תהילים 90
| תפלה למשה איש-האלהים אדני--מעון אתה היית לנו בדר ודר | 1 |
Requête de Moïse, homme de Dieu. Seigneur! Tu nous as été une retraite d'âge en âge.
| בטרם הרים ילדו-- ותחולל ארץ ותבל ומעולם עד-עולם אתה אל | 2 |
Avant que les montagnes fussent nées, et que tu eusses formé la terre, la terre, [dis-je], habitable, même de siècle en siècle, tu es le [Dieu] Fort.
| תשב אנוש עד-דכא ותאמר שובו בני-אדם | 3 |
Tu réduis l'homme [mortel] jusques à le menuiser, et tu dis: Fils des hommes, retournez.
| כי אלף שנים בעיניך-- כיום אתמול כי יעבר ואשמורה בלילה | 4 |
Car mille ans sont devant tes yeux comme le jour d'hier qui est passé, et [comme] une veille en la nuit.
| זרמתם שנה יהיו בבקר כחציר יחלף | 5 |
Tu les emportes comme par une ravine d'eau; ils sont [comme] un songe au matin; comme une herbe qui se change,
| בבקר יציץ וחלף לערב ימולל ויבש | 6 |
Laquelle fleurit au matin, et reverdit; le soir on la coupe, et elle se fane.
| כי-כלינו באפך ובחמתך נבהלנו | 7 |
Car nous sommes consumés par ta colère, et nous sommes troublés par ta fureur.
| שת (שתה) עונתינו לנגדך עלמנו למאור פניך | 8 |
Tu as mis devant toi nos iniquités, [et] devant la clarté de ta face nos fautes cachées.
| כי כל-ימינו פנו בעברתך כלינו שנינו כמו-הגה | 9 |
Car tous nos jours s'en vont par ta grande colère, [et] nous consumons nos années comme une pensée.
| ימי-שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורת שמונים שנה-- ורהבם עמל ואון כי-גז חיש ונעפה | 10 |
Les jours de nos années reviennent à soixante et dix ans, et s'il y en a de vigoureux, à quatre-vingts ans; même le plus beau de ces jours n'est que travail et tourment; et il s'en va bientôt, et nous nous envolons.
| מי-יודע עז אפך וכיראתך עברתך | 11 |
Qui est-ce qui connaît, selon ta crainte, la force de ton indignation et de ta grande colère?
| למנות ימינו כן הודע ונבא לבב חכמה | 12 |
Enseigne-nous à tellement compter nos jours, que nous en puissions avoir un cœur rempli de sagesse.
| שובה יהוה עד-מתי והנחם על-עבדיך | 13 |
Eternel! retourne-toi; jusques à quand? sois apaisé envers tes serviteurs.
| שבענו בבקר חסדך ונרננה ונשמחה בכל-ימינו | 14 |
Rassasie-nous chaque matin de ta bonté, afin que nous nous réjouissions, et que nous soyons joyeux tout le long de nos jours.
| שמחנו כימות עניתנו שנות ראינו רעה | 15 |
Réjouis-nous au prix des jours que tu nous as affligés, [et au prix] des années auxquelles nous avons senti des maux:
| יראה אל-עבדיך פעלך והדרך על-בניהם | 16 |
Que ton œuvre paraisse sur tes serviteurs, et ta gloire sur leurs enfants.
| ויהי נעם אדני אלהינו-- עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו | 17 |
Et que le bon plaisir de l'Eternel notre Dieu, soit sur nous, et dirige l'œuvre de nos mains; oui dirige l'œuvre de nos mains.
