לוּקָס 18
| ישוע סיפר לתלמידיו משל, כדי להדגיש לפניהם את הצורך להתפלל תמיד ולא לוותר. | 1 |
Yesuusi ba tamaareta azalonna ubba wode woossana mela tamaarssanaw koyidi yaagidi leemiso odis.
| ”בעיר אחת היה שופט, “פתח ישוע,”אשר לא כיבד את אלוהים ולא ירא מפניו, ואף לא חיבב את העם. | 2 |
“Issi kataman Xoossaas yashettonna asaskka yeellatonna issi daynni de7ees
| ”באותה עיר גרה אישה אלמנה, אשר באה אל השופט לעיתים קרובות והתחננה לפניו שישפוט בצדק בינה לבין יריבה המתנכל לה. | 3 |
He kataman issi am77iya da7awusu. Iyakka, ‘Tawunne ta morkkiyas giddon de7iya mootuwa pirdda’ yaagada ubba wode he daynnaako simerettawusu.
| זמן מה התעלם השופט מבקשתה עד שנמאסה עליו, ואמר בלבו:’אמנם איני ירא את אלוהים ואף איני מכבד את בני האדם, | 4 |
Daynnay guutha wodes I odaa si7onna ixxis, shin guyeppe ba wozanan, ‘Taani Xoossaas yayyonna, asas yeellatonna ixxikokka,
| אולם מוטב שאצדיק את האישה הזאת במשפטה, שאם לא כן היא תמשיך להטריד אותי ולא תעזוב אותי במנוחה‘. “ | 5 |
ha am77iya tana waaysiya gisho iw pirddana; yaatonna ixxiko ubba wode yada tana salethana’ yaagidi qoppis” yaagis.
| האדון המשיך:”שמעו מה שאומר השופט הרשע. אם אפילו שופט רשע זה נענה לתחינות האישה, | 6 |
Godaykka, “Geella daynnay gidayssa si7ideta
| האם אינכם חושבים שאלוהים ישפוט בצדק את בניו המתפללים אליו יומם ולילה? האם יתמהמה בעניינם? | 7 |
Xoossay qammanne gallas iyaakko waassiya ba dooridayssatas pirddeneyye? Enttana maaddanaw gam77iyye?
| אלוהים יענה לתפילתם במהרה ויוציא את הצדק לאור. אולם כשבן־האדם יחזור, האם ימצא אמונה בארץ?“ | 8 |
Ta hinttew odeyssa si7ite, ellesidi pirddana. Gidoshin, Asa Na7ay yaa wode sa7a bolla ammano demmanddeshsha?” yaagis.
| ישוע סיפר משל נוסף. הפעם היה המשל מכוון אל הגאוותנים החושבים את עצמם לצדיקים גמורים ומזלזלים באחרים: | 9 |
Qassi zaaridi, Yesuusi, banttana xillo asada oothidi ceeqetteyssatasinne harata kadheyssatas hayssada yaagidi leemiso odis.
| ”שני אנשים באו להתפלל בבית־המקדש. האחד היה פרוש גאה וצדיק בעיני עצמו, והשני היה גובה מכס רמאי. | 10 |
“Nam77u asati woossanaw Xoossa Keethi bidosona. Issoy Farisaawe hankkoy qassi qaraxa qanxisiya asi.
| הפרוש הגאה התפלל כך:’אני מודה לך אלוהים על שאיני חוטא ככל האחרים, ובמיוחד שאיני חוטא כמו גובה־המכס הזה העומד כאן במקדש. מעולם לא רימיתי, לא עשקתי ולא נאפתי. | 11 |
Farisaawey eqqidi baw woossishe, ‘Xoossaw taani harata mela bonqanchcho, geellanne laymatiya asi, aadhdhida qassi ha qaraxa qanxisiya uraa mela gidonna gisho nena galatays.
| אני צם פעמיים בשבוע ונותן לך, אלוהים, מעשר מכל רווחי‘. | 12 |
Saaminttafe nam77u toho xoomays, ta demmiyaba ubbaafe asiraata kessays’ yaagis.
| ”לעומתו המוכס הרמאי שעמד במרחק מה, לא העז להרים את עיניו כשהתפלל, אלא הכה על חזהו בחרטה וקרא:’אלוהים, סלח לי. רחם על חוטא שכמוני‘. | 13 |
“Shin qaraxa qanxiseyssi qassi haahon eqqidi hari attoshin salo dhoqqu gidi xeellanawukka yayyidi ba tiraa iccishe ‘Xoossaw, tana nagaranchchuwa maararkii’ gidi woossis.
| אני אומר לכם, גובה־המכס ההוא הלך לביתו נקי מחטא, ולא כן הפרוש! כי מי שמכבד את עצמו יושפל ומי שמשפיל את עצמו יכובד.“ | 14 |
Ta hinttew odeyssa si7ite; Farisaawiyappe hayssi qaraxa qanxiseyssi Xoossaa sinthan xillo gididi ba soo simmis. Ays giikko, bana dhoqqu dhoqqu oothiya asi kawuyana, bana kawushshiya asi dhoqqu dhoqqu gaana” yaagis.
| יום אחד הביאו כמה אמהות את ילדיהן אל ישוע כדי שיברך אותם, אבל התלמידים לא הניחו להם לגשת אליו. | 15 |
Yesuusi yooga nayta bolla ba kushiya wothidi anjjana mela asay iyaakko ehoosona. Yesuusa tamaareti hessa be7idi ays Yesuusakko eheeti yaagidi kaccidosona.
| ישוע קרא אליו את התלמידים ואמר:”תנו לילדים לבוא אלי ואל תמנעו מהם, כי לכאלה שייכת מלכות האלוהים. | 16 |
Shin Yesuusi nayta baakko xeegidi, “Yooga nayti taakko yaanayssa diggofite; yo giite. Ays giikko, Xoossaa kawotethay enttada hanidayssatassa.
| אני אומר לכם: מי שלא מקבל את מלכות האלוהים כמו ילד, לא יוכל להיכנס אליה.“ | 17 |
Taani hinttew tuma odays; Xoossaa kawotethaa yooga naytatho ekkonnay oonikka yaa gelenna” yaagis.
| איש מכובד אחד שאל את ישוע:”רבי הטוב, מה עלי לעשות כדי לזכות בחיי נצח?“ (aiōnios g166) | 18 |
Ayhude halaqatappe issoy, “Keeha asttamaariyaw, merinaa de7uwa demmanaw ay ootho?” yaagidi oychchis. (aiōnios g166)
| ”מדוע אתה קורא לי טוב?“שאל ישוע.”רק אלוהים טוב. | 19 |
Yesuusi iyaakko, “Ays tana keehaw yaagada xeegay? Issi Xoossaafe attin hari keehi baawa.
| אך בתשובה לשאלתך, הרי אתה מכיר את המצוות: לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב, לא תענה ברעך עד שקר, כבד את אביך ואת אמך.“ | 20 |
Laammofa, wodhoppa, kaysotoppa, worddo markkattofa, ne aawanne ne aayiw bonchcha yaagiya kiitaa eray” yaagidi oychchis.
| ”את כל המצוות האלה אני שומר מילדותי“, השיב האיש. | 21 |
Uraykka, “Hessata ubbaa taani na7atethafe doomada naagashe gam77as” yaagis.
| ”עליך לעשות עוד דבר אחד“, אמר לו ישוע.”מכור את כל מה שיש לך ותן את הכסף לעניים – כך תאגור לך אוצר בשמים. אחר כך בוא אחרי.“ | 22 |
Yesuusi hessa si7ida wode, “Hiza, new issibay paccees; new de7iyaba ubbaa bayzada manqotas imma; salon nena shaloy naagees. Yaata simmada tana kaalla” yaagis.
| כאשר שמע האיש את דברי ישוע הלך משם בצער רב, כי היה עשיר מאוד. | 23 |
Shin uray hessa si7ida wode iyaw daro shaloy de7iya gisho daro qiirottis.
| ישוע ליווה בעיניו את האיש ואמר לתלמידיו:”לאדם עשיר קשה מאוד להיכנס למלכות האלוהים. | 24 |
Yesuusi uraa be7idi, “Dure asas Xoossaa kawotethaa geloy waanidi un77anddeshsha?
| קל יותר לגמל לעבור דרך חור המחט מאשר לאיש עשיר להיכנס למלכות האלוהים.“ | 25 |
Durey Xoossaa kawotethaa gelanayssafe gimaley narppe luhora kantheyssi kawuyees” yaagis.
| ”אם כל־כך קשה להיכנס למלכות האלוהים, מי, אם כן, יוכל להיוושע?“שאלו השומעים. | 26 |
Hessa si7ida asay, “Hessa gidikko ooni attanee?” yaagidosona.
| השיב להם ישוע:”אלוהים יכול לעשות את מה שבני־האדם אינם יכולים!“ | 27 |
Yesuusi, “Asas dandda7ettonabay Xoossaas dandda7ettees” yaagis.
| ”אנחנו עזבנו הכול והלכנו אחריך!“אמר פטרוס לישוע. | 28 |
Phexiroosi, “Hekko nuuni nubaa ubbaa aggidi nena kaallida” yaagis.
| ”כן, “השיב ישוע,”וכל מי שעזב את ביתו, אשתו, אחיו, הוריו או ילדיו למען מלכות האלוהים, | 29 |
“Yesuusi tuma ta hinttew odays; Xoossaa kawotethaas gidi ba keethaa woykko ba machchiw woykko ba ishata woykko ba aawanne ba aayiw woykko ba nayta aggiday;
| ישוע קיבץ סביבו את שנים־עשר תלמידיו ואמר:”כידוע לכם אנחנו הולכים עכשיו לירושלים. כשנגיע לשם יתקיים כל מה שהנביאים אמרו על בן־האדם. | 31 |
Yesuusi tammanne nam77ata baakko xeegidi, “Ane Yerusalaame boos, nabeti Asa Na7aabaa xaafidaba ubbay yan polettana.
| ימסרו אותו לידי הגויים אשר יתעללו בו, ילעגו לו, ירקו בפניו, | 32 |
I Ayhude gidonna asaas aadhdhidi imettana. Entti iya toochchana, cayananne iya bolla cuttana.
| יצליפו עליו בשוטים וימיתו אותו; אבל ביום השלישי יקום לתחייה.“ | 33 |
Iya garaafidaappe guye, wodhana, shin heedzantho gallasan I hayqoppe denddana” yaagis.
| התלמידים לא הבינו את דבריו שהיו סתומים עבורם. | 34 |
Shin iya tamaareti hessa ubbaafe issibaakka akeekibookkona. Iya xuuray enttaw qosettida gisho I woygidaakko eribookkona.
| בהתקרבם ליריחו ישב עיוור אחד בצד הדרך וקיבץ נדבות. | 35 |
Yesuusi Iyaarkko matattiya wode issi qooqe uray oge gaxan uttidi woossees.
| קולות האנשים הרבים שעברו על פניו עוררו את סקרנותו, ולכן שאל:”מה מתרחש כאן?“ | 36 |
Qooqe uray asay he bessaara aadhdhishin si7idi, “I aybe?” gidi oychchis.
| ”ישוע מנצרת עובר לפניך!“השיבו לו. | 37 |
Entti, “Naazirete Yesuusi hayssara aadhdhees” yaagidosona.
| מששמע זאת העיוור החל לצעוק:”ישוע בן־דוד, רחם עלי!“ | 38 |
I, “Dawite na7aw, Yesuusa, tana maararkii” yaagidi waassis.
| האנשים שהלכו לפני ישוע גערו בעיוור וניסו להשתיקו, אך ללא הצלחה. צעקותיו הלכו וגברו:”בן־דוד, רחם עלי!“ | 39 |
Sinthe sinthe biya asati, “Si7i ga” gidi hanqettidosona. Shin I, “Dawite na7aw, tana maara” yaagidi darssi waassis.
| קריאותיו הנואשות של העיוור הגיעו לאוזניו של ישוע והוא עצר.”הביאו אלי את האיש“, ציווה ישוע. כשהתקרב אליו העיוור שאל אותו ישוע: | 40 |
Yesuusi eqqidi uraa baakko ehana mela kiittis. Uraykka, iyaakko shiiqin,
| ”מה אתה רוצה שאעשה למענך?“”אדוני, אני רוצה לראות!“התחנן העיוור. | 41 |
“Ta new ay oothana mela koyay?” yaagidi oychchis. Qooqey, “Godaw ta xeellanaw koyays” yaagis.
| ”ראייתך ניתנה לך!“השיב ישוע.”אמונתך ריפאה אותך.“ | 42 |
Yesuusi, “Xeella, ne ammanoy nena pathis” yaagis.
| מיד שבה אליו ראייתו והוא הלך אחרי ישוע, מהלל ומשבח את האלוהים. גם שאר האנשים שראו את הפלא הללו ושיבחו את האלוהים. | 43 |
Uray sohuwara xeelli aggis. Xoossaa bonchchishe Yesuusa kaallis. Asa ubbay hessa be7idi Xoossaa galatidosona.
