תהילים 80
| למנצח אל-ששנים עדות לאסף מזמור ב רעה ישראל האזינה-- נהג כצאן יוסף ישב הכרובים הופיעה | 1 |
For the Leader; upon Shoshannim. A testimony. A Psalm of Asaph. Give ear, O Shepherd of Israel, Thou that leadest Joseph like a flock; Thou that art enthroned upon the cherubim, shine forth.
| לפני אפרים ובנימן ומנשה-- עוררה את-גבורתך ולכה לישעתה לנו | 2 |
Before Ephraim and Benjamin and Manasseh, stir up Thy might, and come to save us.
| אלהים השיבנו והאר פניך ונושעה | 3 |
O God, restore us; and cause Thy face to shine, and we shall be saved.
| יהוה אלהים צבאות-- עד-מתי עשנת בתפלת עמך | 4 |
O LORD God of hosts, how long wilt Thou be angry against the prayer of Thy people?
| האכלתם לחם דמעה ותשקמו בדמעות שליש | 5 |
Thou hast fed them with the bread of tears, and given them tears to drink in large measure.
| תשימנו מדון לשכנינו ואיבינו ילעגו-למו | 6 |
Thou makest us a strife unto our neighbours; and our enemies mock as they please.
| אלהים צבאות השיבנו והאר פניך ונושעה | 7 |
O God of hosts, restore us; and cause Thy face to shine, and we shall be saved.
| גפן ממצרים תסיע תגרש גוים ותטעה | 8 |
Thou didst pluck up a vine out of Egypt; Thou didst drive out the nations, and didst plant it.
| פנית לפניה ותשרש שרשיה ותמלא-ארץ | 9 |
Thou didst clear a place before it, and it took deep root, and filled the land.
| כסו הרים צלה וענפיה ארזי-אל | 10 |
The mountains were covered with the shadow of it, and the mighty cedars with the boughs thereof.
| תשלח קצירה עד-ים ואל-נהר יונקותיה | 11 |
She sent out her branches unto the sea, and her shoots unto the River.
| למה פרצת גדריה וארוה כל-עברי דרך | 12 |
Why hast Thou broken down her fences, so that all they that pass by the way do pluck her?
| יכרסמנה חזיר מיער וזיז שדי ירענה | 13 |
The boar out of the wood doth ravage it, that which moveth in the field feedeth on it.
| אלהים צבאות שוב-נא הבט משמים וראה ופקד גפן זאת | 14 |
O God of hosts, return, we beseech Thee; look from heaven, and behold, and be mindful of this vine,
| וכנה אשר-נטעה ימינך ועל-בן אמצתה לך | 15 |
And of the stock which Thy right hand hath planted, and the branch that Thou madest strong for Thyself.
| שרפה באש כסוחה מגערת פניך יאבדו | 16 |
It is burned with fire, it is cut down; they perish at the rebuke of Thy countenance.
| תהי-ידך על-איש ימינך על-בן-אדם אמצת לך | 17 |
Let Thy hand be upon the man of Thy right hand, upon the son of man whom Thou madest strong for Thyself.
| ולא-נסוג ממך תחינו ובשמך נקרא | 18 |
So shall we not turn back from Thee; quicken Thou us, and we will call upon Thy name.
| יהוה אלהים צבאות השיבנו האר פניך ונושעה | 19 |
O LORD God of hosts, restore us; cause Thy face to shine, and we shall be saved.
