הָרִאשׁוֹנָה אֶל־הַקּוֹרִנְתִּיִּים 4

1 הייתי רוצה שתתייחסו אל אפולוס ואלי כאל משרתי המשיח שהופקדו בידם סודות ה׳.

Aicae loe Kri toksah kami hoi kathuk Sithaw ih lok pakuem kami ah minawk mah poek o nasoe.

2 ומשרת נאמן ניכר בנכונותו לבצע את כל דברי אדוניו.

Toe kathuk Sithaw ih lok pakuem kami loe oep kaom kami ah oh han angaih.

3 לא אכפת לי אם אתם חושבים אותי למשרת טוב או לא; בנושא זה איני סומך אפילו על כושר השיפוט של עצמי.

Toe nangcae mah maw, to tih ai boeh loe kami lokcaekhaih hoiah maw lok nang caek o cadoeh, kai hanah loe tidoeh na ai ni: ue, kai loe kaimah hoi kaimah lok kang caek vai ai.

4 מצפוני אמנם נקי ושקט, אך עובדה זאת אינה הוכחה מספקת. רק אלוהים יכול לבחון אותי ולשפוט.

Kai lokcaek hanah sakpazaehaih tidoeh ka panoek ai; toe to tiah ka thuih naah zaehaih ka tawn ai, tih haih ih na ai ni: toe kai lokcaekkung loe Angraeng ni.

5 לכן אל תמהרו להסיק מסקנות אם אדם זה או אחר הוא משרת טוב או לא; חכו לשובו של אדוננו. בבואו של האדון ישוע הוא יחשוף את האופי האמיתי של כל אחד מאתנו, וכולם ידעו מה הניע אותנו לשרת את האדון. באותו מעמד יעניק אלוהים שבחים לכל אחד לפי עבודתו.

To pongah khoving thungah kanghawk hmuennawk to amtuengsak moe, palung thung ih poekhaihnawk kamtuengsak thaih, Angraeng angzohhaih atue pha ai karoek to lokcaek o hmah: to pacoengah ni kami boih mah Sithaw khae hoi pakoehhaih to hnu o tih.

6 נתתי לכם כדוגמה את אפולוס ואותי, מפני שרציתי להדגיש את כוונתי: אל תפלו בין המאמינים! אל תתנשאו אחד על השני בשם שליח מסוים.

Nawkamyanawk, kaihnik khae hoi nam tuk o moe, kaminawk mah cabu thungah tarik ih lok pong kamthlai ah poek o han ai, maeto hoi maeto nam oek o thuih o han ai ah, kaimah hoi Apollo hae nangcae han patahhaih ah ka patoh.

7 מדוע אתם מתגאים כל־כך? האם יש בידכם דבר־מה שלא ניתן לכם על־ידי אלוהים? ואם כל מה שיש לכם בא מאלוהים, מדוע אתם מתנהגים כאנשים חשובים, כאילו כל מה שיש לכם הוא הישג פרטי ובלעדי שלכם?

Mi mah maw nangcae to minawk hoi anghmong ai ah kaomsak? Nangcae mah hak ai ih hmuen timaw na tawnh o? Nangcae khaeah paek boeh nahaeloe tipongah paek ai baktiah nam oek o loe?

8 אתם חושבים שכבר קיבלתם את כל המזון הרוחני הדרוש לכם. אתם מרוצים ממצבכם הרוחני; הכתרתם את עצמכם למלכים בשעה שהיינו רחוקים מכם. הלוואי שבאמת הייתם מלכים בעיני ה׳, כי אז יכולנו למלוך יחד.

Vaihi loe na tawnh o mang boeh, vaihi loe nang raeng o boeh, kaicae loe to tiah ka om o ai, nangcae loe siangpahrangnawk baktiah na oh o boeh: kaicae doeh nangcae hoi nawnto ka uk o thai toeng hanah, na uk o tangtang han kang koeh o haih.

9 לעתים קרובות אני חושב שאלוהים העמיד אותנו, השליחים, בסוף השורה; אנו מוצגים לראווה לפני העולם ולפני המלאכים כאסירים שנידונו למוות.

Patoeh ih kami ah kaom kaicae loe, hum han suek ih kami baktiah, Sithaw mah hnukkhuem koekah amtuengsak boeh, tiah ka poek: kaicae loe long kaminawk, van kaminawk hoi kaminawk mah khet han koiah suek boeh.

10 אתם טוענים כי האמונה עשתה אותנו לטיפשים, ואילו אתם חכמים גדולים! אנחנו חלשים ואילו אתם חזקים מאוד! אנחנו נקלים ואתם מכובדים.

Kaicae loe Kri pongah kam thu o, toe nangcae loe Kri ah palungha kami ah na oh o; kaicae loe tha ka zok o, toe nangcae loe tha na cak o; nangcae loe pakoeh ih kami ah na oh o, toe kaicae loe patoek ih kami ah ni ka oh o.

11 דעו לכם שעד לרגע זה אנו רעבים, צמאים, ללא בגדים חמים, ללא בית משלנו ונזרקים ממקום למקום.

Kaicae loe vaihi tue khoek to zok amthlam, tui anghae ah ka oh o; bangkrai ah ka oh o moe, minawk mah ang boh o, ohhaih ahmuen tangtang doeh ka tawn o ai;

12 הרווחנו את לחמנו בעמל־כפיים, ברכנו את מי שקילל אותנו, התייחסנו בסבלנות לאלה שפגעו בנו,

tha ka pathok o moe, kaimacae ban roe hoiah tok ka sak o: minawk mah ang zoeh o naah, tahamhoihhaih ka paek o; minawk mah pacaekthlaek naah, palungsawkhaih hoiah ka pauep o:

13 דיברנו בשקט כשחרפו אותנו והעלילו עלינו עלילות. למרות הכול, עד לרגע זה מתייחסים אלינו כולם כאל טינופת ואשפה.

minawk mah ahmin kasae thuih naah, tahmenhaih ka hnik o: kaicae loe vaihi khoek to kamhnong long nui ih hmuen baktih, phraek cuu ih anghnoeng baktiah ni ang suek o.

14 איני כותב זאת כדי לבייש אתכם, אלא כדי להזהירכם ולייעץ לכם כילדים אהובים.

Nangcae azat hanah hae hmuennawk hae tarik ih na ai ni, toe palung ih ka caanawk baktiah ni kang thuitaek o.

15 אנשים רבים מסוגלים ללמד אתכם את דבר אלוהים, אך זכרו שאני לבדי דואג לכם כאב, שהרי אני הדרכתי אתכם אל המשיח בספרי לכם את הבשורה.

Kri ah patukkung sang hato na tawnh o cadoeh, Ampa loe na tawn o mang ai: kahoih tamthanglok rang hoiah nangcae loe Kri Jesu ah ka caa ah na oh o.

16 משום כך אני מבקש מכם, אנא, קחו דוגמה ממני.

To pongah ka sak ih baktih pazui kami ah na oh o hanah, kang pacae o.

17 אני שולח אליכם את טימותיוס כדי שיעזור לכם לעשות זאת. גם אותו הדרכתי אל האדון; הוא בני האהוב והנאמן באמונה, והוא יזכיר לכם מה שאני מלמד בכל הקהילות בהן אני מבקר.

To tiah na sak o han ih ni Angraeng ah oep kaom, ka palung ih capa Timote to nangcae khaeah kang patoeh, kai Kri ah ka ohhaih kawng hoi kricabu ohhaih ahmuen kruekah ka patuk ih lok to anih mah na thui o tih.

18 אני יודע כי יש ביניכם כאלה החושבים בטעות שאני פוחד לבוא ולדבר אתכם פנים אל פנים, ומחשבה זאת מכניסה בהם גאווה.

Kai nangcae khaeah kang zo mak ai, tiah a poek o pongah, thoemto kaminawk loe amoek o.

19 אבל אל תדאגו; אם ירצה ה׳ אבוא אליכם בקרוב, ואז איווכח לדעת אם הגאוותנים האלה הם סתם דברנים גדולים, או אם הם באמת מלאים בכוח אלוהים.

Toe Angraeng koehhaih ah om nahaeloe, akra ai ah nangcae khaeah kang zoh han, to naah amoek kaminawk ih lok na ai ah, nihcae toksak thaihaih to ka panoek tih boeh.

20 מלכות אלוהים אינה מבוססת על דיבורים, כי אם על מעשים בגבורת אלוהים.

Sithaw mah siangpahrang ah uk ih prae loe lokthuihaih ah om ai, thacakhaih ah ni oh.

21 ומה אתם מעדיפים, שאבוא אליכם עם שוט או באהבה וביד רכה?

Nangcae loe timaw na koeh o? Nangcae khaeah bohhaih cung hoiah maw kang zoh han? To tih ai boeh loe amlunghaih hoi kanaem poekhaih palungthin hoiah?