צפניה 2

1 התקוששו וקושו--הגוי לא נכסף

不知羞恥的國民哪，你們應當聚集！ 趁命令沒有發出， 日子過去如風前的糠， 耶和華的烈怒未臨到你們， 他發怒的日子未到以先， 你們應當聚集前來。

2 בטרם לדת חק כמץ עבר יום בטרם לא יבוא עליכם חרון אף יהוה--בטרם לא יבוא עליכם יום אף יהוה

3 בקשו את יהוה כל ענוי הארץ אשר משפטו פעלו בקשו צדק בקשו ענוה--אולי תסתרו ביום אף יהוה

世上遵守耶和華典章的謙卑人哪， 你們都當尋求耶和華！ 當尋求公義謙卑， 或者在耶和華發怒的日子可以隱藏起來。

4 כי עזה עזובה תהיה ואשקלון לשממה אשדוד בצהרים יגרשוה ועקרון תעקר

迦薩必致見棄； 亞實基倫必然荒涼。 人在正午必趕出亞實突的民； 以革倫也被拔出根來。

5 הוי ישבי חבל הים--גוי כרתים דבר יהוה עליכם כנען ארץ פלשתים והאבדתיך מאין יושב

住沿海之地的基利提族有禍了！ 迦南、非利士人之地啊，耶和華的話與你反對， 說：我必毀滅你，以致無人居住。

6 והיתה חבל הים נות כרת רעים--וגדרות צאן

沿海之地要變為草場， 其上有牧人的住處和羊群的圈。

7 והיה חבל לשארית בית יהודה--עליהם ירעון בבתי אשקלון בערב ירבצון--כי יפקדם יהוה אלהיהם ושב שבותם (שביתם)

這地必為猶大家剩下的人所得； 他們必在那裏牧放群羊， 晚上必躺臥在亞實基倫的房屋中； 因為耶和華－他們的上帝必眷顧他們， 使他們被擄的人歸回。

8 שמעתי חרפת מואב וגדפי בני עמון--אשר חרפו את עמי ויגדילו על גבולם

我聽見摩押人的毀謗和亞捫人的辱罵， 就是毀謗我的百姓，自誇自大， 侵犯他們的境界。

9 לכן חי אני נאם יהוה צבאות אלהי ישראל כי מואב כסדם תהיה ובני עמון כעמרה ממשק חרול ומכרה מלח ושממה עד עולם שארית עמי יבזום ויתר גוי ינחלום

萬軍之耶和華－以色列的上帝說： 我指着我的永生起誓： 摩押必像所多瑪， 亞捫人必像蛾摩拉， 都變為刺草、鹽坑、永遠荒廢之地。 我百姓所剩下的必擄掠他們； 我國中所餘剩的必得着他們的地。

10 זאת להם תחת גאונם כי חרפו ויגדלו על עם יהוה צבאות

這事臨到他們是因他們驕傲，自誇自大， 毀謗萬軍之耶和華的百姓。

11 נורא יהוה עליהם כי רזה את כל אלהי הארץ וישתחוו לו איש ממקומו כל איי הגוים

耶和華必向他們顯可畏之威， 因他必叫世上的諸神瘦弱。 列國海島的居民各在自己的地方敬拜他。

12 גם אתם כושים חללי חרבי המה

古實人哪，你們必被我的刀所殺。

13 ויט ידו על צפון ויאבד את אשור וישם את נינוה לשממה ציה כמדבר

耶和華必伸手攻擊北方，毀滅亞述， 使尼尼微荒涼，又乾旱如曠野。

14 ורבצו בתוכה עדרים כל חיתו גוי--גם קאת גם קפד בכפתריה ילינו קול ישורר בחלון חרב בסף כי ארזה ערה

群畜，就是各國的走獸必臥在其中； 鵜鶘和箭豬要宿在柱頂上。 在窗戶內有鳴叫的聲音； 門檻都必毀壞， 香柏木已經露出。

15 זאת העיר העליזה היושבת לבטח האמרה בלבבה אני ואפסי עוד איך היתה לשמה מרבץ לחיה--כל עובר עליה ישרק יניע ידו

這是素來歡樂安然居住的城， 心裏說：惟有我，除我以外再沒有別的； 現在何竟荒涼成為野獸躺臥之處！ 凡經過的人都必搖手嗤笑她。