לוּקָס 10
| לאחר מכן בחר האדון שבעים תלמידים נוספים, ושלח אותם לפניו בזוגות אל הערים והכפרים שבהם עמד לבקר. | 1 |
After this, the Master appointed seventy-two other disciples, and sent them on as his messengers, two and two, in advance, to every town and place that he was himself intending to visit.
| ”מאחר שהקציר רב והפועלים מעטים, “אמר להם ישוע,”התחננו לאלוהים שישלח פועלים נוספים לעזור לכם בעבודתכם למענו. | 2 |
‘The harvest,’ he said, ‘is abundant, but the labourers are few. Therefore pray to the owner of the harvest to send labourers to gather in his harvest.
| לכו עתה וזכרו שאני שולח אתכם כשלוח כבשים בין זאבים. | 3 |
Now, go. Remember, I am sending you out as my messengers like lambs among wolves.
| אל תיקחו אתכם כסף, חפצים אישיים ואף לא זוג נעליים נוסף, ואל תעצרו בדרך לשוחח עם איש. | 4 |
Do not take a purse with you, or a bag, or sandals; and do not stop to greet anyone on your journey.
| ”בכניסתכם לכל בית ברכו אותו תחילה לשלום. | 5 |
Whatever house you go to stay at, begin by praying for a blessing on it.
| אם באותו בית גר אדם אוהב שלום, הברכה תתקיים, ואם אין אוהב שלום באותו בית – הברכה תשוב אליכם. | 6 |
Then, if anyone there is deserving of a blessing, your blessing will rest on him; but if not, it will come back on yourselves.
| ”בבואכם אל כפר או עיר אל תעברו מבית מארח אחד לאחר, אלא התארחו בבית אחד בלבד, ואל תהססו לאכול ולשתות כל מה שמגישים לכם, כי הפועל ראוי לשכרו. | 7 |
Remain at that same house, and eat and drink whatever they offer you; for the worker is worth their wages. Do not keep changing from one house to another.
| ”בכל עיר שבה מקבלים אתכם בשמחה איכלו את המוגש לפניכם, | 8 |
Whatever town you visit, if the people welcome you, eat what is set before you;
| רפאו את החולים ואמרו להם:’מלכות האלוהים קרובה אליכם‘. | 9 |
cure the sick there, and tell people that the kingdom of God is close at hand.
| ”בעיר שבה לא מקבלים אתכם צאו לרחובות וקראו: | 10 |
But, whatever town you go to visit, if the people do not welcome you, go out into its streets and say
| ’כמחאה על התנהגותכם אנחנו מנערים את אבק עירכם שדבק ברגלינו, אולם דעו לכם שאכן קרובה מלכות האלוהים!‘ | 11 |
“We wipe off the dust of your town which has clung to Our feet; still, be assured that the kingdom of God is close at Hand.”
| אני אומר לכם שאפילו לסדום המרושעת יהיה קל יותר ביום הדין מאשר לעיר הזאת. | 12 |
I tell you that the doom of Sodom will be more bearable on that day than the doom of that town.
| ”אוי ואבוי לכן, כורזין ובית־צידה! אילו חוללתי בצור ובצידון את הנסים שחוללתי בקרבכן, מזמן היו שם כולם חוזרים בתשובה ולובשים שק ואפר לאות חרטה. | 13 |
Alas for you, Chorazin! Alas for you, Bethsaida! For, if the miracles which have been done in you had been done in Tyre and Sidon, they would have sat in sackcloth and ashes and repented long ago.
| כן, צור וצידון תקבלנה עונש קל משלכן ביום הדין! | 14 |
Yet the doom of Tyre and Sidon will be more bearable at the judgment than yours.
| ואתם, אנשי כפר־נחום, החושבים אתם שירוממו אתכם לשמים? לגיהינום תרדו!“ (Hadēs g86) | 15 |
And you, Capernaum! Will you exalt yourself to heaven? You will be flung down to Hades. (Hadēs g86)
| ישוע המשיך לדבר אל התלמידים:”מי ששומע לכם שומע לי; מי שמזלזל בכם מזלזל בי; ומי שמזלזל בי מזלזל באלוהים אשר שלח אותי.“ | 16 |
Anyone who listens to you is listening to me, and anyone who rejects you is rejecting me; while the person who rejects me is rejecting him who sent me as his messenger.’
| כעבור זמן־מה חזרו שבעים השליחים אל ישוע ודיווחו לו בשמחה:”אדוננו, אפילו השדים נכנעים לנו כשאנו מצווים עליהם בשמך!“ | 17 |
When the seventy-two returned, they exclaimed joyfully, ‘Master, even the demons submit to us when we use your name.’
| ”אכן, “ענה ישוע,”ראיתי את השטן נופל מן השמים כברק! | 18 |
And Jesus replied, ‘I have had visions of Satan, fallen, like lightning from the heavens.
| באמת הענקתי לכם סמכות וכוח להתגבר על כל כוחות האויב, ולרמוס נחשים ועקרבים. דבר לא יוכל לפגוע בכם! | 19 |
Remember, I have given you the power to trample on snakes and scorpions, and to meet all the strength of the Enemy. Nothing will ever harm you in any way.
| אף־על־פי־כן עליכם לשמוח לא משום שאתם יכולים להתגבר על השדים, אלא משום ששמותיכם כתובים בשמים!“ | 20 |
Yet do not rejoice in the fact that the spirits submit to you, but rejoice that your names have been enrolled in heaven.’
| לאחר מכן נמלא ישוע שמחת רוח הקודש וקרא:”אבי, אדון השמים והארץ, אני מודה לך על שהסתרת דברים אלה מפני חכמים ומשכילים, וגילית אותם לאנשים פשוטים שבוטחים בך כמו ילדים. כן, תודה לך אבי, מפני שכך רצית. | 21 |
At that same time, moved to exultation by the Holy Spirit, Jesus said: ‘I thank you, Father, Lord of heaven and earth, that, though you have hidden these things from the wise and learned, you have revealed them to the childlike! Yes, Father, I thank you that this has seemed good to you.
| הכול נמסר לי מאבי; אף אחד אינו מכיר ממש את הבן, מלבד האב, ואף אחד אינו מכיר ממש את האב, מלבד הבן ואלה שהוא בוחר לגלות להם את האב.“ | 22 |
Everything has been committed to me by my Father; nor does anyone know who the Son is, except the Father, or who the Father is, except the Son and those to whom the Son may choose to reveal him.’
| ישוע פנה אל תלמידיו ואמר להם בשקט:”זכות גדולה נפלה בחלקכם, שיכולים אתם לראות את אשר ראיתם. | 23 |
Then, turning to his disciples, Jesus said to them alone, ‘Blessed are the eyes that see what you are seeing;
| נביאים ומלכים רבים השתוקקו לראות את מה שאתם רואים ולשמוע את מה שאתם שומעים, אך לא זכו.“ | 24 |
for, I tell you, many prophets and kings wished for the sight of the things which you are seeing, yet never heard them.’
| פעם רצה אחד מחכמי־התורה לנסות את ישוע.”רבי, “שאל החכם,”מה עלי לעשות כדי לזכות בחיי נצח?“ (aiōnios g166) | 25 |
Just then a student of the Law came forward to test Jesus further. ‘Teacher,’ he said, ‘what must I do if I am to gain eternal life?’ (aiōnios g166)
| ”מה אומרת על כך התורה?“השיב לו ישוע בשאלה. | 26 |
‘What is said in the Law?’ answered Jesus. ‘What do you read there?’
| ”התורה אומרת:’ואהבת את ה׳ אלוהיך בכל לבבך, ובכל נפשך ובכל מאודך; ואהבת לרעך כמוך‘“, השיב החכם. | 27 |
His reply was – ‘You must love the Lord your God with all your heart, and with all your soul, and with all your strength, and with all your mind; and your neighbour as you love yourself.’
| ”נכון מאוד“, אישר ישוע.”’אם תקיים מצוות אלה תזכה בחיי נצח‘.“ | 28 |
‘You have answered right,’ said Jesus, ‘Do that, and you will live.’
| החכם רצה להצדיק את רגשותיו (מפני שלא אהב אנשים מסוימים), ולכן שאל:”מיהו רעי?“ | 29 |
But the man, wanting to justify himself, said to Jesus, ‘And who is my neighbour?’
| ישוע השיב במשל:”יהודי אחד הלך בדרך מירושלים ליריחו והותקף על־ידי שודדים. הם הפשיטו את בגדיו מעליו, גזלו את כספו, הכו אותו באכזריות והשאירו אותו בצד הדרך פצוע קשות. | 30 |
To which Jesus replied, ‘A man was once going down from Jerusalem to Jericho when he fell into the hands of robbers, who stripped him of everything, and beat him, and went away leaving him half dead.
| במקרה עבר שם כהן אחד, אולם בראותו את הפצוע עבר לצדו השני של השביל. | 31 |
As it chanced, a priest was going down by that road. He saw the man, but passed by on the opposite side.
| עבר במקום גם איש משבט לוי. הוא הביט בפצוע המוטל בצד הדרך, אולם המשיך בדרכו. | 32 |
A Levite, too, did the same; he came up to the spot, but, when he saw the man, passed by on the opposite side.
| הזדמן למקום שומרוני אחד, ובראותו את הפצוע נמלא רחמים. | 33 |
But a Samaritan, traveling that way, came upon the man, and, when he saw him, he was moved with compassion.
| השומרוני ניגש אל הפצוע, משח את פצעיו וחבש אותם, לאחר מכן הרכיב אותו על חמורו והביאו לאכסניה, שם טיפל בו והאכיל אותו. | 34 |
He went to him and bound up his wounds, dressing them with oil and wine, and then put him on his own mule, and brought him to an inn, and took care of him.
| למחרת, לפני שהמשיך בדרכו, שילם השומרוני סכום כסף לבעל האכסניה ואמר:’דאג בבקשה לכל מחסורו של הפצוע, ואם לא יספיק הכסף – אשלם את החסר בשובי‘. | 35 |
The next day he took out two silver coins and gave them to the innkeeper. “Take care of him,” he said, “and whatever more you may spend I will myself repay you on my way back.”
| ”מי מהשלושה היה לדעתך רע טוב לאיש הפצוע?“ | 36 |
Now which, do you think, of these three men,’ asked Jesus, ‘proved himself a neighbour to the man who fell into the robbers’ hands?’
| ”האדם שריחם עליו“, השיב החכם.”נכון“, הסכים איתו ישוע.”לך ועשה כמוהו.“ | 37 |
‘The one that took pity on him,’ was the answer; at which Jesus said, ‘Go and do the same yourself.’
| ישוע ותלמידיו המשיכו בדרכם, וכשהגיעו לאחד הכפרים הזמינה אותם אישה בשם מרתא להתארח בביתה. | 38 |
As they continued their journey, Jesus came to a village, where a woman named Martha welcomed him to her house.
| אחותה מרים התיישבה על הארץ לרגלי ישוע והקשיבה לדבריו. | 39 |
She had a sister called Mary, who seated herself at the Master’s feet, and listened to his teaching;
| מרתא חשה לחץ מהעבודה שבהכנת ארוחה גדולה לכולם, ומשום כך פרצה לחדר וקראה:”נכון שאין זה הוגן שאחותי תשאיר לי את כל העבודה? אמור לה בבקשה שתבוא לעזור לי.“ | 40 |
but Martha was distracted by the many preparations that she was making. So she went up to Jesus and said, ‘Master, do you approve of my sister’s leaving me to make preparations alone? Tell her to help me.’
| ”מרתא, יקירתי, “השיב לה האדון,”את דואגת לכל כך הרבה דברים. עליך לדאוג לדבר אחד בלבד. מרים בחרה בדבר האחד הזה אשר לא יילקח ממנה.“ | 41 |
‘Martha, Martha,’ replied the Master, ‘you are anxious and trouble yourself about many things;
| 42 |
but only a few are necessary, or rather one. Mary has chosen the good part, and it will not be taken away from her.’
