לוּקָס 1
| תאופילוס היקר, אנשים רבים כבר כתבו על הדברים שהתרחשו בינינו, | 1 |
Quoniam quidem multi conati sunt ordinare narrationem, quae in nobis completae sunt, rerum:
| על־פי סיפוריהם של תלמידי ישוע ושל עדי ראייה אחרים. | 2 |
sicut tradiderunt nobis, qui ab initio ipsi viderunt, et ministri fuerunt sermonis:
| גם אני חקרתי היטב את התרחשות הדברים מתחילתם, והחלטתי כי טוב שאכתוב לך אותם לפי סדר העניינים, | 3 |
visum est et mihi, assecuto omnia a principio diligenter, ex ordine tibi scribere, optime Theophile,
| כדי שיהיה לך מידע מדויק על הנושא שלמדת. | 4 |
ut cognoscas eorum verborum, de quibus eruditus es, veritatem.
| בימי הורדוס מלך יהודה היה בארץ כהן בשם זכריה, אשר היה שייך למחלקת אביה – ממשרתי בית־המקדש. גם אשתו אלישבע הייתה ממשפחה כוהנית. | 5 |
Fuit in diebus Herodis, regis Iudaeae, sacerdos quidam nomine Zacharias de vice Abia, et uxor illius de filiabus Aaron, et nomen eius Elisabeth.
| זכריה ואלישבע היו אנשים צדיקים, אשר אהבו את ה׳ ושמרו את כל מצוותיו וחוקותיו. | 6 |
Erant autem iusti ambo ante Deum, incedentes in omnibus mandatis, et iustificationibus Domini sine querela,
| אולם לא היו להם ילדים, כי אלישבע הייתה עקרה, ושניהם כבר היו זקנים. | 7 |
et non erat illis filius eo quod esset Elisabeth sterilis, et ambo processissent in diebus suis.
| יום אחד, כאשר הייתה מחלקתו של זכריה בתורנות בבית־המקדש, נפל בגורלו להיכנס אל היכל ה׳ ולהקטיר קטורת. | 8 |
Factum est autem, cum sacerdotio fungeretur Zacharias in ordine vicis suae ante Deum,
| 9 |
secundum consuetudinem sacerdotii, sorte exiit ut incensum poneret, ingressus in templum Domini:
| בינתיים עמד כל העם בחוץ והתפלל, כנהוג בעת הקטרת הקטורת. | 10 |
et omnis multitudo populi erat orans foris hora incensi.
| לפתע נראה מלאך ה׳ אל זכריה מימין למזבח הקטורת. | 11 |
Apparuit autem illi Angelus Domini, stans a dextris altaris incensi.
| זכריה נבהל ונמלא פחד. | 12 |
Et Zacharias turbatus est videns, et timor irruit super eum.
| ”אל תירא, זכריה“, הרגיע אותו המלאך.”באתי לבשר לך שאלוהים שמע את תפילתך, ושאשתך אלישבע תלד לך בן! עליך לקרוא לו’יוחנן‘. | 13 |
Ait autem ad illum Angelus: Ne timeas Zacharia, quoniam exaudita est deprecatio tua: uxor tua Elisabeth pariet tibi filium, et vocabis nomen eius Ioannem:
| לידתו תביא לכם שמחה ואושר, ואנשים רבים ישמחו יחד אתכם, | 14 |
et erit gaudium tibi, et exultatio, et multi in nativitate eius gaudebunt:
| כי ה׳ הועיד אותו לגדולות. עליו להינזר מיין ומשקאות חריפים, והוא יימלא ברוח הקודש מעת לידתו. | 15 |
erit enim magnus coram Domino: vinum, et siceram non bibet, et Spiritu sancto replebitur adhuc ex utero matris suae:
| יוחנן ישיב רבים מעם ישראל אל ה׳ אלוהיהם. | 16 |
et multos filiorum Israel convertet ad Dominum Deum ipsorum:
| הוא ילך לפני ה׳ ברוחו ובגבורתו של אליהו הנביא, ישלים בין אבות לבנים, וישיב את המרדנים לדרך הצדקה והתבונה. אכן, הוא יכין את העם לבואו של האדון.“ | 17 |
et ipse praecedet ante illum in spiritu, et virtute Eliae: ut convertat corda patrum in filios, et incredulos ad prudentiam iustorum, parare Domino plebem perfectam.
| ”כיצד אדע שדבריך נכונים?“שאל זכריה.”הלא אדם זקן אני, וגם אשתי כבר זקנה.“ | 18 |
Et dixit Zacharias ad Angelum: Unde hoc sciam? ego enim sum senex, et uxor mea processit in diebus suis.
| ”אני המלאך גבריאל!“השיב המלאך.”אני עומד לפני אלוהים, והוא אשר שלח אותי לבשר לך את ההודעה הזאת. | 19 |
Et respondens Angelus dixit ei: Ego sum Gabriel, qui asto ante Deum: et missus sum loqui ad te, et haec tibi evangelizare.
| דע לך כי כל אשר אמרתי יתקיים בבוא הזמן, אולם מאחר שלא האמנת לדברי, לא תוכל להוציא מילה מפיך מרגע זה ועד שיתקיימו דברי!“ | 20 |
Et ecce eris tacens, et non poteris loqui usque in diem, quo haec fiant, pro eo quod non credidisti verbis meis, quae implebuntur in tempore suo.
| האנשים אשר התפללו בחוץ המתינו בינתיים לזכריה, ולא הבינו מדוע התעכב. | 21 |
Et erat plebs expectans Zachariam: et mirabantur quod tardaret ipse in templo.
| לבסוף, כשיצא זכריה החוצה הוא לא יכול היה לדבר אל העם, אולם מסימני ידיים הבינו האנשים שראה חזיון. | 22 |
Egressus autem non poterat loqui ad illos, et cognoverunt quod visionem vidisset in templo. Et ipse erat innuens illis, et permansit mutus.
| זכריה נשאר בבית־המקדש עד תום ימי התורנות של מחלקתו, ולאחר מכן שב לביתו. | 23 |
Et factum est, ut impleti sunt dies officii eius abiit in domum suam:
| כעבור זמן קצר הרתה אלישבע אשתו והסתתרה מעיני הציבור כחמישה חודשים. | 24 |
post hos autem dies concepit Elisabeth uxor eius, et occultabat se mensibus quinque, dicens:
| ”מה טוב הוא אלוהים!“קראה אלישבע בשמחה רבה.”ברחמיו הרבים הוא הסיר את חרפת עקרותי!“ | 25 |
Quia sic fecit mihi Dominus in diebus, quibus respexit auferre opprobrium meum inter homines.
| בחודש השישי להריונה של אלישבע שלח אלוהים את המלאך גבריאל אל העיר נצרת שבגליל, | 26 |
In mense autem sexto, missus est Angelus Gabriel a Deo in civitatem Galilaeae, cui nomen Nazareth,
| אל נערה בתולה בשם מרים, ארוסתו של יוסף משושלת בית־דוד. | 27 |
ad Virginem desponsatam viro, cui nomen erat Ioseph, de domo David, et nomen virginis Maria.
| גבריאל נגלה אל מרים ואמר לה:”שלום לך, אשת חן, ה׳ עמך!“ | 28 |
Et ingressus Angelus ad eam dixit: Ave gratia plena: Dominus tecum: Benedicta tu in mulieribus.
| מרים נבהלה לרגע; דברי המלאך הביכו אותה, והיא ניסתה לנחש בלבה למה הוא התכוון. | 29 |
Quae cum audisset, turbata est in sermone eius, et cogitabat qualis esset ista salutatio.
| ”אל תפחדי, מרים, “הרגיע אותה המלאך,”כי מצאת חן בעיני אלוהים והוא החליט לברך אותך. | 30 |
Et ait Angelus ei: Ne timeas Maria, invenisti enim gratiam apud Deum.
| בעוד זמן קצר תיכנסי להריון ותלדי בן. בשם’ישוע‘תקראי לו. | 31 |
ecce concipies in utero, et paries filium, et vocabis nomen eius IESUM.
| הוא יהיה רם־מעלה וייקרא בן־אלוהים. ה׳ ייתן לו את כסא דוד אביו, | 32 |
hic erit magnus, et Filius Altissimi vocabitur, et dabit illi Dominus Deus sedem David patris eius:
| והוא ימלוך על עם־ישראל לעולם ועד; מלכותו לא תסתיים לעולם.“ (aiōn g165) | 33 |
et regnabit in domo Iacob in aeternum, et regni eius non erit finis. (aiōn g165)
| ”כיצד אוכל ללדת?“שאלה מרים בתמיהה.”הרי אני בתולה!“ | 34 |
Dixit autem Maria ad Angelum: Quomodo fiet istud, quoniam virum non cognosco?
| השיב לה המלאך:”רוח הקודש תבוא אליך, וגבורת אלוהים תצל עליך. משום כך הבן הקדוש שייוולד ייקרא בן־אלוהים.“ | 35 |
Et respondens Angelus dixit ei: Spiritus sanctus superveniet in te, et virtus Altissimi obumbrabit tibi. Ideoque et quod nascetur ex te Sanctum, vocabitur Filius Dei.
| המלאך המשיך:”לפני שישה חודשים נכנסה קרובתך הזקנה אלישבע להריון – כן, זו ששכנותיה קראו לה’העקרה‘– וגם היא תלד בן! | 36 |
Et ecce Elisabeth cognata tua, et ipsa concepit filium in senectute sua: et hic mensis sextus est illi, quae vocatur sterilis:
| כי אין דבר בלתי אפשרי לאלוהים“. | 37 |
quia non erit impossibile apud Deum omne verbum.
| ”הנני שפחתך, אדוני, “אמרה מרים בענווה,”ואני מוכנה לעשות את כל אשר יאמר לי. אמן שיתקיימו דבריך.“לאחר מכן נעלם המלאך. | 38 |
Dixit autem Maria: Ecce ancilla Domini, fiat mihi secundum verbum tuum. Et discessit ab illa Angelus.
| כעבור ימים אחדים מיהרה מרים אל הרי יהודה, אל ביתו של זכריה, ובהיכנסה אל הבית ברכה את אלישבע לשלום. | 39 |
Exurgens autem Maria in diebus illis abiit in montana cum festinatione, in civitatem Iuda:
| 40 |
Et intravit in domum Zachariae, et salutavit Elisabeth.
| לשמע ברכתה של מרים התנועע התינוק בבטנה של אלישבע, והיא נמלאה ברוח הקודש. | 41 |
Et factum est, ut audivit salutationem Mariae Elisabeth, exultavit infans in utero eius: et repleta est Spiritu sancto Elisabeth:
| ”ברוכה את בנשים, מרים, וברוך תינוקך!“פרצה אלישבע בקריאת שמחה. | 42 |
et exclamavit voce magna, et dixit: Benedicta tu inter mulieres, et benedictus fructus ventris tui.
| ”מדוע זכיתי בכבוד הגדול שאם אדוני באה לבקר אותי? | 43 |
Et unde hoc mihi ut veniat mater Domini mei ad me?
| התינוק בבטני התנועע בשמחה לשמע קול ברכתך! | 44 |
Ecce enim ut facta est vox salutationis tuae in auribus meis, exultavit in gaudio infans in utero meo.
| אלוהים ברך אותך בצורה נפלאה כזאת משום שהאמנת כי יקיים את דבריו.“ | 45 |
et beata, quae credidisti, quoniam perficientur ea, quae dicta sunt tibi a Domino.
| השיבה מרים:”ברכי נפשי את ה׳; | 46 |
Et ait Maria: Magnificat anima mea Dominum:
| אגיל ואשמח באלוהים מושיעי! | 47 |
et exultavit spiritus meus in Deo salutari meo.
| כי עשה חסד עם שפחתו, ומעתה יברכוני כל הדורות. | 48 |
Quia respexit humilitatem ancillae suae: ecce enim ex hoc beatam me dicent omnes generationes.
| גדולות ונפלאות עשה עמי אל שדי, קדוש שמו. | 49 |
Quia fecit mihi magna qui potens est: et sanctum nomen eius.
| מדור לדור הוא מעניק את חסדו ורחמיו לכל היראים אותו. | 50 |
Et misericordia eius a progenie in progenies timentibus eum.
| בזרוע נטויה עשה מעשי גבורה, הפר מזימות גאים ורשעים, | 51 |
Fecit potentiam in brachio suo: dispersit superbos mente cordis sui.
| והוריד שליטים מכיסאם. אולם את השפלים והנחותים הוא רומם! | 52 |
Deposuit potentes de sede, et exaltavit humiles.
| את העניים האכיל ואת העשירים הרעיב! | 53 |
Esurientes implevit bonis: et divites dimisit inanes.
| אלוהים תמך בעבדו ישראל, ולא שכח כי הבטיח לאבותינו – לאברהם ולזרעו – לרחם על ישראל לעולם ועד!“ (aiōn g165) | 54 |
Suscepit Israel puerum suum, recordatus misericordiae suae.
| מרים נשארה אצל אלישבע כשלושה חודשים, ולאחר מכן חזרה לביתה. | 56 |
Mansit autem Maria cum illa quasi mensibus tribus: et reversa est in domum suam.
| בינתיים תמו ימי הריונה של אלישבע והיא ילדה בן. | 57 |
Elisabeth autem impletum est tempus pariendi, et peperit filium.
| השמועה על החסד שעשה איתה ה׳ התפשטה עד מהרה בין שכניה וקרובי משפחתה, וכולם שמחו בשמחתה. | 58 |
Et audierunt vicini, et cognati eius quia magnificavit Dominus misericordiam suam cum illa, et congratulabantur ei.
| ביום השמיני להולדת התינוק התכנסו השכנים והקרובים לטקס ברית־המילה. האורחים היו בטוחים שהתינוק ייקרא”זכריה“– על שם אביו, | 59 |
Et factum est in die octavo, venerunt circumcidere puerum, et vocabant eum nomine patris sui Zachariam.
| אולם אלישבע אמרה:”לא, שם התינוק יוחנן!“ | 60 |
Et respondens mater eius, dixit: Nequaquam, sed vocabitur Ioannes.
| ”יוחנן?“התפלאו האורחים.”אבל אין במשפחתך אף אחד בשם הזה“. | 61 |
Et dixerunt ad illam: Quia nemo est in cognatione tua, qui vocetur hoc nomine.
| הם פנו אל זכריה (שעדיין לא היה מסוגל לדבר), ושאלו אותו בתנועות ידיים וברמזים כיצד ייקרא התינוק. | 62 |
Innuebant autem patri eius, quem vellet vocari eum.
| זכריה ביקש בתנועות ידיים שיביאו לו לוח, וכתב עליו:”שם הילד יוחנן“. | 63 |
Et postulans pugillarem scripsit, dicens: Ioannes est nomen eius. Et mirati sunt universi.
| באותו רגע חזר אליו כושר הדיבור והוא החל לברך את אלוהים. | 64 |
Apertum est autem illico os eius, et lingua eius, et loquebatur benedicens Deum.
| כל השכונה נמלאה יראת כבוד, והדבר היה נושא לשיחה בכל הרי יהודה. | 65 |
Et factus est timor super omnes vicinos eorum: et super omnia montana Iudaeae divulgabantur omnia verba haec:
| כל השומעים התרשמו עמוקות ואמרו:”מעניין למה נועד הילד הזה.“כי היה ברור להם שאלוהים איתו. | 66 |
et posuerunt omnes, qui audierant in corde suo, dicentes: Quis, putas, puer iste erit? Etenim manus Domini erat cum illo.
| לאחר מכן נמלא זכריה אביו רוח הקודש וניבא את הנבואה הבאה: | 67 |
Et Zacharias pater eius repletus est Spiritu sancto: et prophetavit, dicens:
| ”ברוך ה׳ אלוהי ישראל, כי פנה אל עמו, הודיע ופדה אותו. | 68 |
Benedictus Dominus Deus Israel, quia visitavit, et fecit redemptionem plebis suae:
| ה׳ שלח לנו מושיע גיבור משושלת בית דוד עבדו – | 69 |
Et erexit cornu salutis nobis: in domo David pueri sui.
| כפי שהבטיח לנו בפי נביאיו הקדושים עוד לפני זמן רב – (aiōn g165) | 70 |
Sicut locutum est per os sanctorum, qui a saeculo sunt, prophetarum eius: (aiōn g165)
| כדי להצילנו מיד כל אויבינו ושונאינו. | 71 |
Salutem ex inimicis nostris, et de manu omnium, qui oderunt nos:
| אלוהים יעשה חסד עם אבותינו ויזכור את בריתו | 72 |
Ad faciendam misericordiam cum patribus nostris: et memorari testamenti sui sancti.
| ואת שבועתו לאברהם אבינו: | 73 |
Iusiurandum, quod iuravit ad Abraham patrem nostrum, daturum se nobis:
| להצילנו מיד אויבינו, ולהעניק לנו את הזכות לשרתו כל ימי חיינו בקדושה, ובצדקה וללא פחד.“ | 74 |
Ut sine timore, de manu inimicorum nostrorum liberati, serviamus illi.
| 75 |
In sanctitate, et iustitia coram ipso, omnibus diebus nostris.
| ”ואתה, ילדי הקטן, תיקרא נביא לאל עליון, כי תלך לפני האדון ותפנה לו את הדרך. | 76 |
Et tu puer, propheta Altissimi vocaberis: praeibis enim ante faciem Domini parare vias eius:
| אתה תלמד את בני־ישראל כיצד הם יכולים להיוושע על־ידי סליחת חטאיהם. | 77 |
Ad dandam scientiam salutis plebi eius: in remissionem peccatorum eorum:
| בזכות אהבתו, רחמיו וטוב־לבו של אלוהים יזרח עלינו אור ממרום, | 78 |
Per viscera misericordiae Dei nostri: in quibus visitavit nos, oriens ex alto:
| כדי להאיר לשרויים במוות ובחשכה, וכדי להוביל את רגלינו אל דרך השלום.“ | 79 |
Illuminare his, qui in tenebris, et in umbra mortis sedent: ad dirigendos pedes nostros in viam pacis.
| הילד גדל, התחזק והתחשל באופיו. הוא התגורר במדבר עד שהגיע המועד להתחיל את שליחותו אל עם־ישראל. | 80 |
Puer autem crescebat, et confortabatur spiritu: et erat in desertis usque in diem ostensionis suae ad Israel.
