לוּקָס 14
| מנהיג פרושי אחד הזמין את ישוע לסעוד בביתו בשבת. האורחים האחרים שהיו בבית הפרוש הביטו בישוע בתשומת לב מרובה, כי רצו לראות אם ירפא איש חולה שהיה איתם. לאיש הייתה מחלה שמנפחת את הגוף בגלל עודף נוזלים. | 1 |
Y ACONTECIÓ que entrando en casa de un príncipe de los Fariseos un sábado á comer pan, ellos le acechaban.
| 2 |
Y he aquí un hombre hidrópico estaba delante de él.
| ישוע פנה אל הפרושים ואל חכמי־התורה ושאל:”האם מותר לרפא חולה בשבת או אסור?“ | 3 |
Y respondiendo Jesús, habló á los doctores de la ley y á los Fariseos, diciendo: ¿Es lícito sanar en sábado?
| משלא ענו לשאלתו אחז ישוע ביד החולה, ריפא אותו ושלח אותו לדרכו. | 4 |
Y ellos callaron. Entonces él tomándole, le sanó, y despidióle.
| לאחר מכן פנה ישוע אל הנוכחים ואמר:”מי מכם אינו עובד בשבת? אם החמור או השור שלכם ייפול בשבת לתוך באר, לא תמהרו לחלץ אותו?“ | 5 |
Y respondiendo á ellos dijo: ¿El asno ó el buey de cuál de vosotros caerá en [algún] pozo, y no lo sacará luego en día de sábado?
| גם הפעם לא השיבו לו. | 6 |
Y no le podían replicar á estas cosas.
| ישוע שם לב לכך שכל אחד מהאורחים בבית הפרוש השתדל לתפוס מקום ישיבה מכובד, ולכן אמר להם: | 7 |
Y observando cómo escogían los primeros asientos á la mesa, propuso una parábola á los convidados, diciéndoles:
| ”אם הוזמנת לחתונה, אל תשב בראש השולחן, שמא יבוא אורח חשוב ממך, | 8 |
Cuando fueres convidado de alguno á bodas, no te sientes en el primer lugar, no sea que otro más honrado que tú esté por él convidado,
| ואז יבוא המארח ויבקש ממך לפנות את מקומך לאורח הנכבד. בבושת פנים תאלץ לקום ולשבת בפינה, היכן שנותר כיסא פנוי. | 9 |
Y viniendo el que te llamó á ti y á él, te diga: Da lugar á éste: y entonces comiences con vergüenza á tener el lugar último.
| ”נהג כך: בבואך לחתונה שב בפינה. כשיראה אותך המארח הוא יבוא ויאמר:’ידידי היקר, מדוע אתה יושב בפינה? עליך לשבת במקום נכבד יותר!‘וכך תכובד לעיני כל האורחים. | 10 |
Mas cuando fueres convidado, ve, y siéntate en el postrer lugar; porque cuando viniere el que te llamó, te diga: Amigo, sube arriba: entonces tendrás gloria delante de los que juntamente se asientan á la mesa.
| כי מי שמכבד את עצמו יושפל ומי שמשפיל את עצמו יכובד.“ | 11 |
Porque cualquiera que se ensalza, será humillado; y el que se humilla, será ensalzado.
| לאחר מכן פנה ישוע אל מארחו ואמר:”כשאתה עורך סעודה אל תזמין את חבריך, אחיך, קרוביך או שכניך העשירים, כי יש להניח שהם יזמינו אותך לסעוד בביתם, וכך תקבל את גמולך המלא. | 12 |
Y dijo también al que le había convidado: Cuando haces comida ó cena, no llames á tus amigos, ni á tus hermanos, ni á tus parientes, ni á vecinos ricos; porque también ellos no te vuelvan á convidar, y te sea hecha compensación.
| הזמן במקומם את העניים, הצולעים, בעלי המום והעיוורים. | 13 |
Mas cuando haces banquete, llama á los pobres, los mancos, los cojos, los ciegos;
| אמנם אין באפשרותם להשיב לך כגמולך, אך בתחיית המתים אלוהים עצמו ישלם ויגמול לך ולכל עושה טוב.“ | 14 |
Y serás bienaventurado; porque no te pueden retribuir; mas te será recompensado en la resurrección de los justos.
| אחד מהמסובים, שהקשיב בתשומת לב לדברי ישוע, קרא:”זכות גדולה היא להשתתף בסעודת מלכות האלוהים!“ | 15 |
Y oyendo esto uno de los que juntamente estaban sentados á la mesa, le dijo: Bienaventurado el que comerá pan en el reino de los cielos.
| ישוע ענה לו במשל:”איש אחד ערך סעודה גדולה והזמין אורחים רבים. | 16 |
El entonces le dijo: Un hombre hizo una grande cena, y convidó á muchos.
| כאשר הושלמו ההכנות שלח את עבדו להודיע למוזמנים שהסעודה מוכנה. | 17 |
Y á la hora de la cena envió á su siervo á decir á los convidados: Venid, que ya está todo aparejado.
| אך כל אחד מהמוזמנים מצא תירוץ וסיבה שלא לבוא. האחד אמר:’אני באמת מצטער שאיני יכול לבוא, זה עתה קניתי חלקת אדמה ואני מוכרח ללכת לבדוק אותה‘. | 18 |
Y comenzaron todos á una á excusarse. El primero le dijo: He comprado una hacienda, y necesito salir y verla; te ruego que me des por excusado.
| השני אמר:’הבוקר קניתי חמישה צמדי שוורים, ואני מוכרח ללכת לראות איך הם עובדים, קבל בבקשה את התנצלותי‘. | 19 |
Y el otro dijo: He comprado cinco yuntas de bueyes, y voy á probarlos; ruégote que me des por excusado.
| השלישי בדיוק נשא אישה, ולכן לא השתתף בסעודה. | 20 |
Y el otro dijo: Acabo de casarme, y por tanto no puedo ir.
| ”העבד חזר אל אדוניו ומסר לו את דברי המוזמנים השונים. אדוניו התרגז מאוד וביקש מהעבד למהר אל הרחובות ואל הסמטאות ולהזמין את העניים, בעלי המום, העיוורים והפיסחים. | 21 |
Y vuelto el siervo, hizo saber estas cosas á su señor. Entonces enojado el padre de la familia, dijo á su siervo: Ve presto por las plazas y por las calles de la ciudad, y mete acá los pobres, los mancos, y cojos, y ciegos.
| העבד מילא את רצון אדוניו, אך עדיין היה מקום לאורחים נוספים. | 22 |
Y dijo el siervo: Señor, hecho es como mandaste, y aun hay lugar.
| ”’לך אל הסמטאות, אל השבילים ואל מקומות־מחבוא‘, אמר בעל הבית לעבדו,’והפצר בקבצנים ובנוודים לבוא לסעודה, כדי שהבית יתמלא עד אפס מקום. | 23 |
Y dijo el señor al siervo: Ve por los caminos y por los vallados, y fuérza[los] á entrar, para que se llene mi casa.
| איש מהמוזמנים הראשונים לא יטעם מהסעודה שלי!‘“ | 24 |
Porque os digo que ninguno de aquellos hombres que fueron llamados, gustará mi cena.
| כשהלך אחריו קהל גדול, פנה ישוע לאחור ודיבר אל האנשים: | 25 |
Y muchas gentes iban con él; y volviéndose les dijo:
| ”מי שרוצה ללכת בעקבותיי עליו לאהוב אותי יותר מאשר את אביו, אמו, אשתו, ילדיו, אחיו ואחיותיו – אפילו יותר מחייו – אחרת לא יוכל להיות תלמיד שלי. | 26 |
Si alguno viene á mí, y no aborrece á su padre, y madre, y mujer, é hijos, y hermanos, y hermanas, y aun también su vida, no puede ser mi discípulo.
| מי שאינו נושא את צלבו ואינו בא אחרי איננו יכול להיות תלמידי. | 27 |
Y cualquiera que no trae su cruz, y viene en pos de mí, no puede ser mi discípulo.
| עליכם לחשוב ולשקול היטב לפני שאתם מחליטים ללכת אחרי. אם ברצונך לבנות בית, האם לא תשב תחילה ותחשב את המחיר, כדי לראות אם יש באפשרותך להשלים את הבנייה? | 28 |
Porque ¿cuál de vosotros, queriendo edificar una torre, no cuenta primero sentado los gastos, si tiene lo que necesita para acabarla?
| אם לא תחשב את המחיר תיווכח, לאחר שתניח את היסודות, שאין לך מספיק כסף ולא תוכל להשלים את הבניין. כל מי שיראה את המבנה הלא־גמור ילעג לך ויאמר: | 29 |
Porque después que haya puesto el fundamento, y no pueda acabarla, todos los que [lo] vieren, no comiencen á hacer burla de él,
| ’האיש הזה התחיל לבנות בית, אבל הפסיק באמצע משום שלא היה מספיק כסף!‘ | 30 |
Diciendo: Este hombre comenzó á edificar, y no pudo acabar.
| ”או איזה מלך יאיים במלחמה נגד מלך אחר, לפני שיישב תחילה וישקול בכובד ראש אם צבאו המונה 10,000 חיילים, מסוגל להביס את 20,000 חיילי האויב? | 31 |
¿O cuál rey, habiendo de ir á hacer guerra contra otro rey, sentándose primero no consulta si puede salir al encuentro con diez mil al que viene contra él con veinte mil?
| אם יגיע למסקנה שאין לו סיכוי לנצח הוא ישלח אל יריבו שליחים, לפני שיהיה מאוחר מדי, ויבקש לערוך משא ומתן לשלום. | 32 |
De otra manera, cuando aun el otro está lejos, le ruega por la paz, enviándo[le] embajada.
| גם אתם צריכים לחשוב ולשקול היטב לפני שאתם מחליטים ללכת אחרי. מי שאינו מוכן לוותר על כל רכושו למעני לא יוכל להיות תלמידי. | 33 |
Así pues, cualquiera de vosotros que no renuncia á todas las cosas que posee, no puede ser mi discípulo.
| ”מלח הוא דבר מועיל, אבל אם הוא מאבד את מליחותו, כיצד ניתן להשיב לו את טעמו? | 34 |
Buena es la sal; mas si aun la sal fuere desvanecida, ¿con qué se adobará?
| מלח חסר־טעם אינו מביא כל תועלת – אי־אפשר להשתמש בו אפילו כדשן. מי שמסוגל לשמוע שיקשיב.“ | 35 |
Ni para la tierra, ni para el muladar es buena; fuera la arrojan. Quien tiene oídos para oir, oiga.
