מִשְׁלֵי 7

1 בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך

2 שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך

3 קשרם על-אצבעתיך כתבם על-לוח לבך

4 אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא

5 לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה

6 כי בחלון ביתי-- בעד אשנבי נשקפתי

7 וארא בפתאים אבינה בבנים-- נער חסר-לב

8 עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד

9 בנשף-בערב יום באישון לילה ואפלה

10 והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב

11 המיה היא וסררת בביתה לא-ישכנו רגליה

12 פעם בחוץ--פעם ברחבות ואצל כל-פנה תארב

13 והחזיקה בו ונשקה לו העזה פניה ותאמר לו

14 זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי

15 על-כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך

16 מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים

17 נפתי משכבי-- מר אהלים וקנמון

18 לכה נרוה דדים עד-הבקר נתעלסה באהבים

19 כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק

20 צרור-הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו

21 הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו

22 הולך אחריה פתאם כשור אל-טבח יבא וכעכס אל-מוסר אויל

23 עד יפלח חץ כבדו-- כמהר צפור אל-פח ולא-ידע כי-בנפשו הוא

24 ועתה בנים שמעו-לי והקשיבו לאמרי-פי

25 אל-ישט אל-דרכיה לבך אל-תתע בנתיבותיה

26 כי-רבים חללים הפילה ועצמים כל-הרגיה

27 דרכי שאול ביתה ירדות אל-חדרי-מות (Sheol h7585)