מִשְׁלֵי 27
| אל-תתהלל ביום מחר כי לא-תדע מה-ילד יום | 1 |
| יהללך זר ולא-פיך נכרי ואל-שפתיך | 2 |
| כבד-אבן ונטל החול וכעס אויל כבד משניהם | 3 |
| אכזריות חמה ושטף אף ומי יעמד לפני קנאה | 4 |
| טובה תוכחת מגלה-- מאהבה מסתרת | 5 |
| נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא | 6 |
| נפש שבעה תבוס נפת ונפש רעבה כל-מר מתוק | 7 |
| כצפור נודדת מן-קנה-- כן-איש נודד ממקומו | 8 |
| שמן וקטרת ישמח-לב ומתק רעהו מעצת-נפש | 9 |
| רעך ורעה (ורע) אביך אל-תעזב-- ובית אחיך אל-תבוא ביום אידך טוב שכן קרוב מאח רחוק | 10 |
| חכם בני ושמח לבי ואשיבה חרפי דבר | 11 |
| ערום ראה רעה נסתר פתאים עברו נענשו | 12 |
| קח-בגדו כי-ערב זר ובעד נכריה חבלהו | 13 |
| מברך רעהו בקול גדול--בבקר השכים קללה תחשב לו | 14 |
| דלף טורד ביום סגריר ואשת מדונים (מדינים) נשתוה | 15 |
| צפניה צפן-רוח ושמן ימינו יקרא | 16 |
| ברזל בברזל יחד ואיש יחד פני-רעהו | 17 |
| נצר תאנה יאכל פריה ושמר אדניו יכבד | 18 |
| כמים הפנים לפנים-- כן לב-האדם לאדם | 19 |
| שאול ואבדה לא תשבענה ועיני האדם לא תשבענה (Sheol h7585) | 20 |
| מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו | 21 |
| אם תכתוש-את-האויל במכתש בתוך הריפות-- בעלי לא-תסור מעליו אולתו | 22 |
| ידע תדע פני צאנך שית לבך לעדרים | 23 |
| כי לא לעולם חסן ואם-נזר לדור דור (ודור) | 24 |
| גלה חציר ונראה-דשא ונאספו עשבות הרים | 25 |
| כבשים ללבושך ומחיר שדה עתודים | 26 |
| ודי חלב עזים--ללחמך ללחם ביתך וחיים לנערותיך | 27 |
