איוב 34
| ויען אליהוא ויאמר | 1 |
Und es hob an Elihu und sprach:
| שמעו חכמים מלי וידעים האזינו לי | 2 |
Hört, ihr Weisen, meine Rede, und ihr Verständigen, merkt auf mich!
| כי-אזן מלין תבחן וחך יטעם לאכל | 3 |
Denn das Ohr prüft die Rede, und der Mund schmeckt die Speise.
| משפט נבחרה-לנו נדעה בינינו מה-טוב | 4 |
Laßt uns ein Urteil finden, daß wir erkennen unter uns, was gut sei.
| כי-אמר איוב צדקתי ואל הסיר משפטי | 5 |
Denn Hiob hat gesagt: “Ich bin gerecht, und Gott weigert mir mein Recht;
| על-משפטי אכזב אנוש חצי בלי-פשע | 6 |
ich muß lügen, ob ich wohl recht habe, und bin gequält von meinen Pfeilen, ob ich wohl nichts verschuldet habe.”
| מי-גבר כאיוב ישתה-לעג כמים | 7 |
Wer ist ein solcher Hiob, der da Spötterei trinkt wie Wasser
| וארח לחברה עם-פעלי און וללכת עם-אנשי-רשע | 8 |
und auf dem Wege geht mit den Übeltätern und wandelt mit gottlosen Leuten?
| כי-אמר לא יסכן-גבר-- ברצתו עם-אלהים | 9 |
Denn er hat gesagt: “Wenn jemand schon fromm ist, so gilt er doch nichts bei Gott.”
| לכן אנשי לבב-- שמעו-לי חללה לאל מרשע ושדי מעול | 10 |
Darum hört mir zu, ihr weisen Leute: Es sei ferne, daß Gott sollte gottlos handeln und der Allmächtige ungerecht;
| כי פעל אדם ישלם-לו וכארח איש ימצאנו | 11 |
sondern er vergilt dem Menschen, darnach er verdient hat, und trifft einen jeglichen nach seinem Tun.
| אף-אמנם אל לא-ירשיע ושדי לא-יעות משפט | 12 |
Ohne zweifel, Gott verdammt niemand mit Unrecht, und der Allmächtige beugt das Recht nicht.
| מי-פקד עליו ארצה ומי שם תבל כלה | 13 |
Wer hat, was auf Erden ist, verordnet, und wer hat den ganzen Erdboden gesetzt?
| אם-ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסף | 14 |
So er nun an sich dächte, seinen Geist und Odem an sich zöge,
| יגוע כל-בשר יחד ואדם על-עפר ישוב | 15 |
so würde alles Fleisch miteinander vergehen, und der Mensch würde wieder zu Staub werden.
| ואם-בינה שמעה-זאת האזינה לקול מלי | 16 |
Hast du nun Verstand, so höre das und merke auf die Stimme meiner Reden.
| האף שונא משפט יחבוש ואם-צדיק כביר תרשיע | 17 |
Kann auch, der das Recht haßt regieren? Oder willst du den, der gerecht und mächtig ist, verdammen?
| האמר למלך בליעל-- רשע אל-נדיבים | 18 |
Sollte einer zum König sagen: “Du heilloser Mann!” und zu den Fürsten: “Ihr Gottlosen!”?
| אשר לא-נשא פני שרים ולא נכר-שוע לפני-דל כי-מעשה ידיו כלם | 19 |
Und er sieht nicht an die Person der Fürsten und kennt den Herrlichen nicht mehr als den Armen; denn sie sind alle seiner Hände Werk.
| רגע ימתו-- וחצות לילה יגעשו עם ויעברו ויסירו אביר לא ביד | 20 |
Plötzlich müssen die Leute sterben und zu Mitternacht erschrecken und vergehen; die Mächtigen werden weggenommen nicht durch Menschenhand.
| כי-עיניו על-דרכי-איש וכל-צעדיו יראה | 21 |
Denn seine Augen sehen auf eines jeglichen Wege, und er schaut alle ihre Gänge.
| אין-חשך ואין צלמות-- להסתר שם פעלי און | 22 |
Es ist keine Finsternis noch Dunkel, daß sich da möchten verbergen die Übeltäter.
| כי לא על-איש ישים עוד-- להלך אל-אל במשפט | 23 |
Denn er darf auf den Menschen nicht erst lange achten, daß er vor Gott ins Gericht komme.
| ירע כבירים לא-חקר ויעמד אחרים תחתם | 24 |
Er bringt die Stolzen um, ohne erst zu forschen, und stellt andere an ihre Statt:
| לכן--יכיר מעבדיהם והפך לילה וידכאו | 25 |
darum daß er kennt ihre Werke und kehrt sie um des Nachts, daß sie zerschlagen werden.
| תחת-רשעים ספקם-- במקום ראים | 26 |
Er straft sie ab wie die Gottlosen an einem Ort, da man es sieht:
| אשר על-כן סרו מאחריו וכל-דרכיו לא השכילו | 27 |
darum daß sie von ihm weggewichen sind und verstanden seiner Wege keinen,
| להביא עליו צעקת-דל וצעקת עניים ישמע | 28 |
daß das Schreien der Armen mußte vor ihn kommen und er das Schreien der Elenden hörte.
| והוא ישקט ומי ירשע-- ויסתר פנים ומי ישורנו ועל-גוי ועל-אדם יחד | 29 |
Wenn er Frieden gibt, wer will verdammen? und wenn er das Antlitz verbirgt, wer will ihn schauen unter den Völkern und Leuten allzumal?
| ממלך אדם חנף-- ממקשי עם | 30 |
Denn er läßt nicht über sie regieren einen Heuchler, das Volk zu drängen.
| כי-אל-אל האמר נשאתי-- לא אחבל | 31 |
Denn zu Gott muß man sagen: “Ich habe gebüßt, ich will nicht übel tun.
| בלעדי אחזה אתה הרני אם-עול פעלתי לא אסיף | 32 |
Habe ich's nicht getroffen, so lehre du mich's besser; habe ich Unrecht gehandelt, ich will's nicht mehr tun.”
| המעמך ישלמנה כי-מאסת--כי-אתה תבחר ולא-אני ומה-ידעת דבר | 33 |
Soll er nach deinem Sinn vergelten? Denn du verwirfst alles; du hast zu wählen, und nicht ich. Weißt du nun was, so sage an.
| אנשי לבב יאמרו לי וגבר חכם שמע לי | 34 |
Verständige Leute werden zu mir sagen und ein weiser Mann, der mir zuhört:
| איוב לא-בדעת ידבר ודבריו לא בהשכיל | 35 |
“Hiob redet mit Unverstand, und seine Worte sind nicht klug.”
| אבי--יבחן איוב עד-נצח על-תשבת באנשי-און | 36 |
O, daß Hiob versucht würde bis ans Ende! darum daß er sich zu ungerechten Leuten kehrt.
| כי יסיף על-חטאתו פשע בינינו יספוק וירב אמריו לאל | 37 |
Denn er hat über seine Sünde noch gelästert; er treibt Spott unter uns und macht seiner Reden viel wider Gott.
