תהילים 2

1 למה רגשו גוים ולאמים יהגו-ריק

Pourquoi se démènent les peuples, et les nations agitent-elles de vains projets?

2 יתיצבו מלכי-ארץ-- ורוזנים נוסדו-יחד על-יהוה ועל-משיחו

Les rois de la terre se soulèvent, les princes se liguent ensemble contre l’Eternel et son oint.

3 ננתקה את-מוסרותימו ונשליכה ממנו עבתימו

"Brisons disent-ils leurs liens. Rejetons loin de nous leurs chaînes!"

4 יושב בשמים ישחק אדני ילעג-למו

Celui qui réside dans les cieux en rit, le Seigneur se raille d’eux.

5 אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו

Puis il les apostrophe dans sa colère et, dans son courroux, il les terrifie:

6 ואני נסכתי מלכי על-ציון הר-קדשי

"C’Est moi dit-il qui ai consacré mon roi sur Sion, ma montagne sainte!"

7 אספרה אל-חק יהוה אמר אלי בני אתה--אני היום ילדתיך

Je veux proclamer ce qui est une loi immuable: "L’Eternel m’a dit: Tu es mon fils, c’est moi qui, aujourd’hui, t’ai engendré!

8 שאל ממני--ואתנה גוים נחלתך ואחזתך אפסי-ארץ

Demande-le-moi, et je te donnerai des peuples comme héritage, les confins de la terre pour domaine.

9 תרעם בשבט ברזל ככלי יוצר תנפצם

Tu les briseras avec un sceptre de fer, tu les broieras comme un vase de potier."

10 ועתה מלכים השכילו הוסרו שפטי ארץ

Et maintenant, ô rois, sachez comprendre, tenez-vous pour avertis, juges de la terre!

11 עבדו את-יהוה ביראה וגילו ברעדה

Adorez l’Eternel avec crainte, et réjouissez-vous en Dieu avec tremblement.

12 נשקו-בר פן-יאנף ותאבדו דרך-- כי-יבער כמעט אפו אשרי כל-חוסי בו

Rendez hommage au fils, de peur qu’il ne s’indigne, et que vous n’alliez a votre perte; car bien vite sa colère prend feu: heureux tous ceux qui s’abritent en lui!