< לוּקָס 1 >

תאופילוס היקר, אנשים רבים כבר כתבו על הדברים שהתרחשו בינינו, 1
我らの中に成りし事の物語につき、始よりの目撃者にして、
על־פי סיפוריהם של תלמידי ישוע ושל עדי ראייה אחרים. 2
御言の役者となりたる人々の、我らに傳へし其のままを書き列ねんと、手を著けし者あまたある故に、
גם אני חקרתי היטב את התרחשות הדברים מתחילתם, והחלטתי כי טוב שאכתוב לך אותם לפי סדר העניינים, 3
我も凡ての事を最初より詳細に推し尋ねたれば、
כדי שיהיה לך מידע מדויק על הנושא שלמדת. 4
テオピロ閣下よ、汝の教へられたる事の慥なるを悟らせん爲に、これが序を正して書き贈るは善き事と思はるるなり。
בימי הורדוס מלך יהודה היה בארץ כהן בשם זכריה, אשר היה שייך למחלקת אביה – ממשרתי בית־המקדש. גם אשתו אלישבע הייתה ממשפחה כוהנית. 5
ユダヤの王ヘロデの時、アビヤの組の祭司に、ザカリヤという人あり。その妻はアロンの裔にて、名をエリサベツといふ。
זכריה ואלישבע היו אנשים צדיקים, אשר אהבו את ה׳ ושמרו את כל מצוותיו וחוקותיו. 6
二人ながら神の前に正しくして、主の誡命と定規とを、みな缺なく行へり。
אולם לא היו להם ילדים, כי אלישבע הייתה עקרה, ושניהם כבר היו זקנים. 7
エリサベツ石女なれば、彼らに子なし、また二人とも年 邁みぬ。
יום אחד, כאשר הייתה מחלקתו של זכריה בתורנות בבית־המקדש, נפל בגורלו להיכנס אל היכל ה׳ ולהקטיר קטורת. 8
さてザカリヤその組の順番に當りて、神の前に祭司の務を行ふとき、
9
祭司の慣例にしたがひて、籤をひき主の聖所に入りて、香を燒くこととなりぬ。
בינתיים עמד כל העם בחוץ והתפלל, כנהוג בעת הקטרת הקטורת. 10
香を燒くとき、民の群みな外にありて祈りゐたり。
לפתע נראה מלאך ה׳ אל זכריה מימין למזבח הקטורת. 11
時に主の使あらはれて、香壇の右に立ちたれば、
זכריה נבהל ונמלא פחד. 12
ザカリヤ之を見て、心さわぎ懼を生ず。
”אל תירא, זכריה“, הרגיע אותו המלאך.”באתי לבשר לך שאלוהים שמע את תפילתך, ושאשתך אלישבע תלד לך בן! עליך לקרוא לו’יוחנן‘. 13
御使いふ『ザカリヤよ、懼るな、汝の願は聽かれたり。汝の妻エリサベツ男子を生まん、汝その名をヨハネと名づくべし。
לידתו תביא לכם שמחה ואושר, ואנשים רבים ישמחו יחד אתכם, 14
なんぢに喜悦と歡樂とあらん、又おほくの人もその生るるを喜ぶべし。
כי ה׳ הועיד אותו לגדולות. עליו להינזר מיין ומשקאות חריפים, והוא יימלא ברוח הקודש מעת לידתו. 15
この子、主の前に大ならん、また葡萄酒と濃き酒とを飮まず、母の胎を出づるや聖 靈にて滿されん。
יוחנן ישיב רבים מעם ישראל אל ה׳ אלוהיהם. 16
また多くのイスラエルの子らを、主なる彼らの神に歸らしめ、
הוא ילך לפני ה׳ ברוחו ובגבורתו של אליהו הנביא, ישלים בין אבות לבנים, וישיב את המרדנים לדרך הצדקה והתבונה. אכן, הוא יכין את העם לבואו של האדון.“ 17
且エリヤの靈と能力とをもて、主の前に往かん。これ父の心を子に、戻れる者を義人の聰明に歸らせて、整へたる民を主のために備へんとてなり』
”כיצד אדע שדבריך נכונים?“שאל זכריה.”הלא אדם זקן אני, וגם אשתי כבר זקנה.“ 18
ザカリヤ御使にいふ『何に據りてか此の事あるを知らん。我は老人にて、妻もまた年 邁みたり』
”אני המלאך גבריאל!“השיב המלאך.”אני עומד לפני אלוהים, והוא אשר שלח אותי לבשר לך את ההודעה הזאת. 19
御使こたへて言ふ『われは神の御前に立つガブリエルなり、汝に語りてこの嘉き音信を告げん爲に遣さる。
דע לך כי כל אשר אמרתי יתקיים בבוא הזמן, אולם מאחר שלא האמנת לדברי, לא תוכל להוציא מילה מפיך מרגע זה ועד שיתקיימו דברי!“ 20
視よ、時いたらば必ず成就すべき我が言を信ぜぬに因り、なんぢ物 言へずなりて、此らの事の成る日までは語ること能はじ』
האנשים אשר התפללו בחוץ המתינו בינתיים לזכריה, ולא הבינו מדוע התעכב. 21
民はザカリヤを俟ちゐて、其の聖所の内に久しく留るを怪しむ。
לבסוף, כשיצא זכריה החוצה הוא לא יכול היה לדבר אל העם, אולם מסימני ידיים הבינו האנשים שראה חזיון. 22
遂に出で來りたれど語ること能はねば、彼らその聖所の内にて異象を見たることを悟る。ザカリヤは、ただ首にて示すのみ、なほ唖なりき。
זכריה נשאר בבית־המקדש עד תום ימי התורנות של מחלקתו, ולאחר מכן שב לביתו. 23
かくて務の日 滿ちたれば、家に歸りぬ。
כעבור זמן קצר הרתה אלישבע אשתו והסתתרה מעיני הציבור כחמישה חודשים. 24
此の後その妻エリサベツ孕りて、五月ほど隱れをりて言ふ、
”מה טוב הוא אלוהים!“קראה אלישבע בשמחה רבה.”ברחמיו הרבים הוא הסיר את חרפת עקרותי!“ 25
『主わが恥を人の中に雪がせんとて、我を顧み給ふときは、斯く爲し給ふなり』
בחודש השישי להריונה של אלישבע שלח אלוהים את המלאך גבריאל אל העיר נצרת שבגליל, 26
その六月めに、御使ガブリエル、ナザレといふガリラヤの町にをる處女のもとに、神より遣さる。
אל נערה בתולה בשם מרים, ארוסתו של יוסף משושלת בית־דוד. 27
この處女はダビデの家のヨセフといふ人と許嫁せし者にて、其の名をマリヤと云ふ。
גבריאל נגלה אל מרים ואמר לה:”שלום לך, אשת חן, ה׳ עמך!“ 28
御使、處女の許にきたりて言ふ『めでたし、惠まるる者よ、主なんぢと偕に在せり』
מרים נבהלה לרגע; דברי המלאך הביכו אותה, והיא ניסתה לנחש בלבה למה הוא התכוון. 29
マリヤこの言によりて心いたく騷ぎ、斯かる挨拶は如何なる事ぞと思ひ廻らしたるに、
”אל תפחדי, מרים, “הרגיע אותה המלאך,”כי מצאת חן בעיני אלוהים והוא החליט לברך אותך. 30
御使いふ『マリヤよ、懼るな、汝は神の御前に惠を得たり。
בעוד זמן קצר תיכנסי להריון ותלדי בן. בשם’ישוע‘תקראי לו. 31
視よ、なんぢ孕りて男子を生まん、其の名をイエスと名づくべし。
הוא יהיה רם־מעלה וייקרא בן־אלוהים. ה׳ ייתן לו את כסא דוד אביו, 32
彼は大ならん、至高者の子と稱へられん。また主たる神、これに其の父ダビデの座位をあたへ給へば、
והוא ימלוך על עם־ישראל לעולם ועד; מלכותו לא תסתיים לעולם.“ (aiōn g165) 33
ヤコブの家を永遠に治めん。その國は終ることなかるべし』 (aiōn g165)
”כיצד אוכל ללדת?“שאלה מרים בתמיהה.”הרי אני בתולה!“ 34
マリヤ御使に言ふ『われ未だ人を知らぬに、如何にして此の事のあるべき』
השיב לה המלאך:”רוח הקודש תבוא אליך, וגבורת אלוהים תצל עליך. משום כך הבן הקדוש שייוולד ייקרא בן־אלוהים.“ 35
御使こたへて言ふ『聖 靈なんぢに臨み、至高者の能力なんぢを被はん。此の故に汝が生むところの聖なる者は、神の子と稱へらるべし。
המלאך המשיך:”לפני שישה חודשים נכנסה קרובתך הזקנה אלישבע להריון – כן, זו ששכנותיה קראו לה’העקרה‘– וגם היא תלד בן! 36
視よ、なんぢの親族エリサベツも、年 老いたれど、男子を孕めり。石女といはれたる者なるに、今は孕りてはや六月になりぬ。
כי אין דבר בלתי אפשרי לאלוהים“. 37
それ神の言には能はぬ所なし』
”הנני שפחתך, אדוני, “אמרה מרים בענווה,”ואני מוכנה לעשות את כל אשר יאמר לי. אמן שיתקיימו דבריך.“לאחר מכן נעלם המלאך. 38
マリヤ言ふ『視よ、われは主の婢女なり。汝の言のごとく、我に成れかし』つひに御使はなれ去りぬ。
כעבור ימים אחדים מיהרה מרים אל הרי יהודה, אל ביתו של זכריה, ובהיכנסה אל הבית ברכה את אלישבע לשלום. 39
その頃マリヤ立ちて山里に急ぎ往き、ユダの町にいたり、
40
ザカリヤの家に入りてエリサベツに挨拶せしに、
לשמע ברכתה של מרים התנועע התינוק בבטנה של אלישבע, והיא נמלאה ברוח הקודש. 41
エリサベツその挨拶を聞くや、兒は胎内にて躍れり。エリサベツ聖 靈にて滿され、
”ברוכה את בנשים, מרים, וברוך תינוקך!“פרצה אלישבע בקריאת שמחה. 42
聲 高らかに呼はりて言ふ『をんなの中にて汝は祝福せられ、その胎の實もまた祝福せられたり。
”מדוע זכיתי בכבוד הגדול שאם אדוני באה לבקר אותי? 43
わが主の母われに來る、われ何によりてか之を得し。
התינוק בבטני התנועע בשמחה לשמע קול ברכתך! 44
視よ、なんぢの挨拶の聲、わが耳に入るや、我が兒、胎内にて喜びをどれり。
אלוהים ברך אותך בצורה נפלאה כזאת משום שהאמנת כי יקיים את דבריו.“ 45
信ぜし者は幸福なるかな、主の語り給ふことは必ず成就すべければなり』
השיבה מרים:”ברכי נפשי את ה׳; 46
マリヤ言ふ、『わがこころ主をあがめ、
אגיל ואשמח באלוהים מושיעי! 47
わが靈はわが救主なる神を喜びまつる。
כי עשה חסד עם שפחתו, ומעתה יברכוני כל הדורות. 48
その婢女の卑しきをも顧み給へばなり。視よ、今よりのち萬 世の人われを幸福とせん。
גדולות ונפלאות עשה עמי אל שדי, קדוש שמו. 49
全能者われに大なる事を爲したまへばなり。その御名は聖なり、
מדור לדור הוא מעניק את חסדו ורחמיו לכל היראים אותו. 50
そのあはれみは代々かしこみ恐るる者に臨むなり。
בזרוע נטויה עשה מעשי גבורה, הפר מזימות גאים ורשעים, 51
神は御腕にて權力をあらはし、心の念に高ぶる者を散し、
והוריד שליטים מכיסאם. אולם את השפלים והנחותים הוא רומם! 52
權勢ある者を座位より下し、いやしき者を高うし、
את העניים האכיל ואת העשירים הרעיב! 53
飢ゑたる者を善き物に飽かせ、富める者を空しく去らせ給ふ。
אלוהים תמך בעבדו ישראל, ולא שכח כי הבטיח לאבותינו – לאברהם ולזרעו – לרחם על ישראל לעולם ועד!“ (aiōn g165) 54
また我らの先祖に告げ給ひし如く、
55
アブラハムとその裔とに對するあはれみを永遠に忘れじとて、僕イスラエルを助けたまへり』 (aiōn g165)
מרים נשארה אצל אלישבע כשלושה חודשים, ולאחר מכן חזרה לביתה. 56
かくてマリヤは、三月ばかりエルザベツと偕に居りて、己が家に歸れり。
בינתיים תמו ימי הריונה של אלישבע והיא ילדה בן. 57
さてエリサベツ産む期みちて男子を生みたれば、
השמועה על החסד שעשה איתה ה׳ התפשטה עד מהרה בין שכניה וקרובי משפחתה, וכולם שמחו בשמחתה. 58
その最寄のもの親族の者ども、主の大なる憐憫をエリサベツに垂れ給ひしことを聞きて、彼とともに喜ぶ。
ביום השמיני להולדת התינוק התכנסו השכנים והקרובים לטקס ברית־המילה. האורחים היו בטוחים שהתינוק ייקרא”זכריה“– על שם אביו, 59
八日めになりて、其の子に割禮を行はんとて人々きたり、父の名に因みてザカリヤと名づけんとせしに、
אולם אלישבע אמרה:”לא, שם התינוק יוחנן!“ 60
母こたへて言ふ『否、ヨハネと名づくべし』
”יוחנן?“התפלאו האורחים.”אבל אין במשפחתך אף אחד בשם הזה“. 61
かれら言ふ『なんぢの親族の中には此の名をつけたる者なし』
הם פנו אל זכריה (שעדיין לא היה מסוגל לדבר), ושאלו אותו בתנועות ידיים וברמזים כיצד ייקרא התינוק. 62
而して父に首にて示し、いかに名づけんと思ふか、問ひたるに、
זכריה ביקש בתנועות ידיים שיביאו לו לוח, וכתב עליו:”שם הילד יוחנן“. 63
ザカリヤ書板を求めて『その名はヨハネなり』と書きしかば、みな怪しむ。
באותו רגע חזר אליו כושר הדיבור והוא החל לברך את אלוהים. 64
ザカリヤの口たちどころに開け、舌ゆるみ、物いひて神を讃めたり。
כל השכונה נמלאה יראת כבוד, והדבר היה נושא לשיחה בכל הרי יהודה. 65
最寄に住む者みな懼をいだき、又すべて此 等のこと徧くユダヤの山里に言ひ囃されたれば、
כל השומעים התרשמו עמוקות ואמרו:”מעניין למה נועד הילד הזה.“כי היה ברור להם שאלוהים איתו. 66
聞く者みな之を心にとめて言ふ『この子は如何なる者にか成らん』主の手かれと偕に在りしなり。
לאחר מכן נמלא זכריה אביו רוח הקודש וניבא את הנבואה הבאה: 67
かくて父ザカリヤ聖 靈にて滿され預言して言ふ、
”ברוך ה׳ אלוהי ישראל, כי פנה אל עמו, הודיע ופדה אותו. 68
『讃むべきかな、主イスラエルの神、その民をかへりみて贖罪をなし、
ה׳ שלח לנו מושיע גיבור משושלת בית דוד עבדו – 69
我らのために救の角を、その僕ダビデの家に立て給へり。
כפי שהבטיח לנו בפי נביאיו הקדושים עוד לפני זמן רב – (aiōn g165) 70
これぞ古へより聖 預言者の口をもて言ひ給ひし如く、 (aiōn g165)
כדי להצילנו מיד כל אויבינו ושונאינו. 71
我らを仇より、凡て我らを憎む者の手より、取り出したまふ救なる。
אלוהים יעשה חסד עם אבותינו ויזכור את בריתו 72
我らの先祖に憐憫を垂れ、その聖なる契約を思し、
ואת שבועתו לאברהם אבינו: 73
我らの先祖アブラハムに立て給ひし御誓を忘れずして、
להצילנו מיד אויבינו, ולהעניק לנו את הזכות לשרתו כל ימי חיינו בקדושה, ובצדקה וללא פחד.“ 74
我らを仇の手より救ひ、生涯、主の御前に、
75
聖と義とをもて懼なく事へしめたまふなり。
”ואתה, ילדי הקטן, תיקרא נביא לאל עליון, כי תלך לפני האדון ותפנה לו את הדרך. 76
幼兒よ、なんぢは至高者の預言者と稱へられん。これ主の御前に先だちゆきて、其の道を備へ、
אתה תלמד את בני־ישראל כיצד הם יכולים להיוושע על־ידי סליחת חטאיהם. 77
主の民に罪の赦による救を知らしむればなり。
בזכות אהבתו, רחמיו וטוב־לבו של אלוהים יזרח עלינו אור ממרום, 78
これ我らの神の深き憐憫によるなり。この憐憫によりて朝のひかり、上より臨み、
כדי להאיר לשרויים במוות ובחשכה, וכדי להוביל את רגלינו אל דרך השלום.“ 79
暗黒と死の蔭とに坐する者をてらし、我らの足を平和の路にみちびかん』
הילד גדל, התחזק והתחשל באופיו. הוא התגורר במדבר עד שהגיע המועד להתחיל את שליחותו אל עם־ישראל. 80
かくて幼兒は漸に成長し、その靈 強くなり、イスラエルに現るる日まで荒野にゐたり。

< לוּקָס 1 >