מִשְׁלֵי 9
| חכמות בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה | 1 |
Visdomsmøyi hev bygt seg hus, hev hogge til sine stolpar sju.
| טבחה טבחה מסכה יינה אף ערכה שלחנה | 2 |
Ho hev slagta sitt slagt og blanda sin vin og attåt duka sitt bord.
| שלחה נערתיה תקרא-- על-גפי מרמי קרת | 3 |
Sine ternor hev ho sendt ut, og ropar ovan frå haugarne i byen:
| מי-פתי יסר הנה חסר-לב אמרה לו | 4 |
«Den som er fåkunnig, vende seg hit!» Til den vitlause segjer ho:
| לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי | 5 |
«Kom, og et av mitt brød og drikk av den vin eg hev blanda!»
| עזבו פתאים וחיו ואשרו בדרך בינה | 6 |
Lat fåkunna fara so de kann liva og vandra på vegen til vit!
| יסר לץ--לקח לו קלון ומוכיח לרשע מומו | 7 |
Den som refser ein spottar, fær skam yver seg, den som lastar ein gudlaus, fær seg ein flekk.
| אל-תוכח לץ פן-ישנאך הוכח לחכם ויאהבך | 8 |
Lasta’kje spottaren, han vil hata deg! Lasta den vise, han vil elska deg!
| תן לחכם ויחכם-עוד הודע לצדיק ויוסף לקח | 9 |
Gjev ein vismann, so aukar hans visdom, lær ein rettferdig, so lærar han meir.
| תחלת חכמה יראת יהוה ודעת קדשים בינה | 10 |
Otte for Herren er upphav til visdom, og vit er å kjenna den Heilage.
| כי-בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים | 11 |
«For ved meg dine dagar skal aukast, og fleire livs-år fær du.»
| אם-חכמת חכמת לך ולצת לבדך תשא | 12 |
Er du vis, so gagnar det deg sjølv, spottar du, so lyt du bera det åleine.
| אשת כסילות המיה פתיות ובל-ידעה מה | 13 |
Fru dårskap fer med ståk, fåkunnig som ho er og ingen ting veit.
| וישבה לפתח ביתה-- על-כסא מרמי קרת | 14 |
Ho sit attmed husdøri si, på ein stol høgt uppe i byen,
| לקרא לעברי-דרך המישרים ארחותם | 15 |
og bed inn dei som ferdast på vegen, som gjeng sine stigar beint fram:
| מי-פתי יסר הנה וחסר-לב ואמרה לו | 16 |
«Den som er fåkunnig, vende seg hit!» Ja, til den vitlause segjer ho:
| מים-גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם | 17 |
«Stole vatn er søtt, og ljuvlegt er løyn-ete brød.»
