מִשְׁלֵי 6

1 בני אם-ערבת לרעך תקעת לזר כפיך

2 נוקשת באמרי-פיך נלכדת באמרי-פיך

3 עשה זאת אפוא בני והנצל-- כי באת בכף-רעך לך התרפס ורהב רעיך

4 אל-תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך

5 הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש

6 לך-אל-נמלה עצל ראה דרכיה וחכם

7 אשר אין-לה קצין-- שטר ומשל

8 תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה

9 עד-מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך

10 מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב

11 ובא-כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן

12 אדם בליעל איש און הולך עקשות פה

13 קרץ בעינו מלל ברגלו מרה באצבעתיו

14 תהפכות בלבו--חרש רע בכל-עת מדנים (מדינים) ישלח

15 על-כן--פתאם יבוא אידו פתע ישבר ואין מרפא

16 שש-הנה שנא יהוה ושבע תועבות (תועבת) נפשו

17 עינים רמות לשון שקר וידים שפכות דם-נקי

18 לב--חרש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה

19 יפיח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים

20 נצר בני מצות אביך ואל-תטש תורת אמך

21 קשרם על-לבך תמיד ענדם על-גרגרתך

22 בהתהלכך תנחה אתך-- בשכבך תשמר עליך והקיצות היא תשיחך

23 כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר

24 לשמרך מאשת רע מחלקת לשון נכריה

25 אל-תחמד יפיה בלבבך ואל-תקחך בעפעפיה

26 כי בעד-אשה זונה עד-ככר-לחם ואשת איש-- נפש יקרה תצוד

27 היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה

28 אם-יהלך איש על-הגחלים ורגליו לא תכוינה

29 כן--הבא אל-אשת רעהו לא-ינקה כל-הנגע בה

30 לא-יבוזו לגנב כי יגנוב-- למלא נפשו כי ירעב

31 ונמצא ישלם שבעתים את-כל-הון ביתו יתן

32 נאף אשה חסר-לב משחית נפשו הוא יעשנה

33 נגע-וקלון ימצא וחרפתו לא תמחה

34 כי-קנאה חמת-גבר ולא-יחמול ביום נקם

35 לא-ישא פני כל-כפר ולא-יאבה כי תרבה-שחד