זכריה 2

1 ואשא עיני וארא והנה איש ובידו חבל מדה

And I lifted up mine eyes, and saw, and, behold, a man with a measuring line in his hand.

2 ואמר אנה אתה הלך ויאמר אלי למד את ירושלם לראות כמה רחבה וכמה ארכה

Then said I, Whither goest thou? And he said unto me, To measure Jerusalem, to see what is the breadth thereof, and what is the length thereof.

3 והנה המלאך הדבר בי--יצא ומלאך אחר יצא לקראתו

And, behold, the angel that talked with me went forth, and another angel went out to meet him,

4 ויאמר אלו--רץ דבר אל הנער הלז לאמר פרזות תשב ירושלם מרב אדם ובהמה בתוכה

and said unto him, Run, speak to this young man, saying, Jerusalem shall be inhabited as villages without walls, by reason of the multitude of men and cattle therein.

5 ואני אהיה לה נאם יהוה חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה

For I, saith Jehovah, will be unto her a wall of fire round about, and I will be the glory in the midst of her.

6 הוי הוי ונסו מארץ צפון--נאם יהוה כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם--נאם יהוה

Ho, ho, flee from the land of the north, saith Jehovah; for I have spread you abroad as the four winds of the heavens, saith Jehovah.

7 הוי ציון המלטי--יושבת בת בבל

Ho Zion, escape, thou that dwellest with the daughter of Babylon.

8 כי כה אמר יהוה צבאות אחר כבוד שלחני אל הגוים השללים אתכם כי הנגע בכם נגע בבבת עינו

For thus saith Jehovah of hosts: After glory hath he sent me unto the nations which plundered you; for he that toucheth you toucheth the apple of his eye.

9 כי הנני מניף את ידי עליהם והיו שלל לעבדיהם וידעתם כי יהוה צבאות שלחני

For, behold, I will shake my hand over them, and they shall be a spoil to those that served them; and ye shall know that Jehovah of hosts hath sent me.

10 רני ושמחי בת ציון--כי הנני בא ושכנתי בתוכך נאם יהוה

Sing and rejoice, O daughter of Zion; for, lo, I come, and I will dwell in the midst of thee, saith Jehovah.

11 ונלוו גוים רבים אל יהוה ביום ההוא והיו לי לעם ושכנתי בתוכך--וידעת כי יהוה צבאות שלחני אליך

And many nations shall join themselves to Jehovah in that day, and shall be my people; and I will dwell in the midst of thee, and thou shalt know that Jehovah of hosts hath sent me unto thee.

12 ונחל יהוה את יהודה חלקו על אדמת הקדש ובחר עוד בירושלם

And Jehovah shall inherit Judah as his portion in the holy land, and shall yet choose Jerusalem.

13 הס כל בשר מפני יהוה--כי נעור ממעון קדשו

Be silent, all flesh, before Jehovah; for he is waked up out of his holy habitation.