל ישוע.”רק אלוהים טוב. | 19 |
Jesús le preguntó: ¿Por qué me llamas bueno? Nadie es bueno, sino uno solo: Dios.
| אך בתשובה לשאלתך, הרי אתה מכיר את המצוות: לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב, לא תענה ברעך עד שקר, כבד את אביך ואת אמך.“ | 20 |
Sabes los Mandamientos: No adulteres, no asesines, no robes, no des falso testimonio, honra a tu padre y a tu madre.
| ”את כל המצוות האלה אני שומר מילדותי“, השיב האיש. | 21 |
Y él respondió: Todo esto guardé desde [la] juventud.
| ”עליך לעשות עוד דבר אחד“, אמר לו ישוע.”מכור את כל מה שיש לך ותן את הכסף לעניים – כך תאגור לך אוצר בשמים. אחר כך בוא אחרי.“ | 22 |
Cuando Jesús lo oyó le dijo: Aún te falta uno: Vende todo lo que tienes. Repártelo a los pobres y tendrás un tesoro en [el] cielo. Y ven, sígueme.
| כאשר שמע האיש את דברי ישוע הלך משם בצער רב, כי היה עשיר מאוד. | 23 |
Cuando oyó esto se entristeció profundamente porque era muy rico.
| ישוע ליווה בעיניו את האיש ואמר לתלמידיו:”לאדם עשיר קשה מאוד להיכנס למלכות האלוהים. | 24 |
Jesús lo miró y dijo: ¡Cuán difícilmente entran los ricos en el reino de Dios!
| קל יותר לגמל לעבור דרך חור המחט מאשר לאיש עשיר להיכנס למלכות האלוהים.“ | 25 |
Es más fácil pasar un camello por un ojo de aguja que entrar un rico en el reino de Dios.
| ”אם כל־כך קשה להיכנס למלכות האלוהים, מי, אם כן, יוכל להיוושע?“שאלו השומעים. | 26 |
Entonces los que lo oyeron le preguntaron: ¿Quién puede ser salvo?
| השיב להם ישוע:”אלוהים יכול לעשות את מה שבני־האדם אינם יכולים!“ | 27 |
Y Él respondió: Lo imposible para [los] hombres es posible para Dios.
| ”אנחנו עזבנו הכול והלכנו אחריך!“אמר פטרוס לישוע. | 28 |
Luego Pedro le dijo: Mira: Nosotros dejamos todo y te seguimos.
| ”כן, “השיב ישוע,”וכל מי שעזב את ביתו, אשתו, אחיו, הוריו או ילדיו למען מלכות האלוהים, | 29 |
Entonces Él les contestó: En verdad les digo que nadie hay que deje casa, esposa, hermanos, padres o hijos por causa del reino de Dios
| ישוע קיבץ סביבו את שנים־עשר תלמידיו ואמר:”כידוע לכם אנחנו הולכים עכשיו לירושלים. כשנגיע לשם יתקיים כל מה שהנביאים אמרו על בן־האדם. | 31 |
[Jesús] tomó consigo a los 12 y les dijo: Miren, subimos a Jerusalén. Se cumplirán todas las cosas que fueron escritas por los profetas con respecto al Hijo del Hombre.
| ימסרו אותו לידי הגויים אשר יתעללו בו, ילעגו לו, ירקו בפניו, | 32 |
Porque será entregado a los gentiles, ridiculizado, maltratado, escupido,
| יצליפו עליו בשוטים וימיתו אותו; אבל ביום השלישי יקום לתחייה.“ | 33 |
y después de azotarlo, lo asesinarán. Pero al tercer día será resucitado.
| התלמידים לא הבינו את דבריו שהיו סתומים עבורם. | 34 |
Ellos nada de esto entendieron. Esta Palabra era oculta de ellos. No entendían lo que se les decía.
| בהתקרבם ליריחו ישב עיוור אחד בצד הדרך וקיבץ נדבות. | 35 |
Cuando [Él] se acercó a Jericó, un ciego estaba sentado junto al camino y mendigaba.
| קולות האנשים הרבים שעברו על פניו עוררו את סקרנותו, ולכן שאל:”מה מתרחש כאן?“ | 36 |
Al oír que pasaba una multitud, preguntaba qué sería aquello,
| ”ישוע מנצרת עובר לפניך!“השיבו לו. | 37 |
y le informaron: Que viene Jesús el Nazareno.
| מששמע זאת העיוור החל לצעוק:”ישוע בן־דוד, רחם עלי!“ | 38 |
Entonces gritó: ¡Jesús, Hijo de David, ten misericordia de mí!
| האנשים שהלכו לפני ישוע גערו בעיוור וניסו להשתיקו, אך ללא הצלחה. צעקותיו הלכו וגברו:”בן־דוד, רחם עלי!“ | 39 |
Y los que iban delante lo reprendían para que callara. Pero él gritaba mucho más: ¡Hijo de David, ten misericordia de mí!
| קריאותיו הנואשות של העיוור הגיעו לאוזניו של ישוע והוא עצר.”הביאו אלי את האיש“, ציווה ישוע. כשהתקרב אליו העיוור שאל אותו ישוע: | 40 |
Entonces Jesús se detuvo y pidió que se lo trajeran. Cuando se acercó, le preguntó:
| ”מה אתה רוצה שאעשה למענך?“”אדוני, אני רוצה לראות!“התחנן העיוור. | 41 |
¿Qué quieres que te haga? Y él contestó: Señor, que vea.
| ”ראייתך ניתנה לך!“השיב ישוע.”אמונתך ריפאה אותך.“ | 42 |
Jesús le ordenó: Ve. Tu fe te salvó.
| מיד שבה אליו ראייתו והוא הלך אחרי ישוע, מהלל ומשבח את האלוהים. גם שאר האנשים שראו את הפלא הללו ושיבחו את האלוהים. | 43 |
Al instante vio. Lo seguía y glorificaba a Dios. Cuando todo el pueblo lo vio, alabó a Dios.
