זכריה 2

1 ואשא עיני וארא והנה איש ובידו חבל מדה

2 ואמר אנה אתה הלך ויאמר אלי למד את ירושלם לראות כמה רחבה וכמה ארכה

3 והנה המלאך הדבר בי--יצא ומלאך אחר יצא לקראתו

4 ויאמר אלו--רץ דבר אל הנער הלז לאמר פרזות תשב ירושלם מרב אדם ובהמה בתוכה

5 ואני אהיה לה נאם יהוה חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה

6 הוי הוי ונסו מארץ צפון--נאם יהוה כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם--נאם יהוה

7 הוי ציון המלטי--יושבת בת בבל

8 כי כה אמר יהוה צבאות אחר כבוד שלחני אל הגוים השללים אתכם כי הנגע בכם נגע בבבת עינו

9 כי הנני מניף את ידי עליהם והיו שלל לעבדיהם וידעתם כי יהוה צבאות שלחני

10 רני ושמחי בת ציון--כי הנני בא ושכנתי בתוכך נאם יהוה

11 ונלוו גוים רבים אל יהוה ביום ההוא והיו לי לעם ושכנתי בתוכך--וידעת כי יהוה צבאות שלחני אליך

12 ונחל יהוה את יהודה חלקו על אדמת הקדש ובחר עוד בירושלם

13 הס כל בשר מפני יהוה--כי נעור ממעון קדשו