תהילים 71

1 בך-יהוה חסיתי אל-אבושה לעולם

Herre! jeg forlader mig paa dig, lad mig ikke beskæmmes evindelig!

2 בצדקתך תצילני ותפלטני הטה-אלי אזנך והושיעני

Red mig ved din Retfærdighed og udfri mig; bøj dit Øre til mig og frels mig!

3 היה לי לצור מעון לבוא-- תמיד צוית להושיעני כי-סלעי ומצודתי אתה

Vær mig en Klippe til Bolig, hvorhen jeg altid kan ty, du, som har befalet at frelse mig; thi du er min Klippe og min Befæstning.

4 אלהי--פלטני מיד רשע מכף מעול וחומץ

Min Gud! udfri mig af en ugudeligs Haand, af dens Haand, som gør Uret, og som undertrykker.

5 כי-אתה תקותי אדני יהוה מבטחי מנעורי

Thi du er min Fortrøstning; Herre, Herre! du er min Tillid fra min Ungdom af.

6 עליך נסמכתי מבטן--ממעי אמי אתה גוזי בך תהלתי תמיד

Paa dig har jeg forladt mig fast fra Moders Liv, du har draget mig af min Moders Skød; min Lovsang er altid om dig.

7 כמופת הייתי לרבים ואתה מחסי-עז

Jeg har været for mange som et Under; men du er min stærke Tillid.

8 ימלא פי תהלתך כל-היום תפארתך

Lad min Mund fyldes med din Lovsang, den ganske Dag med din Pris.

9 אל-תשליכני לעת זקנה ככלות כחי אל-תעזבני

Forkast mig ikke i Alderdommens Tid; forlad mig ikke, naar min Kraft forgaar!

10 כי-אמרו אויבי לי ושמרי נפשי נועצו יחדו

Thi mine Fjender tale imod mig, og de, som tage Vare paa min Sjæl, raadføre sig med hverandre,

11 לאמר אלהים עזבו רדפו ותפשוהו כי-אין מציל

sigende: Gud har forladt ham, forfølger og griber ham; thi der er ingen, som frier.

12 אלהים אל-תרחק ממני אלהי לעזרתי חישה (חושה)

Gud! vær ikke langt fra mig; min Gud! skynd dig at hjælpe mig!

13 יבשו יכלו שטני נפשי יעטו חרפה וכלמה--מבקשי רעתי

Lad dem beskæmmes, fortæres, som staa imod min Sjæl, lad dem iføres Forhaanelse og Skændsel, som søge min Ulykke.

14 ואני תמיד איחל והוספתי על-כל-תהלתך

Men jeg vil altid haabe, og al din Pris vil jeg endnu mangfoldiggøre.

15 פי יספר צדקתך--כל-היום תשועתך כי לא ידעתי ספרות

Min Mund skal fortælle din Retfærdighed, din Frelse den ganske Dag; thi jeg ved ikke Tal derpaa.

16 אבוא--בגברות אדני יהוה אזכיר צדקתך לבדך

Jeg vil komme frem med Herrens, Herrens vældige Gerninger; jeg vil minde om din Retfærdighed, din alene.

17 אלהים למדתני מנעורי ועד-הנה אגיד נפלאותיך

Gud! du har lært mig fra min Ungdom af, og indtil nu kundgør jeg dine underfulde Gerninger.

18 וגם עד-זקנה ושיבה-- אלהים אל-תעזבני עד-אגיד זרועך לדור לכל-יבוא גבורתך

Ja, endog indtil Alderdommen og de graa Haar, o Gud! forlad mig ikke; indtil jeg kan kundgøre din Arm for Efterslægten, din Kraft for hver den, som komme skal.

19 וצדקתך אלהים עד-מרום אשר-עשית גדלות אלהים מי כמוך

Og din Retfærdighed strækker sig, o Gud! til det høje; du, som har gjort store Ting, Gud! hvo er som du?

20 אשר הראיתנו (הראיתני) צרות רבות-- ורעות תשוב תחינו (תחיני) ומתהמות הארץ תשוב תעלני

Du, som har ladet mig se mange Angester og Ulykker, du vil gøre mig levende igen og hente mig op igen fra Jordens Afgrunde.

21 תרב גדלתי ותסב תנחמני

Gør min Herlighed stor og trøst mig igen!

22 גם-אני אודך בכלי-נבל-- אמתך אלהי אזמרה לך בכנור-- קדוש ישראל

Og jeg vil takke dig med Strengeleg for din Sandhed, min Gud! jeg vil synge for dig til Harpe, du Hellige i Israel!

23 תרננה שפתי כי אזמרה-לך ונפשי אשר פדית

Mine Læber skulle juble, naar jeg synger for dig; ja, min Sjæl, som du har genløst.

24 גם-לשוני-- כל-היום תהגה צדקתך כי-בשו כי-חפרו מבקשי רעתי

Og min Tunge skal tale den ganske Dag om din Retfærdighed; thi de ere beskæmmede, thi de ere blevne til Skamme, som søge min Ulykke.