מִשְׁלֵי 1
| משלי שלמה בן-דוד-- מלך ישראל | 1 |
| לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה | 2 |
| לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומשרים | 3 |
| לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה | 4 |
| ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה | 5 |
| להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם | 6 |
| יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו | 7 |
| שמע בני מוסר אביך ואל-תטש תורת אמך | 8 |
| כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתך | 9 |
| בני-- אם-יפתוך חטאים אל-תבא | 10 |
| אם-יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם | 11 |
| נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור (Sheol h7585) | 12 |
| כל-הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל | 13 |
| גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו | 14 |
| בני--אל-תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם | 15 |
| כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך-דם | 16 |
| כי-חנם מזרה הרשת-- בעיני כל-בעל כנף | 17 |
| והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם | 18 |
| כן--ארחות כל-בצע בצע את-נפש בעליו יקח | 19 |
| חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה | 20 |
| בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר--אמריה תאמר | 21 |
| עד-מתי פתים-- תאהבו-פתי ולצים--לצון חמדו להם וכסילים ישנאו-דעת | 22 |
| תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם | 23 |
| יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב | 24 |
| ותפרעו כל-עצתי ותוכחתי לא אביתם | 25 |
| גם-אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם | 26 |
| בבא כשאוה (כשואה) פחדכם-- ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה | 27 |
| אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני | 28 |
| תחת כי-שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו | 29 |
| לא-אבו לעצתי נאצו כל-תוכחתי | 30 |
| ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו | 31 |
| כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם | 32 |
| ושמע לי ישכן-בטח ושאנן מפחד רעה | 33 |
