מִשְׁלֵי 31

1 דברי למואל מלך-- משא אשר-יסרתו אמו

2 מה-ברי ומה-בר-בטני ומה בר-נדרי

3 אל-תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין

4 אל למלכים למואל--אל למלכים שתו-יין ולרוזנים או (אי) שכר

5 פן-ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל-בני-עני

6 תנו-שכר לאובד ויין למרי נפש

7 ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר-עוד

8 פתח-פיך לאלם אל-דין כל-בני חלוף

9 פתח-פיך שפט-צדק ודין עני ואביון

10 אשת-חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה

11 בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר

12 גמלתהו טוב ולא-רע-- כל ימי חייה

13 דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה

14 היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה

15 ותקם בעוד לילה--ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה

16 זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע (נטעה) כרם

17 חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרועתיה

18 טעמה כי-טוב סחרה לא-יכבה בליל (בלילה) נרה

19 ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך

20 כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון

21 לא-תירא לביתה משלג כי כל-ביתה לבש שנים

22 מרבדים עשתה-לה שש וארגמן לבושה

23 נודע בשערים בעלה בשבתו עם-זקני-ארץ

24 סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני

25 עז-והדר לבושה ותשחק ליום אחרון

26 פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על-לשונה

27 צופיה הילכות (הליכות) ביתה ולחם עצלות לא תאכל

28 קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה

29 רבות בנות עשו חיל ואת עלית על-כלנה

30 שקר החן והבל היפי אשה יראת-יהוה היא תתהלל

31 תנו-לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה