תהילים 90
| תפלה למשה איש-האלהים אדני--מעון אתה היית לנו בדר ודר | 1 |
Herr, Du warst unsere Wohnstätte in Geschlecht und Geschlecht.
| בטרם הרים ילדו-- ותחולל ארץ ותבל ומעולם עד-עולם אתה אל | 2 |
Bevor die Berge geboren und die Erde und die Welt gestaltet wurden, bist Du Gott von Ewigkeit zu Ewigkeit.
| תשב אנוש עד-דכא ותאמר שובו בני-אדם | 3 |
Du läßt den Menschen zurückkehren zum Zermalmten und sprichst: Kehret zurück, ihr Menschensöhne!
| כי אלף שנים בעיניך-- כיום אתמול כי יעבר ואשמורה בלילה | 4 |
Denn tausend Jahre sind in Deinen Augen, wie der Tag, der gestrige, wenn er vorübergegangen ist, und wie eine Wache in der Nacht.
| זרמתם שנה יהיו בבקר כחציר יחלף | 5 |
Du schwemmst sie dahin, sie sind im Schlaf; am Morgen sind sie wie das Gras, das emporsproßt.
| בבקר יציץ וחלף לערב ימולל ויבש | 6 |
Am Morgen blüht und sproßt es empor, am Abend ist es abgeschnitten und vertrocknet.
| כי-כלינו באפך ובחמתך נבהלנו | 7 |
Vor Deinem Zorn werden wir verzehrt, und vor Deinem Grimme werden wir bestürzt.
| שת (שתה) עונתינו לנגדך עלמנו למאור פניך | 8 |
Du stellst vor Dich unsere Missetaten; was wir verborgen, in Deines Angesichtes Licht.
| כי כל-ימינו פנו בעברתך כלינו שנינו כמו-הגה | 9 |
Denn alle unsere Tage schwinden vor Deinem Wüten, wie ein Sinnen vollenden wir unsere Jahre.
| ימי-שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורת שמונים שנה-- ורהבם עמל ואון כי-גז חיש ונעפה | 10 |
Die Tage unserer Jahre sind ihrer siebzig Jahre, und wenn es hoch kommt achtzig Jahre, und ihr Umfang ist Mühsal und Unrecht, denn es eilt schleunig dahin, als flögen wir davon.
| מי-יודע עז אפך וכיראתך עברתך | 11 |
Wer kennt die Stärke Deines Zorns, und Deiner Furcht gemäß Dein Wüten?
| למנות ימינו כן הודע ונבא לבב חכמה | 12 |
Unsere Tage zu berechnen tue uns recht kund, daß wir darbringen ein Herz der Weisheit.
| שובה יהוה עד-מתי והנחם על-עבדיך | 13 |
Jehovah, kehre zurück! Wie lange? Und lasse Dich es gereuen über Deinen Knecht.
| שבענו בבקר חסדך ונרננה ונשמחה בכל-ימינו | 14 |
Sättige uns mit Deiner Barmherzigkeit am Morgen, daß wir jubeln und fröhlich sind alle unsere Tage.
| שמחנו כימות עניתנו שנות ראינו רעה | 15 |
Mache uns fröhlich gemäß den Tagen, da Du uns gedemütigt hast, gemäß den Jahren, da wir Böses sahen.
| יראה אל-עבדיך פעלך והדרך על-בניהם | 16 |
Dein Werk erscheine Deinen Knechten, und deine Ehre über ihren Söhnen!
| ויהי נעם אדני אלהינו-- עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו | 17 |
Daß auf uns sei die Lieblichkeit Jehovahs, unseres Gottes. Und festige unserer Hände Werk bei uns, festige Du unserer Hände Werk.
