במדבר 14

1 ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא

Then all the people gave load cries of grief, and all that night they gave themselves up to weeping.

2 וילנו על משה ועל אהרן כל בני ישראל ויאמרו אלהם כל העדה לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו מתנו

And all the children of Israel, crying out against Moses and Aaron, said, If only we had come to our death in the land of Egypt, or even in this waste land!

3 ולמה יהוה מביא אתנו אל הארץ הזאת לנפל בחרב--נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה

Why is the Lord taking us into this land to come to our death by the sword? Our wives and our little ones will get into strange hands: would it not be better for us to go back to Egypt?

4 ויאמרו איש אל אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה

And they said to one another, Let us make a captain over us, and go back to Egypt.

5 ויפל משה ואהרן על פניהם לפני כל קהל עדת בני ישראל

Then Moses and Aaron went down on their faces before the meeting of the people.

6 ויהושע בן נון וכלב בן יפנה מן התרים את הארץ--קרעו בגדיהם

And Joshua, the son of Nun, and Caleb, the son of Jephunneh, two of those who had been to see the land, giving signs of grief,

7 ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה--טובה הארץ מאד מאד

Said to all the children of Israel, This land which we went through to see is a very good land.

8 אם חפץ בנו יהוה--והביא אתנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר הוא זבת חלב ודבש

And if the Lord has delight in us, he will take us into this land and give it to us, a land flowing with milk and honey.

9 אך ביהוה אל תמרדו ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם ויהוה אתנו אל תיראם

Only, do not go against the Lord or go in fear of the people of the land, for they will be our food; their strength has been taken from them and the Lord is with us: have no fear of them.

10 ויאמרו כל העדה לרגום אתם באבנים וכבוד יהוה נראה באהל מועד אל כל בני ישראל

But all the people said they were to be stoned. Then the glory of the Lord was seen in the Tent of meeting, before the eyes of all the children of Israel.

11 ויאמר יהוה אל משה עד אנה ינאצני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו

And the Lord said to Moses, How long will this people have no respect for me? how long will they be without faith, in the face of all the signs I have done among them?

12 אכנו בדבר ואורשנו ואעשה אתך לגוי גדול ועצום ממנו

I will send disease on them for their destruction, and take away their heritage, and I will make of you a nation greater and stronger than they.

13 ויאמר משה אל יהוה ושמעו מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו

And Moses said to the Lord, Then it will come to the ears of the Egyptians; for by your power you took this people out from among them;

14 ואמרו אל יושב הארץ הזאת שמעו כי אתה יהוה בקרב העם הזה אשר עין בעין נראה אתה יהוה ועננך עמד עלהם ובעמד ענן אתה הלך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה

And they will give the news to the people of this land: they have had word that you, Lord, are present with this people, letting yourself be seen face to face, and that your cloud is resting over them, and that you go before them in a pillar of cloud by day and in a pillar of fire by night.

15 והמתה את העם הזה כאיש אחד ואמרו הגוים אשר שמעו את שמעך לאמר

Now if you put to death all this people as one man, then the nations who have had word of your glory will say,

16 מבלתי יכלת יהוה להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר

Because the Lord was not able to take this people into the land which he made an oath to give them, he sent destruction on them in the waste land.

17 ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברת לאמר

So now, may my prayer come before you, and let the power of the Lord be great, as you said:

18 יהוה ארך אפים ורב חסד נשא עון ופשע ונקה לא ינקה--פקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים

The Lord is slow to wrath and great in mercy, overlooking wrongdoing and evil, and will not let wrongdoers go free; sending punishment on children for the sins of their fathers, to the third and fourth generation.

19 סלח נא לעון העם הזה--כגדל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד הנה

May the sin of this people have forgiveness, in the measure of your great mercy, as you have had mercy on them from Egypt up till now.

20 ויאמר יהוה סלחתי כדברך

And the Lord said, I have had mercy, as you say:

21 ואולם חי אני וימלא כבוד יהוה את כל הארץ

But truly, as I am living, and as all the earth will be full of the glory of the Lord;

22 כי כל האנשים הראים את כבדי ואת אתתי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי

Because all these men, having seen my glory and the signs which I have done in Egypt and in the waste land, still have put me to the test ten times, and have not given ear to my voice;

23 אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם וכל מנאצי לא יראוה

They will not see the land about which I made an oath to their fathers; not one of these by whom I have not been honoured will see it.

24 ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי--והביאתיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יורשנה

But my servant Caleb, because he had a different spirit in him, and has been true to me with all his heart, him I will take into that land into which he went, and his seed will have it for their heritage.

25 והעמלקי והכנעני יושב בעמק מחר פנו וסעו לכם המדבר--דרך ים סוף

Now the Amalekites and the Canaanites are in the valley; tomorrow, turning round, go into the waste land by the way to the Red Sea.

26 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר

Then the Lord said to Moses and Aaron,

27 עד מתי לעדה הרעה הזאת אשר המה מלינים עלי את תלנות בני ישראל אשר המה מלינים עלי--שמעתי

How long am I to put up with this evil people and their outcries against me? The words which they say against me have come to my ears.

28 אמר אלהם חי אני נאם יהוה אם לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם

Say to them, By my life, says the Lord, as certainly as your words have come to my ears, so certainly will I do this to you:

29 במדבר הזה יפלו פגריכם וכל פקדיכם לכל מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלינתם עלי

Your dead bodies will be stretched out in this waste land; and of all your number, all those of twenty years old and over who have been crying out against me,

30 אם אתם תבאו אל הארץ אשר נשאתי את ידי לשכן אתכם בה--כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון

Not one will come into the land which I gave my word you would have for your resting-place, but only Caleb, the son of Jephunneh, and Joshua, the son of Nun.

31 וטפכם--אשר אמרתם לבז יהיה והביאתי אתם--וידעו את הארץ אשר מאסתם בה

And your little ones, whom you said would come into strange hands, I will take in, and they will see the land which you would not have.

32 ופגריכם אתם--יפלו במדבר הזה

But as for you, your dead bodies will be stretched in this waste land.

33 ובניכם יהיו רעים במדבר ארבעים שנה ונשאו את זנותיכם--עד תם פגריכם במדבר

And your children will be wanderers in the waste land for forty years, undergoing punishment for your false ways, till your bodies become dust in the waste land.

34 במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום--יום לשנה יום לשנה תשאו את עונתיכם ארבעים שנה וידעתם את תנואתי

And as you went through the land viewing it for forty days, so for forty years, a year for every day, you will undergo punishment for your wrongdoing, and you will see that I am against you.

35 אני יהוה דברתי אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו ושם ימתו

I the Lord have said it, and this I will certainly do to all this evil people who have come together against me: in this waste land destruction will come on them, and death will be their fate.

36 והאנשים אשר שלח משה לתור את הארץ וישבו וילונו (וילינו) עליו את כל העדה להוציא דבה על הארץ

And the men whom Moses sent to see the land, and who, by the bad account they gave of the land, were the cause of the outcry the people made against Moses,

37 וימתו האנשים מוצאי דבת הארץ רעה--במגפה לפני יהוה

Those same men who said evil of the land, came to their death by disease before the Lord.

38 ויהושע בן נון וכלב בן יפנה חיו מן האנשים ההם ההלכים לתור את הארץ

But Joshua, the son of Nun, and Caleb, the son of Jephunneh, of those who went to see the land, were not touched by disease.

39 וידבר משה את הדברים האלה אל כל בני ישראל ויתאבלו העם מאד

And when Moses put these words before the children of Israel, the people were full of grief.

40 וישכמו בבקר ויעלו אל ראש ההר לאמר הננו ועלינו אל המקום אשר אמר יהוה--כי חטאנו

And early in the morning they got up and went to the top of the mountain, saying, We are here and we will go up to the place which the Lord said he would give us: for we have done wrong.

41 ויאמר משה למה זה אתם עברים את פי יהוה והוא לא תצלח

And Moses said, Why are you now acting against the Lord's order, seeing that no good will come of it?

42 אל תעלו כי אין יהוה בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם

Go not up, for the Lord is not with you, and you will be overcome by those who are fighting against you.

43 כי העמלקי והכנעני שם לפניכם ונפלתם בחרב כי על כן שבתם מאחרי יהוה ולא יהיה יהוה עמכם

For the Amalekites and the Canaanites are there before you, and you will be put to death by their swords: because you have gone back from the way of the Lord, the Lord will not be with you.

44 ויעפלו לעלות אל ראש ההר וארון ברית יהוה ומשה לא משו מקרב המחנה

But they gave no attention to his words and went to the top of the mountain, though Moses and the ark of the Lord's agreement did not go out of the tent-circle.

45 וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכום ויכתום עד החרמה

Then the Amalekites came down, and the Canaanites who were living in the hill-country, and overcame them completely, driving them back as far as Hormah.