לוּקָס 17

1 ”אין ספק שתיתקלו בפיתויים לחטוא ותועמדו בניסיון, “אמר ישוע לתלמידיו,”אבל אוי לאדם שדרכו אלה יבואו!

Et ait ad discipulos suos: Impossibile est ut non veniant scandala: væ autem illi per quem veniunt.

2 לאדם כזה מוטב יהיה אם יקשרו אבן כבדה לצווארו ויטביעו אותו בים, מאשר שישא בעונש החמור המצפה למכשילים את המאמינים הצעירים.

Utilius est illi si lapis molaris imponatur circa collum ejus, et projiciatur in mare quam ut scandalizet unum de pusillis istis.

3 היזהרו לכם.”אם חטא לך אחיך – הוכח אותו, ואם הוא מצטער ומבקש את סליחתך – סלח לו.

Attendite vobis: Si peccaverit in te frater tuus, increpa illum: et si pœnitentiam egerit, dimitte illi.

4 גם אם הוא חטא לך שבע פעמים ביום אחד, אבל ביקש את סליחתך בכל פעם, עליך לסלוח לו.“

Et si septies in die peccaverit in te, et septies in die conversus fuerit ad te, dicens: Pœnitet me, dimitte illi.

5 ביקשו השליחים מהאדון:”הגדל את אמונתנו!“

Et dixerunt apostoli Domino: Adauge nobis fidem.

6 ”אפילו הייתה אמונתכם כגרגר צמח החרדל, “השיב ישוע,”הייתם אומרים לעץ הגדול הזה להיעקר ממקומו ולהתגלגל לים, והיה נשמע לכם!

Dixit autem Dominus: Si habueritis fidem sicut granum sinapis, dicetis huic arbori moro: Eradicare, et transplantare in mare, et obediet vobis.

7 ”נניח שיש לך עבד החורש בשדה או רועה את הצאן. בשובו הביתה מן השדה האם תאמר לו:’שב, נח ואכול את ארוחת־הערב שלך?‘

Quis autem vestrum habens servum arantem aut pascentem, qui regresso de agro dicat illi: Statim transi, recumbe:

8 ודאי שלא. הרי תאמר לו:’הכן לי את ארוחתי, אחר כך חגור סינר והיה מוכן להגיש לי את מה שאבקש. לאחר שאגמור לאכול תוכל ללכת לאכול את ארוחתך‘.

et non dicat ei: Para quod cœnem, et præcinge te, et ministra mihi donec manducem, et bibam, et post hæc tu manducabis, et bibes?

9 העבד אינו מצפה לתודה, מפני שעשה את המוטל עליו.

Numquid gratiam habet servo illi, quia fecit quæ ei imperaverat?

10 ”כך התנהגו גם אתם – אל תצפו לשבחים כשאתם מקיימים את מצוותי, כי אתם רק ממלאים את חובתכם.“

non puto. Sic et vos cum feceritis omnia quæ præcepta sunt vobis, dicite: Servi inutiles sumus: quod debuimus facere, fecimus.

11 בדרכו לירושלים יצא ישוע מגבול הגליל ונכנס אל אזור השומרון.

Et factum est, dum iret in Jerusalem, transibat per mediam Samariam et Galilæam.

12 בבואו אל אחד הכפרים ראה עשרה מצורעים עומדים במרחק מה

Et cum ingrederetur quoddam castellum, occurrerunt ei decem viri leprosi, qui steterunt a longe:

13 וקוראים בתחינה:”ישוע רבנו, רחם עלינו!“

et levaverunt vocem, dicentes: Jesu præceptor, miserere nostri.

14 ישוע הביט בהם ואמר:”לכו אל הכהן והראו לו שנרפאתם!“בהיותם בדרך הם נרפאו.

Quos ut vidit, dixit: Ite, ostendite vos sacerdotibus. Et factum est, dum irent, mundati sunt.

15 אחד הנרפאים חזר אל ישוע וקרא בשמחה ובצהלה:”הללויה, אני בריא!“

Unus autem ex illis, ut vidit quia mundatus est, regressus est, cum magna voce magnificans Deum,

16 האיש, שהיה שומרוני, נפל על פניו לרגלי ישוע והודה לו מעומק לבו על שריפא אותו.

et cecidit in faciem ante pedes ejus, gratias agens: et hic erat Samaritanus.

17 ”האם לא ריפאתי עשרה אנשים?“שאל ישוע.”היכן תשעת האחרים?

Respondens autem Jesus, dixit: Nonne decem mundati sunt? et novem ubi sunt?

18 האם רק השומרוני הזה חזר כדי להודות לאלוהים?“

Non est inventus qui rediret, et daret gloriam Deo, nisi hic alienigena.

19 ”קום ולך, אמונתך ריפאה אותך“, אמר ישוע לאיש.

Et ait illi: Surge, vade: quia fides tua te salvum fecit.

20 יום אחד שאלו הפרושים את ישוע:”מתי תבוא מלכות האלוהים?“”מלכות האלוהים לא תבוא בצורה גלויה“, השיב ישוע.

Interrogatus autem a pharisæis: Quando venit regnum Dei? respondens eis, dixit: Non venit regnum Dei cum observatione:

21 ”לא תוכלו לומר:’מלכות האלוהים כאן‘, או’מלכות האלוהים שם‘. כי מלכות האלוהים היא בקרבכם.“

neque dicent: Ecce hic, aut ecce illic. Ecce enim regnum Dei intra vos est.

22 ישוע פנה אל תלמידיו ואמר:”יבוא הזמן שתשתוקקו כל־כך שאחזור אליכם, ולו גם ליום אחד בלבד, אך משאלתכם לא תתמלא.

Et ait ad discipulos suos: Venient dies quando desideretis videre unum diem Filii hominis, et non videbitis.

23 ”אם מישהו יאמר לכם:’ראיתי את המשיח במקום פלוני!‘אל תאמינו לו ואל תלכו לחפש אותי.

Et dicent vobis: Ecce hic, et ecce illic. Nolite ire, neque sectemini:

24 כי כשיבוא בן־האדם באמת, תדעו זאת ללא כל ספק; בואו ייראה לעין כברק המאיר את השמים מקצה לקצה.

nam, sicut fulgur coruscans de sub cælo in ea quæ sub cælo sunt, fulget: ita erit Filius hominis in die sua.

25 אבל לפני כן עליו לסבול הרבה ולהידחות על־ידי הדור הזה.

Primum autem oportet illum multa pati, et reprobari a generatione hac.

26 ”בימי בן־האדם יתנהלו החיים כבימי נוח.

Et sicut factum est in diebus Noë, ita erit et in diebus Filii hominis:

27 בני־האדם אכלו, שתו והתחתנו – הכול התנהל כרגיל עד היום שבו נכנס נוח לתיבה, ואז בא המבול והשמיד את כולם.

edebant et bibebant: uxores ducebant et dabantur ad nuptias, usque in diem, qua intravit Noë in arcam: et venit diluvium, et perdidit omnes.

28 ”גם בימיו של לוט היה המצב דומה: האנשים אכלו, שתו, קנו, מכרו, נטעו ובנו.

Similiter sicut factum est in diebus Lot: edebant et bibebant, emebant et vendebant, plantabant et ædificabant:

29 אולם ביום שעזב לוט את סדום המטיר אלוהים אש וגפרית על העיר, והשמיד את כולם.

qua die autem exiit Lot a Sodomis, pluit ignem et sulphur de cælo, et omnes perdidit:

30 כך יהיה המצב ביום שובי.

secundum hæc erit qua die Filius hominis revelabitur.

31 ”אם תהיה מחוץ לבית ביום ההוא – אל תחזור לארוז את חפציך; אם תהיה בשדה – אל תחזור העירה.

In illa hora, qui fuerit in tecto, et vasa ejus in domo, ne descendat tollere illa: et qui in agro, similiter non redeat retro.

32 זכרו מה קרה לאשת לוט!

Memores estote uxoris Lot.

33 מי שמנסה להציל את חייו יאבד אותם; מי שיוותר על חייו יציל אותם.

Quicumque quæsierit animam suam salvam facere, perdet illam: et quicumque perdiderit illam, vivificabit eam.

34 בלילה ההוא שני אנשים יישנו באותו חדר: האחד יילקח והשני יישאר.

Dico vobis: In illa nocte erunt duo in lecto uno: unus assumetur, et alter relinquetur:

35 שתי נשים יטחנו יחד: האחת תילקח וחברתה תישאר.

duæ erunt molentes in unum: una assumetur, et altera relinquetur: duo in agro: unus assumetur, et alter relinquetur.

36 שני גברים יעבדו בשדה: האחד יילקח וחברו יישאר.“

Respondentes dicunt illi: Ubi Domine?

37 ”אדון, לאן הם יילקחו?“שאלו התלמידים.”במקום שבו נמצא הפגר, שם יתאספו הנשרים“, השיב ישוע.

Qui dixit illis: Ubicumque fuerit corpus, illuc congregabuntur et aquilæ.