איוב 4
| ויען אליפז התימני ויאמר | 1 |
Då tok Elifaz frå Teman til ords og sagde:
| הנסה דבר אליך תלאה ועצר במלין מי יוכל | 2 |
«Vert du vel tykkjen um eg talar? Men kven kann halda ordi inne?
| הנה יסרת רבים וידים רפות תחזק | 3 |
På rette veg du førde mange; dei trøytte hender styrkte du;
| כושל יקימון מליך וברכים כרעות תאמץ | 4 |
med ord du hjelpte deim som snåva, og gav dei veike knei kraft.
| כי עתה תבוא אליך ותלא תגע עדיך ותבהל | 5 |
Men når det gjeld deg sjølv, du klagar; når deg det råkar, ræddast du!
| הלא יראתך כסלתך תקותך ותם דרכיך | 6 |
Di von du på di gudstru bygde og sette lit til last-laust liv.
| זכר-נא--מי הוא נקי אבד ואיפה ישרים נכחדו | 7 |
Tenk etter: Når vart skuldlaus tynt? Når gjekk rettvis mann til grunns?
| כאשר ראיתי חרשי און וזרעי עמל יקצרהו | 8 |
Stødt fann eg: dei som urett pløgde, og sådde naud, dei hausta slikt;
| מנשמת אלוה יאבדו ומרוח אפו יכלו | 9 |
dei stupte for Guds andedrag, gjekk for hans vreidestorm til grunns.
| שאגת אריה וקול שחל ושני כפירים נתעו | 10 |
Ja, løva skrik, og villdyr burar; ungløva fær sin tanngard knekt;
| ליש אבד מבלי-טרף ובני לביא יתפרדו | 11 |
og løva døyr av skort på rov; løvinna misser sine ungar.
| ואלי דבר יגנב ותקח אזני שמץ מנהו | 12 |
Ein løynleg tale til meg kom; i øyra mitt det stilt vart kviskra,
| בשעפים מחזינות לילה בנפל תרדמה על-אנשים | 13 |
som tankar i eit nattsyn kjem, når svevnen tung på folki kviler.
| פחד קראני ורעדה ורב עצמותי הפחיד | 14 |
Det kom ei rædsla yver meg, ei skjelving gjenom alle lemer;
| ורוח על-פני יחלף תסמר שערת בשרי | 15 |
ein gust meg yver panna strauk, og på min kropp seg håri reiste;
| יעמד ולא אכיר מראהו-- תמונה לנגד עיני דממה וקול אשמע | 16 |
og noko stogga for mi åsyn; eg kunde ikkje klårt skilja; framfor mitt auga stod eit bilæt’, eg høyrde som ei røyst som kviskra:
| האנוש מאלוה יצדק אם מעשהו יטהר-גבר | 17 |
«Hev menneskjet vel rett for Gud? Er mannen rein framfor sin skapar?
| הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה | 18 |
Han sine tenarar ei trur og finn hjå sine englar lyte -
| אף שכני בתי-חמר--אשר-בעפר יסודם ידכאום לפני-עש | 19 |
enn meir hjå folk i hus av leir; hjå deim som hev sin grunn i moldi, ein kann deim krasa, som eit mol.
| מבקר לערב יכתו מבלי משים לנצח יאבדו | 20 |
Dei er frå morgon og til kveld; ein krasar deim - kven merkar det? - Og dei vert ikkje funne meir.
| הלא-נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה | 21 |
Når deira tjeldsnor vert rykt upp, dei døyr og ingen visdom fær.»
