מִשְׁלֵי 19
| טוב-רש הולך בתמו-- מעקש שפתיו והוא כסיל | 1 |
Better is the poor man who walketh in his integrity, Than he who is of false lips and a fool.
| גם בלא-דעת נפש לא-טוב ואץ ברגלים חוטא | 2 |
Moreover, that the soul be without knowledge is not good, And he that hasteth with is feet stumbleth.
| אולת אדם תסלף דרכו ועל-יהוה יזעף לבו | 3 |
The folly of man destroyeth his way, And then his heart fretteth against the LORD.
| הון--יסיף רעים רבים ודל מרעהו יפרד | 4 |
Wealth maketh many friends; But the poor is separated from his neighbor.
| עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים לא ימלט | 5 |
A false witness shall not be unpunished, And he that speaketh lies shall not escape.
| רבים יחלו פני-נדיב וכל-הרע לאיש מתן | 6 |
Many are they who caress the noble, And every one is the friend of him who giveth gifts.
| כל אחי-רש שנאהו-- אף כי מרעהו רחקו ממנו מרדף אמרים לא- (לו-) המה | 7 |
All the brethren of the poor man hate him; How much more do his friends go far from him! He runneth after their words, —they are gone!
| קנה-לב אהב נפשו שמר תבונה למצא-טוב | 8 |
He that getteth wisdom loveth himself; He that keepeth understanding shall find good.
| עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים יאבד | 9 |
A false witness shall not be unpunished, And he that speaketh lies shall perish.
| לא-נאוה לכסיל תענוג אף כי-לעבד משל בשרים | 10 |
Luxury is not seemly for a fool; Much less should a servant have rule over princes.
| שכל אדם האריך אפו ותפארתו עבר על-פשע | 11 |
A man of understanding is slow to anger; Yea, it is his glory to pass over an offence.
| נהם ככפיר זעף מלך וכטל על-עשב רצונו | 12 |
The wrath of a king is like the roaring of a lion; But his favor, like dew upon the grass.
| הות לאביו בן כסיל ודלף טרד מדיני אשה | 13 |
A foolish son is a calamity to his father, And the contentions of a wife are a continual dropping.
| בית והון נחלת אבות ומיהוה אשה משכלת | 14 |
Houses and riches are an inheritance from fathers; But a prudent wife is from the LORD.
| עצלה תפיל תרדמה ונפש רמיה תרעב | 15 |
Slothfulness casteth into a deep sleep, And the idle person shall suffer hunger.
| שמר מצוה שמר נפשו בוזה דרכיו יומת (ימות) | 16 |
He that keepeth the commandment keepeth his life; But he that neglecteth his ways shall die.
| מלוה יהוה חונן דל וגמלו ישלם-לו | 17 |
He who hath pity on the poor lendeth to the LORD, And that which he giveth will he repay him.
| יסר בנך כי-יש תקוה ואל-המיתו אל-תשא נפשך | 18 |
Chasten thy son because there is hope, But let not thy soul desire to slay him.
| גרל- (גדל-) חמה נשא ענש כי אם-תציל ועוד תוסף | 19 |
A man of great wrath will suffer punishment; For if thou deliver him, yet must thou do it again.
| שמע עצה וקבל מוסר-- למען תחכם באחריתך | 20 |
Listen to counsel and receive instruction, That thou mayst be wise in thy latter years.
| רבות מחשבות בלב-איש ועצת יהוה היא תקום | 21 |
Many are the devices in the heart of a man; But the purpose of the LORD, that shall stand.
| תאות אדם חסדו וטוב-רש מאיש כזב | 22 |
The charm of a man is his kindness; And better is a poor man than a liar.
| יראת יהוה לחיים ושבע ילין בל-יפקד רע | 23 |
The fear of the LORD tendeth to life, And he that hath it shall abide satisfied; He shall not be visited with evil.
| טמן עצל ידו בצלחת גם-אל-פיהו לא ישיבנה | 24 |
The slothful man dippeth his hand into the dish: He doth not bring it back even to his mouth.
| לץ תכה ופתי יערם והוכיח לנבון יבין דעת | 25 |
Strike the scoffer, and the simple will become prudent; Reprove a man of understanding, and he will discern knowledge.
| משדד-אב יבריח אם-- בן מביש ומחפיר | 26 |
The son that causeth shame and disgrace doeth violence to his father, And chaseth away his mother.
| חדל-בני לשמע מוסר לשגות מאמרי-דעת | 27 |
Cease, my son, to listen to the instruction That causeth thee to wander from the words of knowledge!
| עד בליעל יליץ משפט ופי רשעים יבלע-און | 28 |
A worthless witness scoffeth at justice, And the mouth of the wicked swalloweth down iniquity.
| נכונו ללצים שפטים ומהלמות לגו כסילים | 29 |
Punishments are prepared for scoffers, And stripes for the back of fools.
