תהילים 71
| בך-יהוה חסיתי אל-אבושה לעולם | 1 |
Til deg, Herre, flyr eg, lat meg aldri verta til skammar!
| בצדקתך תצילני ותפלטני הטה-אלי אזנך והושיעני | 2 |
Fria meg ut og berga meg ved di rettferd, bøyg ditt øyra til meg og frels meg!
| היה לי לצור מעון לבוא-- תמיד צוית להושיעני כי-סלעי ומצודתי אתה | 3 |
Ver meg eit berg til å bu på, der eg alltid kann koma! Du hev påbode frelsa for meg, for du er mitt fjell og mi festning.
| אלהי--פלטני מיד רשע מכף מעול וחומץ | 4 |
Min Gud, berga meg frå handi til den ugudlege, frå hans neve som er urettferdig og gjer valdsverk!
| כי-אתה תקותי אדני יהוה מבטחי מנעורי | 5 |
For du er den eg vonar på, Herre, Herre, den eg set mi lit til alt frå ungdomen.
| עליך נסמכתי מבטן--ממעי אמי אתה גוזי בך תהלתי תמיד | 6 |
På deg hev eg studt meg alt frå morsfanget; du er den som drog meg ut or morslivet, um deg vil eg alltid syngja min lovsong.
| כמופת הייתי לרבים ואתה מחסי-עז | 7 |
Som eit under hev eg vore for mange; men du er mi sterke borg.
| ימלא פי תהלתך כל-היום תפארתך | 8 |
Min munn er full av ditt lov, av di æra heile dagen.
| אל-תשליכני לעת זקנה ככלות כחי אל-תעזבני | 9 |
Kasta meg ikkje burt i min alderdom, forlat meg ikkje når mi kraft vert til inkjes!
| כי-אמרו אויבי לי ושמרי נפשי נועצו יחדו | 10 |
For mine fiendar hev sagt um meg, og dei som lurar på mi sjæl, legg råder i hop,
| לאמר אלהים עזבו רדפו ותפשוהו כי-אין מציל | 11 |
og segjer: «Gud hev forlate honom; forfylg honom og tak honom, for det er ingen som bergar!»
| אלהים אל-תרחק ממני אלהי לעזרתי חישה (חושה) | 12 |
Gud, ver ikkje langt frå meg! Min Gud, kom meg snart til hjelp!
| יבשו יכלו שטני נפשי יעטו חרפה וכלמה--מבקשי רעתי | 13 |
Lat deim som stend etter mitt liv, verta til skammar og ganga til grunnar! Lat deim som søkjer mi ulukka, verta klædde i spott og skam!
| ואני תמיד איחל והוספתי על-כל-תהלתך | 14 |
Men eg vil alltid venta, og stødt vil eg lova deg meir og meir.
| פי יספר צדקתך--כל-היום תשועתך כי לא ידעתי ספרות | 15 |
Min munn skal fortelja um di rettferd, um di frelse all dagen, for eg veit ikkje tal på deim.
| אבוא--בגברות אדני יהוה אזכיר צדקתך לבדך | 16 |
Eg vil koma fram med Herrens, Herrens velduge verk, eg vil forkynna di rettferd, berre di.
| אלהים למדתני מנעורי ועד-הנה אגיד נפלאותיך | 17 |
Gud, du hev lært meg upp alt frå ungdomen, og til dessa kunngjer eg dine undergjerningar.
| וגם עד-זקנה ושיבה-- אלהים אל-תעזבני עד-אגיד זרועך לדור לכל-יבוא גבורתך | 18 |
Forlat meg då ikkje heller når eg vert gamall og grå, du Gud, til dess eg fær forkynna um din arm til ei onnor ætt, um di magt til kvar den som skal koma.
| וצדקתך אלהים עד-מרום אשר-עשית גדלות אלהים מי כמוך | 19 |
Og di rettferd, Gud, når upp til det høge, du Gud, som hev gjort store ting, kven er som du?
| אשר הראיתנו (הראיתני) צרות רבות-- ורעות תשוב תחינו (תחיני) ומתהמות הארץ תשוב תעלני | 20 |
Du som hev late oss sjå mange trengslor og ulukkor, du vil gjera oss livande att og draga oss upp att or dypterne i jordi.
| תרב גדלתי ותסב תנחמני | 21 |
Du vil lata meg veksa og vil venda um og trøysta meg.
| גם-אני אודך בכלי-נבל-- אמתך אלהי אזמרה לך בכנור-- קדוש ישראל | 22 |
So vil eg prisa deg med harpespel, din truskap, min Gud! Eg vil syngja deg lov med cither, du Israels Heilage.
| תרננה שפתי כי אזמרה-לך ונפשי אשר פדית | 23 |
Mine lippor skal fegnast når eg syng deg lov, og mi sjæl, som du hev løyst ut.
| גם-לשוני-- כל-היום תהגה צדקתך כי-בשו כי-חפרו מבקשי רעתי | 24 |
Ogso tunga mi skal heile dagen kveda ut di rettferd, for dei hev vorte til skam og spott, dei som søkjer mi ulukka.
