תהילים 74

1 משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך

Hymne d'Asaph. Pourquoi, ô Dieu, persistes-tu à nous rejeter? Pourquoi ta colère s'enflamme-t-elle Contre le troupeau dont tu es le berger?

2 זכר עדתך קנית קדם-- גאלת שבט נחלתך הר-ציון זה שכנת בו

Souviens-toi de ton peuple, que tu as acquis autrefois, Et que tu as racheté pour faire de lui la nation qui t'appartient. Souviens-toi de cette montagne de Sion, Dont tu as fait ta demeure!

3 הרימה פעמיך למשאות נצח כל-הרע אויב בקדש

Dirige tes pas vers ces lieux toujours en ruines: L'ennemi a tout détruit dans le sanctuaire!

4 שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות

Tes adversaires ont rugi au milieu de tes parvis; Ils y ont mis pour signes leurs emblèmes.

5 יודע כמביא למעלה בסבך-עץ קרדמות

On les voit pareils à des gens qui lèvent la cognée Dans une épaisse forêt.

6 ועת (ועתה) פתוחיה יחד-- בכשיל וכילפות יהלמון

Déjà, ils ont brisé toutes les sculptures du temple, A coups de haches et de marteaux.

7 שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן-שמך

Ils ont mis le feu à ton sanctuaire; Ils ont profané, jeté à terre la demeure de ton nom.

8 אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל-מועדי-אל בארץ

Ils ont dit en leur coeur: «Saccageons tout à la fois!» Ils ont brûlé dans le pays tous les lieux Où se rassemble le peuple de Dieu.

9 אותתינו לא ראינו אין-עוד נביא ולא-אתנו ידע עד-מה

Nous ne voyons plus nos emblèmes; Il n'y a plus de prophète, Ni personne parmi nous qui sache jusques à quand.

10 עד-מתי אלהים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח

Jusques à quand, ô Dieu, l'adversaire vomira-t-il l'outrage? L'ennemi blasphémera-t-il toujours ton nom?

11 למה תשיב ידך וימינך מקרב חוקך (חיקך) כלה

Pourquoi retiens-tu ta main, ta main droite? Tire-la de ton sein, et anéantis l'adversaire!

12 ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ

Mais, de tout temps. Dieu est mon roi. Celui qui opère des délivrances sur toute la terre.

13 אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על-המים

Oui, c'est toi qui, par ta puissance, as fendu la mer. Toi qui as brisé la tête des monstres sur les eaux.

14 אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים

C'est toi qui écrasas la tête du Léviathan, Qui le donnas en pâture aux habitants du désert.

15 אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן

C'est toi qui fis jaillir des sources et des ruisseaux. Toi qui mis à sec les fleuves intarissables.

16 לך יום אף-לך לילה אתה הכינות מאור ושמש

A toi est le jour, à toi aussi la nuit; Tu as créé la lumière et le soleil.

17 אתה הצבת כל-גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם

C'est toi qui as fixé toutes les limites de la terre. L'été et l'hiver sont ton oeuvre.

18 זכר-זאת--אויב חרף יהוה ועם נבל נאצו שמך

Rappelle-toi que l'ennemi lance l'outrage, ô Éternel; Un peuple insensé blasphème ton nom!

19 אל-תתן לחית נפש תורך חית ענייך אל-תשכח לנצח

Ne livre pas aux bêtes sauvages la vie de ta tourterelle. N'oublie pas pour toujours ton malheureux troupeau.

20 הבט לברית כי מלאו מחשכי-ארץ נאות חמס

Souviens-toi de ton alliance; Car les lieux ténébreux de la terre Sont pleins de repaires de crimes.

21 אל-ישב דך נכלם עני ואביון יהללו שמך

Que l'opprimé ne s'en retourne pas couvert de honte; Que le misérable et le pauvre puissent louer ton nom!

22 קומה אלהים ריבה ריבך זכר חרפתך מני-נבל כל-היום

Lève-toi, ô Dieu, défends ta cause! Souviens-toi des affronts que l'insensé t'inflige tous les jours.

23 אל-תשכח קול צרריך שאון קמיך עלה תמיד

N'oublie pas les cris de tes adversaires, La clameur toujours grandissante De ceux qui s'élèvent contre toi!