תהילים 79

1 מזמור לאסף אלהים באו גוים בנחלתך-- טמאו את היכל קדשך שמו את-ירושלם לעיים

A Psalm for Asaph. O God, the heathen are come into your inheritance; they have polluted your holy temple; they have made Jerusalem a storehouse of fruits.

2 נתנו את-נבלת עבדיך-- מאכל לעוף השמים בשר חסידיך לחיתו-ארץ

They have given the dead bodies of your servants [to be] food for the birds of the sky, the flesh of your holy ones for the wild beasts of the earth.

3 שפכו דמם כמים--סביבות ירושלם ואין קובר

They have shed their blood as water, round about Jerusalem; and there was none to bury [them].

4 היינו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו

We are become a reproach to our neighbours, a scorn and derision to them [that are] round about us.

5 עד-מה יהוה תאנף לנצח תבער כמו-אש קנאתך

How long, O Lord? will you be angry for ever? shall your jealousy burn like fire?

6 שפך חמתך-- אל הגוים אשר לא-ידעוך ועל ממלכות-- אשר בשמך לא קראו

Pour out your wrath upon the heathen that have not known you, and upon the kingdoms which have not called upon your name.

7 כי אכל את-יעקב ואת-נוהו השמו

For they have devoured Jacob, and laid his place waste.

8 אל-תזכר-לנו עונת ראשנים מהר יקדמונו רחמיך-- כי דלונו מאד

Remember not our old transgressions; let your tender mercies speedily prevent us; for we are greatly impoverished.

9 עזרנו אלהי ישענו-- על-דבר כבוד-שמך והצילנו וכפר על-חטאתינו למען שמך

Help us, O God our Saviour; for the glory of your name, O Lord, deliver us; and be merciful to our sins, for your name's sake.

10 למה יאמרו הגוים-- איה אלהיהם יודע בגיים (בגוים) לעינינו נקמת דם-עבדיך השפוך

Lets haply they should say amongst the heathen, Where is their God? and let the avenging of your servant's blood that has been shed be known amongst the heathen before our eyes.

11 תבוא לפניך אנקת אסיר כגדל זרועך--הותר בני תמותה

Let the groaning of the prisoners come in before you; according to the greatness of your arm preserve the sons of the slain ones.

12 והשב לשכנינו שבעתים אל-חיקם חרפתם אשר חרפוך אדני

Repay to our neighbours sevenfold into their bosom their reproach, with which they have reproached you, O Lord.

13 ואנחנו עמך וצאן מרעיתך-- נודה לך לעולם לדר ודר-- נספר תהלתך

For we are your people and the sheep of your pasture; we will give you thanks for ever; we will declare your praise throughout all generations.