תהילים 104
| ברכי נפשי את-יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת | 1 |
Segne, Jehovah, meine Seele! Jehovah, mein Gott, Du bist sehr groß. Majestät und Ehre hast Du angezogen!
| עטה-אור כשלמה נוטה שמים כיריעה | 2 |
Er umhüllt Sich mit Licht wie mit einem Gewand, Er spannt die Himmel aus wie einen Teppich.
| המקרה במים עליותיו השם-עבים רכובו המהלך על-כנפי-רוח | 3 |
Er zimmert mit Wassern Seine Söller, setzt dichte Wolken zu Seinem Wagen und geht auf den Flügeln des Windes einher.
| עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט | 4 |
Er macht zu Seinen Boten die Winde, zu Seinen Dienern flammend Feuer.
| יסד-ארץ על-מכוניה בל-תמוט עולם ועד | 5 |
Er hat die Erde auf ihre Grundlagen gegründet, daß sie nicht wankt in Ewigkeit und immerfort.
| תהום כלבוש כסיתו על-הרים יעמדו מים | 6 |
Mit dem Abgrund hast Du sie bedeckt, wie mit einem Anzug; die Wasser stehen auf den Bergen.
| מן-גערתך ינוסון מן-קול רעמך יחפזון | 7 |
Vor Deinem Drohen fliehen sie, enteilen vor der Stimme Deines Donners.
| יעלו הרים ירדו בקעות-- אל-מקום זה יסדת להם | 8 |
Die Berge steigen auf, die Talgründe sinken hernieder zum Ort, den Du für sie gegründet hast.
| גבול-שמת בל-יעברון בל-ישבון לכסות הארץ | 9 |
Du setztest eine Grenze, die sie nicht überschreiten; sie kehren nicht zurück, die Erde zu bedecken.
| המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון | 10 |
Er sendet Quellen in die Bachtäler; zwischen den Bergen gehen sie.
| ישקו כל-חיתו שדי ישברו פראים צמאם | 11 |
Sie tränken alle wilden Tiere des Gefildes; Waldesel löschen ihren Durst.
| עליהם עוף-השמים ישכון מבין עפאים יתנו-קול | 12 |
Des Himmels Gevögel wohnen an ihnen, aus dem Gezweig geben sie ihre Stimme hervor.
| משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ | 13 |
Von Seinen Söllern aus tränkt Er die Berge, von Seiner Werke Frucht wird satt die Erde;
| מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן-הארץ | 14 |
Er läßt Gras sprossen für das Vieh und Kraut zum Dienst des Menschen, damit er Brot herausbringe aus der Erde.
| ויין ישמח לבב-אנוש-- להצהיל פנים משמן ולחם לבב-אנוש יסעד | 15 |
Und Wein macht fröhlich des Menschen Herz; daß von Öl sein Antlitz glänze und Brot das Herz des Menschen labe.
| ישבעו עצי יהוה-- ארזי לבנון אשר נטע | 16 |
Jehovahs Bäume werden satt, die Zedern Libanons, die Er gepflanzt.
| אשר-שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה | 17 |
Daselbst nisten die Vögel; der Storch hat sein Haus auf Tannen.
| הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים | 18 |
Die hohen Berge sind der Gemsen, der Kaninchen Schirm die Felsenklippen.
| עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו | 19 |
Er hat den Mond gemacht für die bestimmten Festzeiten, die Sonne weiß ihren Niedergang.
| תשת-חשך ויהי לילה-- בו-תרמש כל-חיתו-יער | 20 |
Du setzest Finsternis und es wird Nacht; da kriechen hervor alle wilden Tiere des Waldes.
| הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם | 21 |
Die jungen Löwen brüllen nach dem Zerfleischen, und suchen von Gott ihre Speise.
| תזרח השמש יאספון ואל-מעונתם ירבצון | 22 |
Die Sonne geht auf, sie sammeln sich und lagern sich in ihren Wohnstätten.
| יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי-ערב | 23 |
Der Mensch geht aus an sein Werk, und zu seinem Dienst bis an den Abend.
| מה-רבו מעשיך יהוה-- כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך | 24 |
Wie viel sind Deiner Werke, o Jehovah, sie alle hast mit Weisheit Du gemacht. Voll ist die Erde Deines Besitztums.
| זה הים גדול-- ורחב ידים שם-רמש ואין מספר חיות קטנות עם-גדלות | 25 |
Da ist das Meer, groß und weit zu beiden Händen, dort sind Kriechtiere auch ohne Zahl, kleine Getiere und große.
| שם אניות יהלכון לויתן זה-יצרת לשחק-בו | 26 |
Da gehen Schiffe, der Leviathan, den Du gebildet, um darin zu scherzen.
| כלם אליך ישברון-- לתת אכלם בעתו | 27 |
Sie alle warten auf Dich, daß Du ihnen ihre Speise gebest zu seiner Zeit.
| תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב | 28 |
Du gibst ihnen, sie lesen auf, Du tust Deine Hand auf, sie werden mit Gutem gesättigt.
| תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל-עפרם ישובון | 29 |
Du verbirgst Dein Angesicht, sie sind bestürzt, Du raffst ihren Geist weg, sie verscheiden und kehren zu ihrem Staub zurück.
| תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה | 30 |
Sendest Du Deinen Geist aus, sind sie geschaffen, und Du erneuerst das Angesicht des Bodens.
| יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו | 31 |
Jehovahs Herrlichkeit sei in Ewigkeit. Es sei fröhlich Jehovah in Seinen Werken.
| המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו | 32 |
Er blickt zur Erde, und sie bebt. Er rührt die Berge an, und sie rauchen.
| אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי | 33 |
In meinem Leben will ich Jehovah singen, will Psalmen singen meinem Gott, weil ich bin.
| יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה | 34 |
Es möge Ihm genehm sein mein Nachsinnen! Ich will fröhlich sein in Jehovah.
| יתמו חטאים מן-הארץ ורשעים עוד אינם-- ברכי נפשי את-יהוה הללו-יה | 35 |
Möchten die Sünder ein Ende nehmen von der Erde, und die Ungerechten nicht mehr sein! Segne Jehovah, meine Seele! Hallelujah!
