מִשְׁלֵי 26

1 כשלג בקיץ--וכמטר בקציר כן לא-נאוה לכסיל כבוד

As snow in summer, and as rain in harvest, So honor is not seemly for a fool.

2 כצפור לנוד כדרור לעוף-- כן קללת חנם לא (לו) תבא

As the sparrow in her wandering, as the swallow in her flying, So the curse that is causeless alighteth not.

3 שוט לסוס מתג לחמור ושבט לגו כסילים

A whip for the horse, a bridle for the ass, And a rod for the back of fools.

4 אל-תען כסיל כאולתו פן-תשוה-לו גם-אתה

Answer not a fool according to his folly, Lest thou also be like unto him.

5 ענה כסיל כאולתו פן-יהיה חכם בעיניו

Answer a fool according to his folly, Lest he be wise in his own conceit.

6 מקצה רגלים חמס שתה-- שלח דברים ביד-כסיל

He that sendeth a message by the hand of a fool Cutteth off [his own] feet, [and] drinketh in damage.

7 דליו שקים מפסח ומשל בפי כסילים

The legs of the lame hang loose; So is a parable in the mouth of fools.

8 כצרור אבן במרגמה-- כן-נותן לכסיל כבוד

As one that bindeth a stone in a sling, So is he that giveth honor to a fool.

9 חוח עלה ביד-שכור ומשל בפי כסילים

[As] a thorn that goeth up into the hand of a drunkard, So is a parable in the mouth of fools.

10 רב מחולל-כל ושכר כסיל ושכר עברים

[As] an archer that woundeth all, So is he that hireth a fool and he that hireth them that pass by.

11 ככלב שב על-קאו-- כסיל שונה באולתו

As a dog that returneth to his vomit, [So is] a fool that repeateth his folly.

12 ראית--איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו

Seest thou a man wise in his own conceit? There is more hope of a fool than of him.

13 אמר עצל שחל בדרך ארי בין הרחבות

The sluggard saith, There is a lion in the way; A lion is in the streets.

14 הדלת תסוב על-צירה ועצל על-מטתו

[As] the door turneth upon its hinges, So doth the sluggard upon his bed.

15 טמן עצל ידו בצלחת נלאה להשיבה אל-פיו

The sluggard burieth his hand in the dish; It wearieth him to bring it again to his mouth.

16 חכם עצל בעיניו-- משבעה משיבי טעם

The sluggard is wiser in his own conceit Than seven men that can render a reason.

17 מחזיק באזני-כלב-- עבר מתעבר על-ריב לא-לו

He that passeth by, [and] vexeth himself with strife belonging not to him, Is [like] one that taketh a dog by the ears.

18 כמתלהלה הירה זקים-- חצים ומות

As a madman who casteth firebrands, Arrows, and death,

19 כן-איש רמה את-רעהו ואמר הלא-משחק אני

So is the man that deceiveth his neighbor, And saith, Am not I in sport?

20 באפס עצים תכבה-אש ובאין נרגן ישתק מדון

For lack of wood the fire goeth out; And where there is no whisperer, contention ceaseth.

21 פחם לגחלים ועצים לאש ואיש מדונים (מדינים) לחרחר-ריב

[As] coals are to hot embers, and wood to fire, So is a contentious man to inflame strife.

22 דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי-בטן

The words of a whisperer are as dainty morsels, And they go down into the innermost parts.

23 כסף סיגים מצפה על-חרש-- שפתים דלקים ולב-רע

Fervent lips and a wicked heart Are [like] an earthen vessel overlaid with silver dross.

24 בשפתו ינכר שונא ובקרבו ישית מרמה

He that hateth dissembleth with his lips; But he layeth up deceit within him:

25 כי-יחנן קולו אל-תאמן-בו כי שבע תועבות בלבו

When he speaketh fair, believe him not; For there are seven abominations in his heart:

26 תכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל

Though [his] hatred cover itself with guile, His wickedness shall be openly showed before the assembly.

27 כרה-שחת בה יפול וגולל אבן אליו תשוב

Whoso diggeth a pit shall fall therein; And he that rolleth a stone, it shall return upon him.

28 לשון-שקר ישנא דכיו ופה חלק יעשה מדחה

A lying tongue hateth those whom it hath wounded; And a flattering mouth worketh ruin.