תהילים 77

1 למנצח על-ידיתון (ידותון) לאסף מזמור ב קולי אל-אלהים ואצעקה קולי אל-אלהים והאזין אלי

Au chef des chantres. Sur Iedouthoun. Psaume d’Assaph. Ma voix s’élève vers Dieu, et je crie; ma voix s’élève vers Dieu, et il me prête l’oreille.

2 ביום צרתי אדני דרשתי ידי לילה נגרה--ולא תפוג מאנה הנחם נפשי

Au jour de ma détresse, je recherche le Seigneur, de nuit ma main se tend vers lui sans relâche: mon âme refuse toute consolation.

3 אזכרה אלהים ואהמיה אשיחה ותתעטף רוחי סלה

Je pense à Dieu et je gémis, je réfléchis et mon esprit se voile de tristesse. (Sélah)

4 אחזת שמרות עיני נפעמתי ולא אדבר

Tu tiens mes paupières ouvertes, je suis troublé au point de ne pouvoir parler.

5 חשבתי ימים מקדם-- שנות עולמים

Je médite sur les jours d’un passé lointain, sur les années envolées depuis une éternité.

6 אזכרה נגינתי בלילה עם-לבבי אשיחה ויחפש רוחי

La nuit, je me remémore mes cantiques, je médite en mon cœur, et mon esprit se plonge dans les réflexions:

7 הלעולמים יזנח אדני ולא-יסיף לרצות עוד

"Le Seigneur délaisse-t-il donc sans retour? Ne rendra-t-il plus sa bienveillance?

8 האפס לנצח חסדו גמר אמר לדר ודר

Sa bonté a-t-elle disparu à jamais? Sa promesse est-elle annulée pour la suite des temps?

9 השכח חנות אל אם-קפץ באף רחמיו סלה

Dieu a-t-il désappris la compassion? Ou bien, dans sa colère, enchaîne-t-il sa miséricorde?" (Sélah)

10 ואמר חלותי היא-- שנות ימין עליון

Et je me dis: "C’Est là ma souffrance, que la main du Très-Haut ait changé à mon égard."

11 אזכיר (אזכור) מעללי-יה כי-אזכרה מקדם פלאך

J’Évoquerai le souvenir des œuvres du Seigneur, oui, le souvenir de tes antiques merveilles.

12 והגיתי בכל-פעלך ובעלילותיך אשיחה

Je méditerai sur tous tes exploits, et passerai en revue tes hauts faits.

13 אלהים בקדש דרכך מי-אל גדול כאלהים

O Dieu, sublime de sainteté est ta voie; est-il une divinité grande comme Dieu?

14 אתה האל עשה פלא הודעת בעמים עזך

Tu es, toi, l’Etre tout-puissant, auteur de prodiges; tu fais éclater ta force parmi les nations.

15 גאלת בזרוע עמך בני-יעקב ויוסף סלה

Par ton bras tu affranchis ton peuple, les fils de Jacob et de Joseph. (Sélah)

16 ראוך מים אלהים--ראוך מים יחילו אף ירגזו תהמות

Les flots te virent, ô Dieu; les flots te virent, et ils tremblèrent, les vagues profondes s’émurent de peur.

17 זרמו מים עבות--קול נתנו שחקים אף-חצציך יתהלכו

Les nuées se fondirent en pluies torrentielles, les cieux firent retentir leur tonnerre, et tes flèches volèrent de toutes parts.

18 קול רעמך בגלגל--האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ

Le fracas de ta foudre se mêla au tourbillon, les éclairs illuminèrent le monde, la terre gémit et vacilla.

19 בים דרכך--ושביליך (ושבילך) במים רבים ועקבותיך לא נדעו

Tu frayas ta route à travers la mer, ton sentier à travers des eaux épaisses: tes traces échappèrent aux regards.

20 נחית כצאן עמך-- ביד-משה ואהרן

Tu conduisis comme un troupeau ton peuple, par la main de Moïse et d’Aaron.