מִשְׁלֵי 5

1 בני לחכמתי הקשיבה לתבונתי הט-אזנך

My son, attend unto my wisdom; Incline thine ear to my understanding:

2 לשמר מזמות ודעת שפתיך ינצרו

That thou mayest preserve discretion, And that thy lips may keep knowledge.

3 כי נפת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה

For the lips of a strange woman drop honey, And her mouth is smoother than oil:

4 ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות

But in the end she is bitter as wormwood, Sharp as a two-edged sword.

5 רגליה ירדות מות שאול צעדיה יתמכו (Sheol h7585)

Her feet go down to death; Her steps take hold on Sheol; (Sheol h7585)

6 ארח חיים פן-תפלס נעו מעגלתיה לא תדע

So that she findeth not the level path of life: Her ways are unstable, [and] she knoweth [it] not.

7 ועתה בנים שמעו-לי ואל-תסורו מאמרי-פי

Now therefore, [my] sons, hearken unto me, And depart not from the words of my mouth.

8 הרחק מעליה דרכך ואל-תקרב אל-פתח ביתה

Remove thy way far from her, And come not nigh the door of her house;

9 פן-תתן לאחרים הודך ושנתיך לאכזרי

Lest thou give thine honor unto others, And thy years unto the cruel;

10 פן-ישבעו זרים כחך ועצביך בבית נכרי

Lest strangers be filled with thy strength, And thy labors [be] in the house of an alien,

11 ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך

And thou mourn at thy latter end, When thy flesh and thy body are consumed,

12 ואמרת--איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי

And say, How have I hated instruction, And my heart despised reproof;

13 ולא-שמעתי בקול מורי ולמלמדי לא-הטיתי אזני

Neither have I obeyed the voice of my teachers, Nor inclined mine ear to them that instructed me!

14 כמעט הייתי בכל-רע-- בתוך קהל ועדה

I was well-nigh in all evil In the midst of the assembly and congregation.

15 שתה-מים מבורך ונזלים מתוך בארך

Drink waters out of thine own cistern, And running waters out of thine own well.

16 יפוצו מעינתיך חוצה ברחבות פלגי-מים

Should thy springs be dispersed abroad, And streams of water in the streets?

17 יהיו-לך לבדך ואין לזרים אתך

Let them be for thyself alone, And not for strangers with thee.

18 יהי-מקורך ברוך ושמח מאשת נעורך

Let thy fountain be blessed; And rejoice in the wife of thy youth.

19 אילת אהבים ויעלת-חן דדיה ירוך בכל-עת באהבתה תשגה תמיד

[As] a loving hind and a pleasant doe, Let her breasts satisfy thee at all times; And be thou ravished always with her love.

20 ולמה תשגה בני בזרה ותחבק חק נכריה

For why shouldest thou, my son, be ravished with a strange woman, And embrace the bosom of a foreigner?

21 כי נכח עיני יהוה--דרכי-איש וכל-מעגלתיו מפלס

For the ways of man are before the eyes of Jehovah; And he maketh level all his paths.

22 עוונתיו--ילכדנו את-הרשע ובחבלי חטאתו יתמך

His own iniquities shall take the wicked, And he shall be holden with the cords of his sin.

23 הוא--ימות באין מוסר וברב אולתו ישגה

He shall die for lack of instruction; And in the greatness of his folly he shall go astray.