מזמור לאסף אלהים באו גוים בנחלתך-- טמאו את היכל קדשך שמו את-ירושלם לעיים | 1 |
נתנו את-נבלת עבדיך-- מאכל לעוף השמים בשר חסידיך לחיתו-ארץ | 2 |
שפכו דמם כמים--סביבות ירושלם ואין קובר | 3 |
היינו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו | 4 |
עד-מה יהוה תאנף לנצח תבער כמו-אש קנאתך | 5 |
שפך חמתך-- אל הגוים אשר לא-ידעוך ועל ממלכות-- אשר בשמך לא קראו | 6 |
כי אכל את-יעקב ואת-נוהו השמו | 7 |
אל-תזכר-לנו עונת ראשנים מהר יקדמונו רחמיך-- כי דלונו מאד | 8 |
עזרנו אלהי ישענו-- על-דבר כבוד-שמך והצילנו וכפר על-חטאתינו למען שמך | 9 |
למה יאמרו הגוים-- איה אלהיהם יודע בגיים (בגוים) לעינינו נקמת דם-עבדיך השפוך | 10 |
תבוא לפניך אנקת אסיר כגדל זרועך--הותר בני תמותה | 11 |
והשב לשכנינו שבעתים אל-חיקם חרפתם אשר חרפוך אדני | 12 |
ואנחנו עמך וצאן מרעיתך-- נודה לך לעולם לדר ודר-- נספר תהלתך | 13 |