במדבר 14
| ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא | 1 |
All the congregation lifted up their voice, and cried; and the people wept that night.
| וילנו על משה ועל אהרן כל בני ישראל ויאמרו אלהם כל העדה לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו מתנו | 2 |
All the children of Israel murmured against Moses and against Aaron. The whole congregation said to them, “We wish that we had died in the land of Egypt, or that we had died in this wilderness!
| ולמה יהוה מביא אתנו אל הארץ הזאת לנפל בחרב--נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה | 3 |
Why does Yahweh bring us to this land, to fall by the sword? Our wives and our little ones will be captured or killed! Wouldn’t it be better for us to return into Egypt?”
| ויאמרו איש אל אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה | 4 |
They said to one another, “Let’s choose a leader, and let’s return into Egypt.”
| ויפל משה ואהרן על פניהם לפני כל קהל עדת בני ישראל | 5 |
Then Moses and Aaron fell on their faces before all the assembly of the congregation of the children of Israel.
| ויהושע בן נון וכלב בן יפנה מן התרים את הארץ--קרעו בגדיהם | 6 |
Joshua the son of Nun and Caleb the son of Jephunneh, who were of those who spied out the land, tore their clothes.
| ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה--טובה הארץ מאד מאד | 7 |
They spoke to all the congregation of the children of Israel, saying, “The land, which we passed through to spy it out, is an exceedingly good land.
| אם חפץ בנו יהוה--והביא אתנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר הוא זבת חלב ודבש | 8 |
If Yahweh delights in us, then he will bring us into this land, and give it to us: a land which flows with milk and honey.
| אך ביהוה אל תמרדו ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם ויהוה אתנו אל תיראם | 9 |
Only don’t rebel against Yahweh, neither fear the people of the land; for they are bread for us. Their defense is removed from over them, and Yahweh is with us. Don’t fear them.”
| ויאמרו כל העדה לרגום אתם באבנים וכבוד יהוה נראה באהל מועד אל כל בני ישראל | 10 |
But all the congregation threatened to stone them with stones. Yahweh’s glory appeared in the Tent of Meeting to all the children of Israel.
| ויאמר יהוה אל משה עד אנה ינאצני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו | 11 |
Yahweh said to Moses, “How long will this people despise me? How long will they not believe in me, for all the signs which I have worked among them?
| אכנו בדבר ואורשנו ואעשה אתך לגוי גדול ועצום ממנו | 12 |
I will strike them with the pestilence, and disinherit them, and will make of you a nation greater and mightier than they.”
| ויאמר משה אל יהוה ושמעו מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו | 13 |
Moses said to Yahweh, “Then the Egyptians will hear it; for you brought up this people in your might from among them.
| ואמרו אל יושב הארץ הזאת שמעו כי אתה יהוה בקרב העם הזה אשר עין בעין נראה אתה יהוה ועננך עמד עלהם ובעמד ענן אתה הלך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה | 14 |
They will tell it to the inhabitants of this land. They have heard that you Yahweh are among this people; for you Yahweh are seen face to face, and your cloud stands over them, and you go before them, in a pillar of cloud by day, and in a pillar of fire by night.
| והמתה את העם הזה כאיש אחד ואמרו הגוים אשר שמעו את שמעך לאמר | 15 |
Now if you killed this people as one man, then the nations which have heard the fame of you will speak, saying,
| מבלתי יכלת יהוה להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר | 16 |
‘Because Yahweh was not able to bring this people into the land which he swore to them, therefore he has slain them in the wilderness.’
| ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברת לאמר | 17 |
Now please let the power of the Lord be great, according as you have spoken, saying,
| יהוה ארך אפים ורב חסד נשא עון ופשע ונקה לא ינקה--פקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים | 18 |
‘Yahweh is slow to anger, and abundant in loving kindness, forgiving iniquity and disobedience; and he will by no means clear the guilty, visiting the iniquity of the fathers on the children, on the third and on the fourth generation.’
| סלח נא לעון העם הזה--כגדל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד הנה | 19 |
Please pardon the iniquity of this people according to the greatness of your loving kindness, and just as you have forgiven this people, from Egypt even until now.”
| ויאמר יהוה סלחתי כדברך | 20 |
Yahweh said, “I have pardoned according to your word;
| ואולם חי אני וימלא כבוד יהוה את כל הארץ | 21 |
but in very deed—as I live, and as all the earth shall be filled with Yahweh’s glory—
| כי כל האנשים הראים את כבדי ואת אתתי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי | 22 |
because all those men who have seen my glory and my signs, which I worked in Egypt and in the wilderness, yet have tempted me these ten times, and have not listened to my voice;
| אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם וכל מנאצי לא יראוה | 23 |
surely they shall not see the land which I swore to their fathers, neither shall any of those who despised me see it.
| ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי--והביאתיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יורשנה | 24 |
But my servant Caleb, because he had another spirit with him, and has followed me fully, him I will bring into the land into which he went. His offspring shall possess it.
| והעמלקי והכנעני יושב בעמק מחר פנו וסעו לכם המדבר--דרך ים סוף | 25 |
Since the Amalekite and the Canaanite dwell in the valley, tomorrow turn and go into the wilderness by the way to the Red Sea.”
| וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר | 26 |
Yahweh spoke to Moses and to Aaron, saying,
| עד מתי לעדה הרעה הזאת אשר המה מלינים עלי את תלנות בני ישראל אשר המה מלינים עלי--שמעתי | 27 |
“How long shall I bear with this evil congregation that complain against me? I have heard the complaints of the children of Israel, which they complain against me.
| אמר אלהם חי אני נאם יהוה אם לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם | 28 |
Tell them, ‘As I live, says Yahweh, surely as you have spoken in my ears, so I will do to you.
| במדבר הזה יפלו פגריכם וכל פקדיכם לכל מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלינתם עלי | 29 |
Your dead bodies shall fall in this wilderness; and all who were counted of you, according to your whole number, from twenty years old and upward, who have complained against me,
| אם אתם תבאו אל הארץ אשר נשאתי את ידי לשכן אתכם בה--כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון | 30 |
surely you shall not come into the land concerning which I swore that I would make you dwell therein, except Caleb the son of Jephunneh, and Joshua the son of Nun.
| וטפכם--אשר אמרתם לבז יהיה והביאתי אתם--וידעו את הארץ אשר מאסתם בה | 31 |
But I will bring in your little ones that you said should be captured or killed, and they shall know the land which you have rejected.
| ופגריכם אתם--יפלו במדבר הזה | 32 |
But as for you, your dead bodies shall fall in this wilderness.
| ובניכם יהיו רעים במדבר ארבעים שנה ונשאו את זנותיכם--עד תם פגריכם במדבר | 33 |
Your children shall be wanderers in the wilderness forty years, and shall bear your prostitution, until your dead bodies are consumed in the wilderness.
| במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום--יום לשנה יום לשנה תשאו את עונתיכם ארבעים שנה וידעתם את תנואתי | 34 |
After the number of the days in which you spied out the land, even forty days, for every day a year, you will bear your iniquities, even forty years, and you will know my alienation.’
| אני יהוה דברתי אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו ושם ימתו | 35 |
I, Yahweh, have spoken. I will surely do this to all this evil congregation who are gathered together against me. In this wilderness they shall be consumed, and there they shall die.”
| והאנשים אשר שלח משה לתור את הארץ וישבו וילונו (וילינו) עליו את כל העדה להוציא דבה על הארץ | 36 |
The men whom Moses sent to spy out the land, who returned and made all the congregation to murmur against him by bringing up an evil report against the land,
| וימתו האנשים מוצאי דבת הארץ רעה--במגפה לפני יהוה | 37 |
even those men who brought up an evil report of the land, died by the plague before Yahweh.
| ויהושע בן נון וכלב בן יפנה חיו מן האנשים ההם ההלכים לתור את הארץ | 38 |
But Joshua the son of Nun and Caleb the son of Jephunneh remained alive of those men who went to spy out the land.
| וידבר משה את הדברים האלה אל כל בני ישראל ויתאבלו העם מאד | 39 |
Moses told these words to all the children of Israel, and the people mourned greatly.
| וישכמו בבקר ויעלו אל ראש ההר לאמר הננו ועלינו אל המקום אשר אמר יהוה--כי חטאנו | 40 |
They rose up early in the morning and went up to the top of the mountain, saying, “Behold, we are here, and will go up to the place which Yahweh has promised; for we have sinned.”
| ויאמר משה למה זה אתם עברים את פי יהוה והוא לא תצלח | 41 |
Moses said, “Why now do you disobey the commandment of Yahweh, since it shall not prosper?
| אל תעלו כי אין יהוה בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם | 42 |
Don’t go up, for Yahweh isn’t among you; that way you won’t be struck down before your enemies.
| כי העמלקי והכנעני שם לפניכם ונפלתם בחרב כי על כן שבתם מאחרי יהוה ולא יהיה יהוה עמכם | 43 |
For there the Amalekite and the Canaanite are before you, and you will fall by the sword because you turned back from following Yahweh; therefore Yahweh will not be with you.”
| ויעפלו לעלות אל ראש ההר וארון ברית יהוה ומשה לא משו מקרב המחנה | 44 |
But they presumed to go up to the top of the mountain. Nevertheless, the ark of Yahweh’s covenant and Moses didn’t depart out of the camp.
| וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכום ויכתום עד החרמה | 45 |
Then the Amalekites came down, and the Canaanites who lived in that mountain, and struck them and beat them down even to Hormah.
