במדבר 34

1 וידבר יהוה אל משה לאמר

Og Herren tala meir til Moses, og sagde:

2 צו את בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם באים אל הארץ כנען זאת הארץ אשר תפל לכם בנחלה ארץ כנען לגבלתיה

«Seg til Israels-sønerne: «Når de kjem inn i Kana’ans-landet - det er det landet de skal hava og eiga, heile Kana’ans-landet so vidt som det er -

3 והיה לכם פאת נגב ממדבר צן על ידי אדום והיה לכם גבול נגב מקצה ים המלח קדמה

so skal landeskilet dykkar på sudsida ganga frå Sinheidi langs med Edom, den søre bytestrengen skal i aust ganga ut ifrå enden av Saltsjøen,

4 ונסב לכם הגבול מנגב למעלה עקרבים ועבר צנה והיה (והיו) תוצאתיו מנגב לקדש ברנע ויצא חצר אדר ועבר עצמנה

og svinga sudum Skorpionskardet, og so taka yver til Sin; so skal han ganga fram sunnanfor Kades-Barnea, til han når Hasar-Addar, og so taka yver til Asmon;

5 ונסב הגבול מעצמון נחלה מצרים והיו תוצאתיו הימה

frå Asmon skal bytet svinga burt til Egyptarlands-bekken, og so ganga i havet.

6 וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגבול זה יהיה לכם גבול ים

I vest skal landet støyta til Storhavet; det skal vera landskilet dykkar mot vest.

7 וזה יהיה לכם גבול צפון מן הים הגדל תתאו לכם הר ההר

På nordsida skal landskilet ganga soleis. Frå Storhavet skal de draga skiftelina til Horfjellet

8 מהר ההר תתאו לבא חמת והיו תוצאת הגבל צדדה

og frå Horfjellet dit som vegen ber til Hamat; der skal bytet ganga ut ved Sedad;

9 ויצא הגבל זפרנה והיו תוצאתיו חצר עינן זה יהיה לכם גבול צפון

sidan skal det halda fram til Zifron, og so enda ved Hasar-Enan. Dette skal vera landskilet dykkar mot nord.

10 והתאויתם לכם לגבול קדמה מחצר עינן שפמה

I aust skal de setja landskilet etter ei lina som gjeng frå Hasar-Enan til Sefam.

11 וירד הגבל משפם הרבלה מקדם לעין וירד הגבל ומחה על כתף ים כנרת קדמה

Frå Sefam skal bytet ganga nedetter til Ha-ribla, i aust for Ajin, og so lenger ned, til det når berghallet austanfor Kinneretsjøen;

12 וירד הגבול הירדנה והיו תוצאתיו ים המלח זאת תהיה לכם הארץ לגבלתיה סביב

so skal det ganga nedåt Jordan, og ut i Saltsjøen. Det skal vera landet dykkar, etter bytemerki sine rundt ikring.»»

13 ויצו משה את בני ישראל לאמר זאת הארץ אשר תתנחלו אתה בגורל אשר צוה יהוה לתת לתשעת המטות וחצי המטה

Og Moses sagde til Israels-sønerne: «Dette er det landet som de skal få til odel og eiga; de skal skifta det i luter, og draga strå um luterne; det er det landet som Herren hev sagt skal gjevast åt dei ni ætterne og den eine halve ætti.

14 כי לקחו מטה בני הראובני לבית אבתם ומטה בני הגדי לבית אבתם וחצי מטה מנשה לקחו נחלתם

For Rubens-ætti med greinerne sine og Gads-ætti med sine greiner og den halve Manasse-ætti hev fenge dei eigorne dei skal hava;

15 שני המטות וחצי המטה לקחו נחלתם מעבר לירדן ירחו--קדמה מזרחה

desse tvo ætterne og den halve ætti hev fenge sin eigedom på denne sida av Jordanelvi, som renn frammed Jeriko - i aust, der soli kjem upp.»

16 וידבר יהוה אל משה לאמר

Og Herren tala atter til Moses, og sagde:

17 אלה שמות האנשים אשר ינחלו לכם את הארץ אלעזר הכהן ויהושע בן נון

«Høyr no kva dei er for menner som skal skifta ut landet millom dykk; Eleazar, øvstepresten, og Josva Nunsson,

18 ונשיא אחד נשיא אחד ממטה--תקחו לנחל את הארץ

og so ein hovding frå kvar ætt, som de skal taka til utskiftingsmann;

19 ואלה שמות האנשים למטה יהודה כלב בן יפנה

det er av Juda-ætti Kaleb, son åt Jefunne;

20 ולמטה בני שמעון שמואל בן עמיהוד

og av Simeons-ætti Semuel, son åt Ammihud;

21 למטה בנימן אלידד בן כסלון

og av Benjamins-ætti Elidad, son åt Kislon;

22 ולמטה בני דן נשיא--בקי בן יגלי

so ein hovding av Dans-ætti: Bukki, son åt Jogli;

23 לבני יוסף למטה בני מנשה נשיא--חניאל בן אפד

og av Josefs-sønerne ein hovding av Manasse-ætti: Hanniel, son åt Efod,

24 ולמטה בני אפרים נשיא--קמואל בן שפטן

og ein hovding av Efraims-ætti: Kemuel, son åt Siftan;

25 ולמטה בני זבולן נשיא--אליצפן בן פרנך

so ein hovding av Sebulons-ætti: Elisafan, son åt Parnak;

26 ולמטה בני יששכר נשיא--פלטיאל בן עזן

og ein hovding av Issakars-ætti: Paltiel, son åt Azzan;

27 ולמטה בני אשר נשיא--אחיהוד בן שלמי

og ein hovding av Assers-ætti: Akhihud, son åt Selomi;

28 ולמטה בני נפתלי נשיא--פדהאל בן עמיהוד

og ein hovding av Naftali-ætti: Pedael, son åt Ammihud.»

29 אלה אשר צוה יהוה לנחל את בני ישראל בארץ כנען

Desse mennerne var det som Herren sagde skulde skifta eigedomarne millom Israels-sønerne i Kana’ans-landet.