איוב 6

1 ויען איוב ויאמר

Da antwortete Hiob und sprach:

2 לו--שקול ישקל כעשי והיתי (והותי) במאזנים ישאו-יחד

O daß mein Unmut und mein Unglück gegeneinander abgewogen und zugleich auf eine Waage gelegt würden!

3 כי-עתה--מחול ימים יכבד על-כן דברי לעו

Denn nun ist es schwerer als Meeressand; darum sind meine Reden so verwirrt.

4 כי חצי שדי עמדי--אשר חמתם שתה רוחי בעותי אלוה יערכוני

Denn die Pfeile des Allmächtigen stecken in mir, mein Geist saugt ihr Gift; die Schrecken Gottes bestürmen mich.

5 הינהק-פרא עלי-דשא אם יגעה-שור על-בלילו

Schreit auch ein Wildesel beim Gras, brüllt auch ein Ochse, wenn er Futter hat?

6 היאכל תפל מבלי-מלח אם-יש-טעם בריר חלמות

Kann man auch Fades essen ohne Salz, findet man am Eiweiß irgendwelchen Geschmack?

7 מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי

Was meine Seele zu berühren verschmähte, das ist jetzt mein täglich Brot!

8 מי-יתן תבוא שאלתי ותקותי יתן אלוה

O daß doch käme, was ich wünsche, und Gott meine Hoffnung erfüllte:

9 ויאל אלוה וידכאני יתר ידו ויבצעני

daß es doch Gott gefiele, mich zu zermalmen, seine Hand auszustrecken und mich abzuschneiden!

10 ותהי-עוד נחמתי-- ואסלדה בחילה לא יחמול כי-לא כחדתי אמרי קדוש

So bliebe mir noch der Trost (worüber ich frohlocken würde im schonungslosen Schmerz), daß ich von den Worten des Heiligen nicht abgefallen bin!

11 מה-כחי כי-איחל ומה-קצי כי-אאריך נפשי

Wie groß ist denn meine Kraft, daß ich noch ausharren, und wann kommt mein Ende, daß meine Seele sich gedulden soll?

12 אם-כח אבנים כחי אם-בשרי נחוש

Ist mir denn der Steine Kraft gegeben, ist dies mein Fleisch etwa von Erz?

13 האם אין עזרתי בי ותשיה נדחה ממני

Bin ich denn nicht hilflos und des Heils beraubt?

14 למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב

Dem Verzagten soll sein Freund Mitleid erzeigen, selbst wenn er von der Furcht des Allmächtigen lassen sollte.

15 אחי בגדו כמו-נחל כאפיק נחלים יעברו

Meine Brüder trügen wie ein Wildbach, wie das Bett der Wildbäche, die überlaufen,

16 הקדרים מני-קרח עלימו יתעלם-שלג

welche trübe werden vom Eis, wenn der Schnee sich darin birgt,

17 בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם

die aber versiegen zur Zeit der Sommerglut und von ihrem Ort verschwinden, wenn es heiß wird.

18 ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו ויאבדו

Es biegen ab von ihrem Wege die Karawanen, ziehen in die Wüste und verirren sich;

19 הביטו ארחות תמא הליכת שבא קוו-למו

es schauen sie die Karawanen Themas, die Reisegesellschaften Sebas hoffen auf sie.

20 בשו כי-בטח באו עדיה ויחפרו

Aber sie werden in ihrer Hoffnung zuschanden; wenn sie dorthin kommen, sind sie enttäuscht.

21 כי-עתה הייתם לא תראו חתת ותיראו

So seid auch ihr mir jetzt geworden; ihr schauet Schreckliches und fürchtet euch davor!

22 הכי-אמרתי הבו לי ומכחכם שחדו בעדי

Habe ich gesagt: «Gebet mir etwas!» oder «Bringt mir etwas von eurem Vermögen her;

23 ומלטוני מיד-צר ומיד עריצים תפדוני

rettet mich aus der Hand des Feindes und erlöset mich von des Tyrannen Hand?»

24 הורוני ואני אחריש ומה-שגיתי הבינו לי

Belehret mich, so will ich schweigen,

25 מה-נמרצו אמרי-ישר ומה-יוכיח הוכח מכם

weiset mir nach, wo ich gefehlt! O wie eindringlich sind die Reden der Wahrheit! Aber was bringen eure Zurechtweisungen zu-recht?

26 הלהוכח מלים תחשבו ולרוח אמרי נואש

Gedenket ihr Worte zu bekritteln und haltet die Reden eines Verzweifelten für Wind?

27 אף-על-יתום תפילו ותכרו על-ריעכם

Ja, ihr werfet das Los über eine Waise und verhandelt euren Freund!

28 ועתה הואילו פנו-בי ועל-פניכם אם-אכזב

Und nun seid doch so gefällig und schaut mich an, ob ich euch ins Angesicht lügen werde!

29 שובו-נא אל-תהי עולה ושבי (ושבו) עוד צדקי-בה

Kehret um, tut nicht Unrecht! Ja, kehret um! noch bin ich im Recht!

30 היש-בלשוני עולה אם-חכי לא-יבין הוות

Ist denn Unrecht auf meiner Zunge, oder unterscheidet mein Gaumen nicht, was verderblich ist?