תהילים 102

1 תפלה לעני כי-יעטף-- ולפני יהוה ישפך שיחו ב יהוה שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא

Prière d’un malheureux qui se sent défaillir et répand sa plainte devant l’Eternel. Eternel, écoute de grâce ma prière; que ma supplication vienne jusqu’à toi.

2 אל-תסתר פניך ממני-- ביום צר-לי הטה-אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני

Ne me dérobe pas ta face au jour de ma détresse, incline vers moi ton oreille; lorsque je t’invoque, exauce-moi sans retard.

3 כי-כלו בעשן ימי ועצמותי כמוקד נחרו

Car mes jours se consument dans la fumée, et mes os sont brûlants comme un brasier.

4 הוכה-כעשב ויבש לבי כי-שכחתי מאכל לחמי

Mon cœur est flétri, desséché comme l’herbe, car j’ai oublié de manger mon pain.

5 מקול אנחתי-- דבקה עצמי לבשרי

A force de pousser des gémissements, mes os sont collés à ma chair.

6 דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות

Je ressemble au pélican du désert, je suis devenu pareil au hibou des ruines.

7 שקדתי ואהיה-- כצפור בודד על-גג

Je souffre d’insomnie, et suis comme un passereau solitaire sur le toit.

8 כל-היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו

Tous les jours mes ennemis m’insultent; ceux qui sont en rage contre moi font de mon nom une malédiction.

9 כי-אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי

Car j’ai mangé des cendres comme du pain; à mon breuvage j’ai mêlé mes larmes,

10 מפני-זעמך וקצפך-- כי נשאתני ותשליכני

à cause de ta colère et de ton irritation, puisque tu m’as soulevé et lancé au loin.

11 ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש

Mes jours sont comme une ombre qui s’allonge, et moi, comme l’herbe, je me dessèche.

12 ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר

Mais toi, Eternel, tu trônes à jamais, et ton nom dure de génération en génération.

13 אתה תקום תרחם ציון כי-עת לחננה כי-בא מועד

Tu te lèveras, tu prendras Sion en pitié, car il est temps de lui faire grâce: l’heure est venue!

14 כי-רצו עבדיך את-אבניה ואת-עפרה יחננו

Car tes serviteurs affectionnent ses pierres, et ils chérissent jusqu’à sa poussière.

15 וייראו גוים את-שם יהוה וכל-מלכי הארץ את-כבודך

Alors les peuples révéreront le nom de l’Eternel, tous les rois de la terre ta gloire.

16 כי-בנה יהוה ציון-- נראה בכבודו

Car l’Eternel rebâtit Sion, il s’y manifeste dans sa majesté.

17 פנה אל-תפלת הערער ולא-בזה את-תפלתם

Il se tourne vers la prière du pauvre dénudé, il ne dédaigne pas ses invocations.

18 תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל-יה

Que cela soit consigné par écrit pour les générations futures, afin que le peuple à naître loue l’Eternel!

19 כי-השקיף ממרום קדשו יהוה משמים אל-ארץ הביט

Parce qu’il abaisse ses regards de sa hauteur sainte, parce que l’Eternel, du haut du ciel, a les yeux ouverts sur la terre,

20 לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה

pour entendre les soupirs des captifs, pour briser les liens de ceux qui sont voués à la mort.

21 לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלם

De la sorte on publiera, dans Sion, le nom de l’Eternel, et ses louanges dans Jérusalem,

22 בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את-יהוה

lorsque les nations à l’envi s’y rassembleront, et les empires pour adorer l’Eternel.

23 ענה בדרך כחו (כחי) קצר ימי

Il a épuisé, dans la marche, ma vigueur, il a abrégé mes jours.

24 אמר--אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך

"Mon Dieu, disais-je, ne m’enlève pas au milieu de mes jours, toi, dont les années embrassent toutes les générations.

25 לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים

Jadis tu as fondé la terre, et les cieux sont l’œuvre de tes mains.

26 המה יאבדו-- ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו

Ils périront, eux, mais toi, tu subsisteras; ils s’useront tous comme un vêtement. Tu les changeras comme un habit, et ils passeront,

27 ואתה-הוא ושנותיך לא יתמו

mais toi, tu restes toujours le même, et tes années ne prendront pas fin.

28 בני-עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון

Les fils de tes serviteurs demeureront, et leur postérité sera affermie devant toi."