לוּקָס 10
| לאחר מכן בחר האדון שבעים תלמידים נוספים, ושלח אותם לפניו בזוגות אל הערים והכפרים שבהם עמד לבקר. | 1 |
Now after these things, the Lord also appointed seventy-two others, and sent them two by two ahead of him into every city and place, where he was about to come.
| ”מאחר שהקציר רב והפועלים מעטים, “אמר להם ישוע,”התחננו לאלוהים שישלח פועלים נוספים לעזור לכם בעבודתכם למענו. | 2 |
Then he said to them, "The harvest is indeed plentiful, but the laborers are few. Pray therefore to the Lord of the harvest, that he may send out laborers into his harvest.
| לכו עתה וזכרו שאני שולח אתכם כשלוח כבשים בין זאבים. | 3 |
Go your way. Look, I send you out as lambs among wolves.
| אל תיקחו אתכם כסף, חפצים אישיים ואף לא זוג נעליים נוסף, ואל תעצרו בדרך לשוחח עם איש. | 4 |
Carry no money bag, nor pack, nor sandals; and greet no one on the way.
| ”בכניסתכם לכל בית ברכו אותו תחילה לשלום. | 5 |
Into whatever house you enter, first say, 'Peace be to this house.'
| אם באותו בית גר אדם אוהב שלום, הברכה תתקיים, ואם אין אוהב שלום באותו בית – הברכה תשוב אליכם. | 6 |
If a peaceful person is there, your peace will rest on him; but if not, it will return to you.
| ”בבואכם אל כפר או עיר אל תעברו מבית מארח אחד לאחר, אלא התארחו בבית אחד בלבד, ואל תהססו לאכול ולשתות כל מה שמגישים לכם, כי הפועל ראוי לשכרו. | 7 |
Remain in that same house, eating and drinking the things they give, for the laborer is worthy of his wages. Do not go from house to house.
| ”בכל עיר שבה מקבלים אתכם בשמחה איכלו את המוגש לפניכם, | 8 |
Into whatever city you enter, and they receive you, eat the things that are set before you.
| רפאו את החולים ואמרו להם:’מלכות האלוהים קרובה אליכם‘. | 9 |
Heal the sick who are in it, and tell them, 'The Kingdom of God has come near to you.'
| ”בעיר שבה לא מקבלים אתכם צאו לרחובות וקראו: | 10 |
But into whatever city you enter, and they do not receive you, go out into its streets and say,
| ’כמחאה על התנהגותכם אנחנו מנערים את אבק עירכם שדבק ברגלינו, אולם דעו לכם שאכן קרובה מלכות האלוהים!‘ | 11 |
'Even the dust from your city that clings to our feet, we wipe off against you. Nevertheless know this, that the Kingdom of God is near.'
| אני אומר לכם שאפילו לסדום המרושעת יהיה קל יותר ביום הדין מאשר לעיר הזאת. | 12 |
I tell you, it will be more tolerable in that day for Sodom than for that city.
| ”אוי ואבוי לכן, כורזין ובית־צידה! אילו חוללתי בצור ובצידון את הנסים שחוללתי בקרבכן, מזמן היו שם כולם חוזרים בתשובה ולובשים שק ואפר לאות חרטה. | 13 |
"Woe to you, Chorazin. Woe to you, Beit Tzaidah. For if the mighty works had been done in Tyre and Sidon which were done in you, they would have repented long ago, sitting in sackcloth and ashes.
| כן, צור וצידון תקבלנה עונש קל משלכן ביום הדין! | 14 |
But it will be more tolerable for Tyre and Sidon in the judgment than for you.
| ואתם, אנשי כפר־נחום, החושבים אתם שירוממו אתכם לשמים? לגיהינום תרדו!“ (Hadēs g86) | 15 |
And you, Kfar-Nahum, will you be exalted to heaven? You will be brought down to Sheol. (Hadēs g86)
| ישוע המשיך לדבר אל התלמידים:”מי ששומע לכם שומע לי; מי שמזלזל בכם מזלזל בי; ומי שמזלזל בי מזלזל באלוהים אשר שלח אותי.“ | 16 |
Whoever listens to you listens to me, and whoever rejects you rejects me. Whoever rejects me rejects him who sent me."
| כעבור זמן־מה חזרו שבעים השליחים אל ישוע ודיווחו לו בשמחה:”אדוננו, אפילו השדים נכנעים לנו כשאנו מצווים עליהם בשמך!“ | 17 |
The seventy-two returned with joy, saying, "Lord, even the demons are subject to us in your name."
| ”אכן, “ענה ישוע,”ראיתי את השטן נופל מן השמים כברק! | 18 |
He said to them, "I saw Satan having fallen like lightning from heaven.
| באמת הענקתי לכם סמכות וכוח להתגבר על כל כוחות האויב, ולרמוס נחשים ועקרבים. דבר לא יוכל לפגוע בכם! | 19 |
Look, I have given you authority to tread on serpents and scorpions, and over all the power of the enemy, and nothing will in any way hurt you.
| אף־על־פי־כן עליכם לשמוח לא משום שאתם יכולים להתגבר על השדים, אלא משום ששמותיכם כתובים בשמים!“ | 20 |
Nevertheless, do not rejoice in this, that the spirits are subject to you, but rejoice that your names are written in heaven."
| לאחר מכן נמלא ישוע שמחת רוח הקודש וקרא:”אבי, אדון השמים והארץ, אני מודה לך על שהסתרת דברים אלה מפני חכמים ומשכילים, וגילית אותם לאנשים פשוטים שבוטחים בך כמו ילדים. כן, תודה לך אבי, מפני שכך רצית. | 21 |
In that same hour he rejoiced in the Ruach ha-Kodesh, and said, "I thank you, Father, Lord of heaven and earth, that you have hidden these things from the wise and understanding, and revealed them to little children. Yes, Father, for so it was well-pleasing in your sight."
| הכול נמסר לי מאבי; אף אחד אינו מכיר ממש את הבן, מלבד האב, ואף אחד אינו מכיר ממש את האב, מלבד הבן ואלה שהוא בוחר לגלות להם את האב.“ | 22 |
"All things have been delivered to me by my Father. No one knows who the Son is, except the Father, and who the Father is, except the Son, and he to whomever the Son desires to reveal him."
| ישוע פנה אל תלמידיו ואמר להם בשקט:”זכות גדולה נפלה בחלקכם, שיכולים אתם לראות את אשר ראיתם. | 23 |
Turning to the talmidim, he said privately, "Blessed are the eyes which see the things that you see,
| נביאים ומלכים רבים השתוקקו לראות את מה שאתם רואים ולשמוע את מה שאתם שומעים, אך לא זכו.“ | 24 |
for I tell you that many prophets and kings desired to see the things which you see, and did not see them, and to hear the things which you hear, and did not hear them."
| פעם רצה אחד מחכמי־התורה לנסות את ישוע.”רבי, “שאל החכם,”מה עלי לעשות כדי לזכות בחיי נצח?“ (aiōnios g166) | 25 |
And look, a certain Law scholar stood up and tested him, saying, "Teacher, what must I do to inherit everlasting life?" (aiōnios g166)
| ”מה אומרת על כך התורה?“השיב לו ישוע בשאלה. | 26 |
He said to him, "What is written in the Law? How do you read it?"
| ”התורה אומרת:’ואהבת את ה׳ אלוהיך בכל לבבך, ובכל נפשך ובכל מאודך; ואהבת לרעך כמוך‘“, השיב החכם. | 27 |
He answered, "You are to love the Lord your God with all your heart, with all your soul, with all your strength, and with all your mind; and your neighbor as yourself."
| ”נכון מאוד“, אישר ישוע.”’אם תקיים מצוות אלה תזכה בחיי נצח‘.“ | 28 |
He said to him, "You have answered correctly. Do this, and you will live."
| החכם רצה להצדיק את רגשותיו (מפני שלא אהב אנשים מסוימים), ולכן שאל:”מיהו רעי?“ | 29 |
But he, desiring to justify himself, asked Yeshua, "Who is my neighbor?"
| ישוע השיב במשל:”יהודי אחד הלך בדרך מירושלים ליריחו והותקף על־ידי שודדים. הם הפשיטו את בגדיו מעליו, גזלו את כספו, הכו אותו באכזריות והשאירו אותו בצד הדרך פצוע קשות. | 30 |
Yeshua answered, "A certain man was going down from Jerusalem to Jericho, and he fell among robbers, who both stripped him and beat him, and departed, leaving him half dead.
| במקרה עבר שם כהן אחד, אולם בראותו את הפצוע עבר לצדו השני של השביל. | 31 |
By chance a certain cohen was going down that way. When he saw him, he passed by on the other side.
| עבר במקום גם איש משבט לוי. הוא הביט בפצוע המוטל בצד הדרך, אולם המשיך בדרכו. | 32 |
In the same way a Levite also, when he came to the place, and saw him, passed by on the other side.
| הזדמן למקום שומרוני אחד, ובראותו את הפצוע נמלא רחמים. | 33 |
But a certain Samaritan, as he traveled, came where he was. When he saw him, he was moved with compassion,
| השומרוני ניגש אל הפצוע, משח את פצעיו וחבש אותם, לאחר מכן הרכיב אותו על חמורו והביאו לאכסניה, שם טיפל בו והאכיל אותו. | 34 |
came to him, and bound up his wounds, pouring on oil and wine. He set him on his own animal, and brought him to an inn, and took care of him.
| למחרת, לפני שהמשיך בדרכו, שילם השומרוני סכום כסף לבעל האכסניה ואמר:’דאג בבקשה לכל מחסורו של הפצוע, ואם לא יספיק הכסף – אשלם את החסר בשובי‘. | 35 |
On the next day, he took out two denarii, and gave them to the host, and said to him, 'Take care of him. Whatever you spend beyond that, I will repay you when I return.'
| ”מי מהשלושה היה לדעתך רע טוב לאיש הפצוע?“ | 36 |
Now which of these three do you think seemed to be a neighbor to him who fell among the robbers?"
| ”האדם שריחם עליו“, השיב החכם.”נכון“, הסכים איתו ישוע.”לך ועשה כמוהו.“ | 37 |
He said, "He who showed mercy on him." Then Yeshua said to him, "Go and do likewise."
| ישוע ותלמידיו המשיכו בדרכם, וכשהגיעו לאחד הכפרים הזמינה אותם אישה בשם מרתא להתארח בביתה. | 38 |
It happened as they went on their way, he entered into a certain village, and a certain woman named Martha received him.
| אחותה מרים התיישבה על הארץ לרגלי ישוע והקשיבה לדבריו. | 39 |
She had a sister called Miriam, who also sat at the Lord's feet, and heard his word.
| מרתא חשה לחץ מהעבודה שבהכנת ארוחה גדולה לכולם, ומשום כך פרצה לחדר וקראה:”נכון שאין זה הוגן שאחותי תשאיר לי את כל העבודה? אמור לה בבקשה שתבוא לעזור לי.“ | 40 |
But Martha was distracted with much serving, and she came up to him, and said, "Lord, do you not care that my sister left me to serve alone? Ask her therefore to help me."
| ”מרתא, יקירתי, “השיב לה האדון,”את דואגת לכל כך הרבה דברים. עליך לדאוג לדבר אחד בלבד. מרים בחרה בדבר האחד הזה אשר לא יילקח ממנה.“ | 41 |
But the Lord answered and said to her, "Martha, Martha, you are anxious and troubled about many things,
| 42 |
but one thing is needed. Miriam has chosen the good part, which will not be taken away from her."
