במדבר 14

1 ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא

Therfor al the cumpeny criede, and wepte in that nyyt,

2 וילנו על משה ועל אהרן כל בני ישראל ויאמרו אלהם כל העדה לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו מתנו

and alle the sones of Israel grutchiden ayens Moises and Aaron, and seiden,

3 ולמה יהוה מביא אתנו אל הארץ הזאת לנפל בחרב--נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה

We wolden that we hadden be deed in Egipt, and not in this waast wildirnesse; we wolden that we perischen, and that the Lord lede vs not in to this lond, lest we fallen bi swerd, and oure wyues and fre children ben led prisoneris; whether it is not betere to turne ayen in to Egipt?

4 ויאמרו איש אל אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה

And thei seiden oon to another, Ordeyne we a duyk to vs, and turne we ayen in to Egipt.

5 ויפל משה ואהרן על פניהם לפני כל קהל עדת בני ישראל

And whanne this was herd, Moises and Aaron felden lowe to erthe, bifor al the multitude of the sones of Israel.

6 ויהושע בן נון וכלב בן יפנה מן התרים את הארץ--קרעו בגדיהם

And sotheli Josue, the sone of Nun, and Caleph, the sone of Jephone, whiche also cumpassiden the lond, to renten her clothis,

7 ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה--טובה הארץ מאד מאד

and spaken to al the multitude of the sones of Israel, The lond which we cumpassiden is ful good;

8 אם חפץ בנו יהוה--והביא אתנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר הוא זבת חלב ודבש

if the Lord is merciful to vs, he schal lede vs in to it, and schal yyue `to vs the lond flowynge with mylk and hony.

9 אך ביהוה אל תמרדו ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם ויהוה אתנו אל תיראם

Nyle ye be rebel ayens the Lord, nether drede ye the puple of this lond, for we moun deuoure hem so as breed; al her help passide awei fro hem, the Lord is with vs, nyle ye drede.

10 ויאמרו כל העדה לרגום אתם באבנים וכבוד יהוה נראה באהל מועד אל כל בני ישראל

And whanne al the multitude criede, and wolde oppresse hem with stonys, the glorie of the Lord apperide on the roof of the boond of pees, while alle the sones of Israel sien.

11 ויאמר יהוה אל משה עד אנה ינאצני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו

And the Lord seide to Moises, Hou long schal this puple bacbite me? Hou longe schulen thei not bileue to me in alle `signes, whiche Y haue do bifor hem?

12 אכנו בדבר ואורשנו ואעשה אתך לגוי גדול ועצום ממנו

Therfor Y schal smyte hem with pestilence, and Y schal waste hem; forsothe Y schal make thee prince on a greet folk, and strongere than is this.

13 ויאמר משה אל יהוה ושמעו מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו

And Moises seide to the Lord, Egipcians `here not, fro whos myddil thou leddist out this puple,

14 ואמרו אל יושב הארץ הזאת שמעו כי אתה יהוה בקרב העם הזה אשר עין בעין נראה אתה יהוה ועננך עמד עלהם ובעמד ענן אתה הלך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה

and the dwelleris of this loond, whiche herden that thou, Lord, art in this puple, and art seyn face to face, and that thi cloude defendith hem, and that thou goist bifore hem in a pilere of cloude bi dai,

15 והמתה את העם הזה כאיש אחד ואמרו הגוים אשר שמעו את שמעך לאמר

and in a piler of fier bi nyyt, that thou hast slayn so greet a multitude as o man,

16 מבלתי יכלת יהוה להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר

and seie thei, He myyte not brynge this puple in to the lond for whiche he swoor, therfor he killide hem in wildirnesse;

17 ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברת לאמר

therfor the strengthe of the Lord be magnified, as thou hast swore. And Moises seide,

18 יהוה ארך אפים ורב חסד נשא עון ופשע ונקה לא ינקה--פקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים

Lord pacient, and of myche mercy, doynge awei wickidnesse and trespassis, and leeuynge no man vngilti, which visitist the synnes of fadris in to sones in to the thridde and fourthe generacioun, Y biseche,

19 סלח נא לעון העם הזה--כגדל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד הנה

foryyue thou the synne of this thi puple, aftir the greetnesse of thi merci, as thou were merciful to men goynge out of Egipt `til to this place.

20 ויאמר יהוה סלחתי כדברך

And the Lord seide, Y haue foryouun to hem, bi thi word.

21 ואולם חי אני וימלא כבוד יהוה את כל הארץ

Y lyue; and the glorie of the Lord schal be fillid in al erthe;

22 כי כל האנשים הראים את כבדי ואת אתתי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי

netheles alle men that sien my mageste, and my signes, whiche Y dide in Egipt and in the wildirnesse, and temptiden me now bi ten sithis, and obeieden not to my vois,

23 אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם וכל מנאצי לא יראוה

schulen not se the lond for which Y swore to her fadris, nethir ony of hem that bacbitide me, schal se it.

24 ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי--והביאתיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יורשנה

Y schal lede my seruaunt Caleph, that was ful of anothir spirit, and suede me, in to this lond, which he cumpasside, and his seed schal welde it.

25 והעמלקי והכנעני יושב בעמק מחר פנו וסעו לכם המדבר--דרך ים סוף

For Amalech and Cananei dwellen in the valeis, to morewe moue ye tentis, and turne ye ayen in to wildirnesse bi the weie of the reed see.

26 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר

And the Lord spak to Moises and to Aaron, and seide,

27 עד מתי לעדה הרעה הזאת אשר המה מלינים עלי את תלנות בני ישראל אשר המה מלינים עלי--שמעתי

Hou long grutchith this werste multitude ayens me? Y haue herd the pleyntis of the sones of Israel.

28 אמר אלהם חי אני נאם יהוה אם לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם

Therfor seie thou to hem, Y lyue, seith the Lord; as ye spaken while Y herde, so Y schal do to you;

29 במדבר הזה יפלו פגריכם וכל פקדיכם לכל מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלינתם עלי

youre careyns schulen ligge in this wildirnesse. Alle ye that ben noumbrid, fro twenti yeer and aboue, and grutchiden ayens me,

30 אם אתם תבאו אל הארץ אשר נשאתי את ידי לשכן אתכם בה--כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון

schulen not entre in to the lond, on which Y reiside myn hond, that Y schulde make you to dwelle outakun Caleph, the sone of Jephone, and Josue, the sone of Nun.

31 וטפכם--אשר אמרתם לבז יהיה והביאתי אתם--וידעו את הארץ אשר מאסתם בה

Forsothe Y schal lede in youre litle children, of whiche ye seiden that thei schulden be preyes `ethir raueyns to enemyes, that thei se the lond which displeside you.

32 ופגריכם אתם--יפלו במדבר הזה

Forsothe youre careyns schulen ligge in the wildirnesse;

33 ובניכם יהיו רעים במדבר ארבעים שנה ונשאו את זנותיכם--עד תם פגריכם במדבר

youre sones schulen be walkeris aboute in the deseert bi fourti yeer, and thei schulen bere youre fornycacioun, til the careyns of the fadris ben wastid in the deseert,

34 במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום--יום לשנה יום לשנה תשאו את עונתיכם ארבעים שנה וידעתם את תנואתי

by the noumbre of fourti daies, in whiche ye bihelden the loond; a yeer schal be arettid for a dai, and bi fourti yeer ye schulen resseyue youre wickidnesse, and ye schulen knowe my veniaunce.

35 אני יהוה דברתי אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו ושם ימתו

For as Y spak, so Y schal do to al this werste multitude, that roos to gidere ayens me; it schal faile, and schal die in this wildirnesse.

36 והאנשים אשר שלח משה לתור את הארץ וישבו וילונו (וילינו) עליו את כל העדה להוציא דבה על הארץ

Therfor alle the men whyche Moises hadde sent to see the lond, and whiche turniden ayen, and maden al the multitude to grutche ayens hym, and depraueden the lond, that it was yuel,

37 וימתו האנשים מוצאי דבת הארץ רעה--במגפה לפני יהוה

weren deed, and smytun in the siyt of the Lord.

38 ויהושע בן נון וכלב בן יפנה חיו מן האנשים ההם ההלכים לתור את הארץ

Sotheli Josue, the sone of Nun, and Caleph, the sone of Jephone, lyueden, of alle men that yeden to se the lond.

39 וידבר משה את הדברים האלה אל כל בני ישראל ויתאבלו העם מאד

And Moises spak alle these wordis to alle the sones of Israel, and the puple mourenyde gretli.

40 וישכמו בבקר ויעלו אל ראש ההר לאמר הננו ועלינו אל המקום אשר אמר יהוה--כי חטאנו

And, lo! thei riseden in the morewtid first, and `stieden in to the cop of the hil, and seiden, We ben redi to stie to the place, of which the Lord spak, for we synneden.

41 ויאמר משה למה זה אתם עברים את פי יהוה והוא לא תצלח

To whiche Moises seide, Whi passen ye the word of the Lord, that schal not bifalle to you in to prosperite?

42 אל תעלו כי אין יהוה בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם

Nyle ye stie, for the Lord is not with you, lest ye fallen bifor youre enemyes.

43 כי העמלקי והכנעני שם לפניכם ונפלתם בחרב כי על כן שבתם מאחרי יהוה ולא יהיה יהוה עמכם

Amalech and Cananei ben bifor you, bi the swerd of whiche ye schulen falle, for ye nolden assente to the Lord, nether the Lord schal be with you.

44 ויעפלו לעלות אל ראש ההר וארון ברית יהוה ומשה לא משו מקרב המחנה

And thei weren maad derk, and stieden in to the cop of the hil; forsothe the ark of the testament of the Lord and Moises yeden not awey fro the tentis.

45 וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכום ויכתום עד החרמה

And Amalech cam doun, and Chananei, that dwelliden in the hil, and he smoot hem, and kittide doun, and pursuede hem til Horma.