< לוּקָס 1 >
תאופילוס היקר, אנשים רבים כבר כתבו על הדברים שהתרחשו בינינו, | 1 |
我らの中に成りし事の物語につき、始よりの目撃者にして、
על־פי סיפוריהם של תלמידי ישוע ושל עדי ראייה אחרים. | 2 |
御言の役者となりたる人々の、我らに傳へし其のままを書き列ねんと、手を著けし者あまたある故に、
גם אני חקרתי היטב את התרחשות הדברים מתחילתם, והחלטתי כי טוב שאכתוב לך אותם לפי סדר העניינים, | 3 |
我も凡ての事を最初より詳細に推し尋ねたれば、
כדי שיהיה לך מידע מדויק על הנושא שלמדת. | 4 |
テオピロ閣下よ、汝の教へられたる事の慥なるを悟らせん爲に、これが序を正して書き贈るは善き事と思はるるなり。
בימי הורדוס מלך יהודה היה בארץ כהן בשם זכריה, אשר היה שייך למחלקת אביה – ממשרתי בית־המקדש. גם אשתו אלישבע הייתה ממשפחה כוהנית. | 5 |
ユダヤの王ヘロデの時、アビヤの組の祭司に、ザカリヤという人あり。その妻はアロンの裔にて、名をエリサベツといふ。
זכריה ואלישבע היו אנשים צדיקים, אשר אהבו את ה׳ ושמרו את כל מצוותיו וחוקותיו. | 6 |
二人ながら神の前に正しくして、主の誡命と定規とを、みな缺なく行へり。
אולם לא היו להם ילדים, כי אלישבע הייתה עקרה, ושניהם כבר היו זקנים. | 7 |
エリサベツ石女なれば、彼らに子なし、また二人とも年 邁みぬ。
יום אחד, כאשר הייתה מחלקתו של זכריה בתורנות בבית־המקדש, נפל בגורלו להיכנס אל היכל ה׳ ולהקטיר קטורת. | 8 |
さてザカリヤその組の順番に當りて、神の前に祭司の務を行ふとき、
祭司の慣例にしたがひて、籤をひき主の聖所に入りて、香を燒くこととなりぬ。
בינתיים עמד כל העם בחוץ והתפלל, כנהוג בעת הקטרת הקטורת. | 10 |
香を燒くとき、民の群みな外にありて祈りゐたり。
לפתע נראה מלאך ה׳ אל זכריה מימין למזבח הקטורת. | 11 |
時に主の使あらはれて、香壇の右に立ちたれば、
”אל תירא, זכריה“, הרגיע אותו המלאך.”באתי לבשר לך שאלוהים שמע את תפילתך, ושאשתך אלישבע תלד לך בן! עליך לקרוא לו’יוחנן‘. | 13 |
御使いふ『ザカリヤよ、懼るな、汝の願は聽かれたり。汝の妻エリサベツ男子を生まん、汝その名をヨハネと名づくべし。
לידתו תביא לכם שמחה ואושר, ואנשים רבים ישמחו יחד אתכם, | 14 |
なんぢに喜悦と歡樂とあらん、又おほくの人もその生るるを喜ぶべし。
כי ה׳ הועיד אותו לגדולות. עליו להינזר מיין ומשקאות חריפים, והוא יימלא ברוח הקודש מעת לידתו. | 15 |
この子、主の前に大ならん、また葡萄酒と濃き酒とを飮まず、母の胎を出づるや聖 靈にて滿されん。
יוחנן ישיב רבים מעם ישראל אל ה׳ אלוהיהם. | 16 |
また多くのイスラエルの子らを、主なる彼らの神に歸らしめ、
הוא ילך לפני ה׳ ברוחו ובגבורתו של אליהו הנביא, ישלים בין אבות לבנים, וישיב את המרדנים לדרך הצדקה והתבונה. אכן, הוא יכין את העם לבואו של האדון.“ | 17 |
且エリヤの靈と能力とをもて、主の前に往かん。これ父の心を子に、戻れる者を義人の聰明に歸らせて、整へたる民を主のために備へんとてなり』
”כיצד אדע שדבריך נכונים?“שאל זכריה.”הלא אדם זקן אני, וגם אשתי כבר זקנה.“ | 18 |
ザカリヤ御使にいふ『何に據りてか此の事あるを知らん。我は老人にて、妻もまた年 邁みたり』
”אני המלאך גבריאל!“השיב המלאך.”אני עומד לפני אלוהים, והוא אשר שלח אותי לבשר לך את ההודעה הזאת. | 19 |
御使こたへて言ふ『われは神の御前に立つガブリエルなり、汝に語りてこの嘉き音信を告げん爲に遣さる。
דע לך כי כל אשר אמרתי יתקיים בבוא הזמן, אולם מאחר שלא האמנת לדברי, לא תוכל להוציא מילה מפיך מרגע זה ועד שיתקיימו דברי!“ | 20 |
視よ、時いたらば必ず成就すべき我が言を信ぜぬに因り、なんぢ物 言へずなりて、此らの事の成る日までは語ること能はじ』
האנשים אשר התפללו בחוץ המתינו בינתיים לזכריה, ולא הבינו מדוע התעכב. | 21 |
民はザカリヤを俟ちゐて、其の聖所の内に久しく留るを怪しむ。
לבסוף, כשיצא זכריה החוצה הוא לא יכול היה לדבר אל העם, אולם מסימני ידיים הבינו האנשים שראה חזיון. | 22 |
遂に出で來りたれど語ること能はねば、彼らその聖所の内にて異象を見たることを悟る。ザカリヤは、ただ首にて示すのみ、なほ唖なりき。
זכריה נשאר בבית־המקדש עד תום ימי התורנות של מחלקתו, ולאחר מכן שב לביתו. | 23 |
かくて務の日 滿ちたれば、家に歸りぬ。
כעבור זמן קצר הרתה אלישבע אשתו והסתתרה מעיני הציבור כחמישה חודשים. | 24 |
此の後その妻エリサベツ孕りて、五月ほど隱れをりて言ふ、
”מה טוב הוא אלוהים!“קראה אלישבע בשמחה רבה.”ברחמיו הרבים הוא הסיר את חרפת עקרותי!“ | 25 |
『主わが恥を人の中に雪がせんとて、我を顧み給ふときは、斯く爲し給ふなり』
בחודש השישי להריונה של אלישבע שלח אלוהים את המלאך גבריאל אל העיר נצרת שבגליל, | 26 |
その六月めに、御使ガブリエル、ナザレといふガリラヤの町にをる處女のもとに、神より遣さる。
אל נערה בתולה בשם מרים, ארוסתו של יוסף משושלת בית־דוד. | 27 |
この處女はダビデの家のヨセフといふ人と許嫁せし者にて、其の名をマリヤと云ふ。
גבריאל נגלה אל מרים ואמר לה:”שלום לך, אשת חן, ה׳ עמך!“ | 28 |
御使、處女の許にきたりて言ふ『めでたし、惠まるる者よ、主なんぢと偕に在せり』
מרים נבהלה לרגע; דברי המלאך הביכו אותה, והיא ניסתה לנחש בלבה למה הוא התכוון. | 29 |
マリヤこの言によりて心いたく騷ぎ、斯かる挨拶は如何なる事ぞと思ひ廻らしたるに、
”אל תפחדי, מרים, “הרגיע אותה המלאך,”כי מצאת חן בעיני אלוהים והוא החליט לברך אותך. | 30 |
御使いふ『マリヤよ、懼るな、汝は神の御前に惠を得たり。
בעוד זמן קצר תיכנסי להריון ותלדי בן. בשם’ישוע‘תקראי לו. | 31 |
視よ、なんぢ孕りて男子を生まん、其の名をイエスと名づくべし。
הוא יהיה רם־מעלה וייקרא בן־אלוהים. ה׳ ייתן לו את כסא דוד אביו, | 32 |
彼は大ならん、至高者の子と稱へられん。また主たる神、これに其の父ダビデの座位をあたへ給へば、
והוא ימלוך על עם־ישראל לעולם ועד; מלכותו לא תסתיים לעולם.“ (aiōn ) | 33 |
ヤコブの家を永遠に治めん。その國は終ることなかるべし』 (aiōn )
”כיצד אוכל ללדת?“שאלה מרים בתמיהה.”הרי אני בתולה!“ | 34 |
マリヤ御使に言ふ『われ未だ人を知らぬに、如何にして此の事のあるべき』
השיב לה המלאך:”רוח הקודש תבוא אליך, וגבורת אלוהים תצל עליך. משום כך הבן הקדוש שייוולד ייקרא בן־אלוהים.“ | 35 |
御使こたへて言ふ『聖 靈なんぢに臨み、至高者の能力なんぢを被はん。此の故に汝が生むところの聖なる者は、神の子と稱へらるべし。
המלאך המשיך:”לפני שישה חודשים נכנסה קרובתך הזקנה אלישבע להריון – כן, זו ששכנותיה קראו לה’העקרה‘– וגם היא תלד בן! | 36 |
視よ、なんぢの親族エリサベツも、年 老いたれど、男子を孕めり。石女といはれたる者なるに、今は孕りてはや六月になりぬ。
כי אין דבר בלתי אפשרי לאלוהים“. | 37 |
それ神の言には能はぬ所なし』
”הנני שפחתך, אדוני, “אמרה מרים בענווה,”ואני מוכנה לעשות את כל אשר יאמר לי. אמן שיתקיימו דבריך.“לאחר מכן נעלם המלאך. | 38 |
マリヤ言ふ『視よ、われは主の婢女なり。汝の言のごとく、我に成れかし』つひに御使はなれ去りぬ。
כעבור ימים אחדים מיהרה מרים אל הרי יהודה, אל ביתו של זכריה, ובהיכנסה אל הבית ברכה את אלישבע לשלום. | 39 |
その頃マリヤ立ちて山里に急ぎ往き、ユダの町にいたり、
לשמע ברכתה של מרים התנועע התינוק בבטנה של אלישבע, והיא נמלאה ברוח הקודש. | 41 |
エリサベツその挨拶を聞くや、兒は胎内にて躍れり。エリサベツ聖 靈にて滿され、
”ברוכה את בנשים, מרים, וברוך תינוקך!“פרצה אלישבע בקריאת שמחה. | 42 |
聲 高らかに呼はりて言ふ『をんなの中にて汝は祝福せられ、その胎の實もまた祝福せられたり。
”מדוע זכיתי בכבוד הגדול שאם אדוני באה לבקר אותי? | 43 |
わが主の母われに來る、われ何によりてか之を得し。
התינוק בבטני התנועע בשמחה לשמע קול ברכתך! | 44 |
視よ、なんぢの挨拶の聲、わが耳に入るや、我が兒、胎内にて喜びをどれり。
אלוהים ברך אותך בצורה נפלאה כזאת משום שהאמנת כי יקיים את דבריו.“ | 45 |
信ぜし者は幸福なるかな、主の語り給ふことは必ず成就すべければなり』
השיבה מרים:”ברכי נפשי את ה׳; | 46 |
マリヤ言ふ、『わがこころ主をあがめ、
אגיל ואשמח באלוהים מושיעי! | 47 |
わが靈はわが救主なる神を喜びまつる。
כי עשה חסד עם שפחתו, ומעתה יברכוני כל הדורות. | 48 |
その婢女の卑しきをも顧み給へばなり。視よ、今よりのち萬 世の人われを幸福とせん。
גדולות ונפלאות עשה עמי אל שדי, קדוש שמו. | 49 |
全能者われに大なる事を爲したまへばなり。その御名は聖なり、
מדור לדור הוא מעניק את חסדו ורחמיו לכל היראים אותו. | 50 |
そのあはれみは代々かしこみ恐るる者に臨むなり。
בזרוע נטויה עשה מעשי גבורה, הפר מזימות גאים ורשעים, | 51 |
神は御腕にて權力をあらはし、心の念に高ぶる者を散し、
והוריד שליטים מכיסאם. אולם את השפלים והנחותים הוא רומם! | 52 |
權勢ある者を座位より下し、いやしき者を高うし、
את העניים האכיל ואת העשירים הרעיב! | 53 |
飢ゑたる者を善き物に飽かせ、富める者を空しく去らせ給ふ。
אלוהים תמך בעבדו ישראל, ולא שכח כי הבטיח לאבותינו – לאברהם ולזרעו – לרחם על ישראל לעולם ועד!“ (aiōn ) | 54 |
また我らの先祖に告げ給ひし如く、
アブラハムとその裔とに對するあはれみを永遠に忘れじとて、僕イスラエルを助けたまへり』 (aiōn )
מרים נשארה אצל אלישבע כשלושה חודשים, ולאחר מכן חזרה לביתה. | 56 |
かくてマリヤは、三月ばかりエルザベツと偕に居りて、己が家に歸れり。
בינתיים תמו ימי הריונה של אלישבע והיא ילדה בן. | 57 |
さてエリサベツ産む期みちて男子を生みたれば、
השמועה על החסד שעשה איתה ה׳ התפשטה עד מהרה בין שכניה וקרובי משפחתה, וכולם שמחו בשמחתה. | 58 |
その最寄のもの親族の者ども、主の大なる憐憫をエリサベツに垂れ給ひしことを聞きて、彼とともに喜ぶ。
ביום השמיני להולדת התינוק התכנסו השכנים והקרובים לטקס ברית־המילה. האורחים היו בטוחים שהתינוק ייקרא”זכריה“– על שם אביו, | 59 |
八日めになりて、其の子に割禮を行はんとて人々きたり、父の名に因みてザカリヤと名づけんとせしに、
אולם אלישבע אמרה:”לא, שם התינוק יוחנן!“ | 60 |
母こたへて言ふ『否、ヨハネと名づくべし』
”יוחנן?“התפלאו האורחים.”אבל אין במשפחתך אף אחד בשם הזה“. | 61 |
かれら言ふ『なんぢの親族の中には此の名をつけたる者なし』
הם פנו אל זכריה (שעדיין לא היה מסוגל לדבר), ושאלו אותו בתנועות ידיים וברמזים כיצד ייקרא התינוק. | 62 |
而して父に首にて示し、いかに名づけんと思ふか、問ひたるに、
זכריה ביקש בתנועות ידיים שיביאו לו לוח, וכתב עליו:”שם הילד יוחנן“. | 63 |
ザカリヤ書板を求めて『その名はヨハネなり』と書きしかば、みな怪しむ。
באותו רגע חזר אליו כושר הדיבור והוא החל לברך את אלוהים. | 64 |
ザカリヤの口たちどころに開け、舌ゆるみ、物いひて神を讃めたり。
כל השכונה נמלאה יראת כבוד, והדבר היה נושא לשיחה בכל הרי יהודה. | 65 |
最寄に住む者みな懼をいだき、又すべて此 等のこと徧くユダヤの山里に言ひ囃されたれば、
כל השומעים התרשמו עמוקות ואמרו:”מעניין למה נועד הילד הזה.“כי היה ברור להם שאלוהים איתו. | 66 |
聞く者みな之を心にとめて言ふ『この子は如何なる者にか成らん』主の手かれと偕に在りしなり。
לאחר מכן נמלא זכריה אביו רוח הקודש וניבא את הנבואה הבאה: | 67 |
かくて父ザカリヤ聖 靈にて滿され預言して言ふ、
”ברוך ה׳ אלוהי ישראל, כי פנה אל עמו, הודיע ופדה אותו. | 68 |
『讃むべきかな、主イスラエルの神、その民をかへりみて贖罪をなし、
ה׳ שלח לנו מושיע גיבור משושלת בית דוד עבדו – | 69 |
我らのために救の角を、その僕ダビデの家に立て給へり。
כפי שהבטיח לנו בפי נביאיו הקדושים עוד לפני זמן רב – (aiōn ) | 70 |
これぞ古へより聖 預言者の口をもて言ひ給ひし如く、 (aiōn )
כדי להצילנו מיד כל אויבינו ושונאינו. | 71 |
我らを仇より、凡て我らを憎む者の手より、取り出したまふ救なる。
אלוהים יעשה חסד עם אבותינו ויזכור את בריתו | 72 |
我らの先祖に憐憫を垂れ、その聖なる契約を思し、
ואת שבועתו לאברהם אבינו: | 73 |
我らの先祖アブラハムに立て給ひし御誓を忘れずして、
להצילנו מיד אויבינו, ולהעניק לנו את הזכות לשרתו כל ימי חיינו בקדושה, ובצדקה וללא פחד.“ | 74 |
我らを仇の手より救ひ、生涯、主の御前に、
”ואתה, ילדי הקטן, תיקרא נביא לאל עליון, כי תלך לפני האדון ותפנה לו את הדרך. | 76 |
幼兒よ、なんぢは至高者の預言者と稱へられん。これ主の御前に先だちゆきて、其の道を備へ、
אתה תלמד את בני־ישראל כיצד הם יכולים להיוושע על־ידי סליחת חטאיהם. | 77 |
主の民に罪の赦による救を知らしむればなり。
בזכות אהבתו, רחמיו וטוב־לבו של אלוהים יזרח עלינו אור ממרום, | 78 |
これ我らの神の深き憐憫によるなり。この憐憫によりて朝のひかり、上より臨み、
כדי להאיר לשרויים במוות ובחשכה, וכדי להוביל את רגלינו אל דרך השלום.“ | 79 |
暗黒と死の蔭とに坐する者をてらし、我らの足を平和の路にみちびかん』
הילד גדל, התחזק והתחשל באופיו. הוא התגורר במדבר עד שהגיע המועד להתחיל את שליחותו אל עם־ישראל. | 80 |
かくて幼兒は漸に成長し、その靈 強くなり、イスラエルに現るる日まで荒野にゐたり。