< לוּקָס 14 >

מנהיג פרושי אחד הזמין את ישוע לסעוד בביתו בשבת. האורחים האחרים שהיו בבית הפרוש הביטו בישוע בתשומת לב מרובה, כי רצו לראות אם ירפא איש חולה שהיה איתם. לאיש הייתה מחלה שמנפחת את הגוף בגלל עודף נוזלים. 1
息日,耶穌進了一個法利賽人首領的家中吃飯;他們就留心觀察他。
2
在他面前有一個患水臌症的人。
ישוע פנה אל הפרושים ואל חכמי־התורה ושאל:”האם מותר לרפא חולה בשבת או אסור?“ 3
耶穌對法學士及法利賽人說道:「安息日不許治病﹖」
משלא ענו לשאלתו אחז ישוע ביד החולה, ריפא אותו ושלח אותו לדרכו. 4
他們都默然不語。耶穌遂扶著那人,治好他,叫他走了。
לאחר מכן פנה ישוע אל הנוכחים ואמר:”מי מכם אינו עובד בשבת? אם החמור או השור שלכם ייפול בשבת לתוך באר, לא תמהרו לחלץ אותו?“ 5
然後向他們說:「你們中間,誰的兒子或牛掉在井裏,在安息日這一天,不立拉上來呢﹖」
גם הפעם לא השיבו לו. 6
他們這話不能答辯。
ישוע שם לב לכך שכל אחד מהאורחים בבית הפרוש השתדל לתפוס מקום ישיבה מכובד, ולכן אמר להם: 7
耶穌注意到被邀請的人,如何爭選首席,便對他們講了一個比喻說:「
”אם הוזמנת לחתונה, אל תשב בראש השולחן, שמא יבוא אורח חשוב ממך, 8
幾時你被人請去赴婚筵,不要坐在首席上,怕有比你更尊貴的客也被他請來,
ואז יבוא המארח ויבקש ממך לפנות את מקומך לאורח הנכבד. בבושת פנים תאלץ לקום ולשבת בפינה, היכן שנותר כיסא פנוי. 9
那請你而又請他的人要來向你說:請讓坐給這個人! 那時,你就要含羞地去坐末席了。
”נהג כך: בבואך לחתונה שב בפינה. כשיראה אותך המארח הוא יבוא ויאמר:’ידידי היקר, מדוע אתה יושב בפינה? עליך לשבת במקום נכבד יותר!‘וכך תכובד לעיני כל האורחים. 10
你幾時被請,應去坐末席,等那請你的人走來給你說: 朋友,請上坐罷! 那時,在你同席的眾人面前,你才有光彩。
כי מי שמכבד את עצמו יושפל ומי שמשפיל את עצמו יכובד.“ 11
因為凡高舉自己的,必被貶抑;凡貶抑自己的,必被高舉。」
לאחר מכן פנה ישוע אל מארחו ואמר:”כשאתה עורך סעודה אל תזמין את חבריך, אחיך, קרוביך או שכניך העשירים, כי יש להניח שהם יזמינו אותך לסעוד בביתם, וכך תקבל את גמולך המלא. 12
耶穌也向請他的人說:「幾時你設午宴或晚宴,不要請你的朋友、兄弟、親戚及富有的鄰人,怕他們也要回請而還報你。
הזמן במקומם את העניים, הצולעים, בעלי המום והעיוורים. 13
但你幾時設宴,要請貧窮的、殘廢的、瘸腿的、瞎眼的人。
אמנם אין באפשרותם להשיב לך כגמולך, אך בתחיית המתים אלוהים עצמו ישלם ויגמול לך ולכל עושה טוב.“ 14
如此,你有福了,因為他們沒有可報答你的;但在義人復活的時候,你必能得到償報。」
אחד מהמסובים, שהקשיב בתשומת לב לדברי ישוע, קרא:”זכות גדולה היא להשתתף בסעודת מלכות האלוהים!“ 15
有一個同席的聽了這些話,就向耶穌說: 「將來能在天上的國裏吃飯的,才是有福的! 」
ישוע ענה לו במשל:”איש אחד ערך סעודה גדולה והזמין אורחים רבים. 16
耶穌給他說: 「有一個人設了盛宴,邀請了許多人。
כאשר הושלמו ההכנות שלח את עבדו להודיע למוזמנים שהסעודה מוכנה. 17
到了宴會的時刻,他便打發僕人去給被請的人說: 請來罷! 已經齊備了。
אך כל אחד מהמוזמנים מצא תירוץ וסיבה שלא לבוא. האחד אמר:’אני באמת מצטער שאיני יכול לבוא, זה עתה קניתי חלקת אדמה ואני מוכרח ללכת לבדוק אותה‘. 18
眾人開始一致推辭。第一個給他說:我買了一塊田地,必須前去看一看,請你原諒我。
השני אמר:’הבוקר קניתי חמישה צמדי שוורים, ואני מוכרח ללכת לראות איך הם עובדים, קבל בבקשה את התנצלותי‘. 19
另一個說:我買了五對牛,要去試試牠們,請你原諒我。
השלישי בדיוק נשא אישה, ולכן לא השתתף בסעודה. 20
別的一個說:我才娶了妻,所以不能去。
”העבד חזר אל אדוניו ומסר לו את דברי המוזמנים השונים. אדוניו התרגז מאוד וביקש מהעבד למהר אל הרחובות ואל הסמטאות ולהזמין את העניים, בעלי המום, העיוורים והפיסחים. 21
僕人回來這事告訴了主人。家主就生了氣,給僕人說:你快出去,到城中的大街小巷,把那些貧窮的、殘廢的、瞎眼的、瘸腿的,都領到這裏來。
העבד מילא את רצון אדוניו, אך עדיין היה מקום לאורחים נוספים. 22
僕人說:主,已經照你的吩咐辦了,可是還有空位子。
”’לך אל הסמטאות, אל השבילים ואל מקומות־מחבוא‘, אמר בעל הבית לעבדו,’והפצר בקבצנים ובנוודים לבוא לסעודה, כדי שהבית יתמלא עד אפס מקום. 23
主人對僕人說:你出去,到大道以及籬笆邊,勉強人進來,子坐滿我的屋子。
איש מהמוזמנים הראשונים לא יטעם מהסעודה שלי!‘“ 24
我告訴你們:先前被請到的那些人,沒有一個能嘗我這宴席的。」
כשהלך אחריו קהל גדול, פנה ישוע לאחור ודיבר אל האנשים: 25
有許多群眾與耶穌同行,耶穌轉身向他們說:「
”מי שרוצה ללכת בעקבותיי עליו לאהוב אותי יותר מאשר את אביו, אמו, אשתו, ילדיו, אחיו ואחיותיו – אפילו יותר מחייו – אחרת לא יוכל להיות תלמיד שלי. 26
如果誰來就我,而不惱恨自己的父親、母親、妻子、兒女、兄弟、姊妹,甚至自己的性命,不能做我的門徒。
מי שאינו נושא את צלבו ואינו בא אחרי איננו יכול להיות תלמידי. 27
不論誰,若不背著自己的十字架,在我後面走,不能做我的門徒。
עליכם לחשוב ולשקול היטב לפני שאתם מחליטים ללכת אחרי. אם ברצונך לבנות בית, האם לא תשב תחילה ותחשב את המחיר, כדי לראות אם יש באפשרותך להשלים את הבנייה? 28
你們中間誰願意建造一座塔,而不先坐下籌算費用,是否有力完成呢﹖
אם לא תחשב את המחיר תיווכח, לאחר שתניח את היסודות, שאין לך מספיק כסף ולא תוכל להשלים את הבניין. כל מי שיראה את המבנה הלא־גמור ילעג לך ויאמר: 29
免得他奠基以後,竟不能完工,所有看見的人都要譏笑他,
’האיש הזה התחיל לבנות בית, אבל הפסיק באמצע משום שלא היה מספיק כסף!‘ 30
說這個人開始建造,而不能完工。
”או איזה מלך יאיים במלחמה נגד מלך אחר, לפני שיישב תחילה וישקול בכובד ראש אם צבאו המונה 10,000 חיילים, מסוגל להביס את 20,000 חיילי האויב? 31
或者一個國王要去同別的國王交戰,那有不先坐下運籌一下,能否以一萬人,去抵抗那領著兩萬來攻打他的呢﹖
אם יגיע למסקנה שאין לו סיכוי לנצח הוא ישלח אל יריבו שליחים, לפני שיהיה מאוחר מדי, ויבקש לערוך משא ומתן לשלום. 32
如果不能,就得趁那國王離得尚遠的時候,派遣使節去求和平的條款。
גם אתם צריכים לחשוב ולשקול היטב לפני שאתם מחליטים ללכת אחרי. מי שאינו מוכן לוותר על כל רכושו למעני לא יוכל להיות תלמידי. 33
同樣,你們中不論是誰,如不捨棄他的有一切所,就不能做我的門徒。
”מלח הוא דבר מועיל, אבל אם הוא מאבד את מליחותו, כיצד ניתן להשיב לו את טעמו? 34
鹽原是好的,但如果鹽也失了味道,要用什麼來調和它呢﹖
מלח חסר־טעם אינו מביא כל תועלת – אי־אפשר להשתמש בו אפילו כדשן. מי שמסוגל לשמוע שיקשיב.“ 35
既不利於土壤,又不適於糞料,惟有把它丟在外面。有耳聽的,聽罷! 」

< לוּקָס 14 >