איוב 34
| ויען אליהוא ויאמר | 1 |
Fremdeles svarede Elihu og sagde:
| שמעו חכמים מלי וידעים האזינו לי | 2 |
Hører, I vise! min Tale, og I forstandige! vender eders Øren til mig;
| כי-אזן מלין תבחן וחך יטעם לאכל | 3 |
thi Øret prøver Talen, og Ganen smager Maden.
| משפט נבחרה-לנו נדעה בינינו מה-טוב | 4 |
Lader os vælge os det rette, lader os kende imellem os, hvad godt er.
| כי-אמר איוב צדקתי ואל הסיר משפטי | 5 |
Thi Job sagde: Jeg er retfærdig, men Gud har borttaget min Ret.
| על-משפטי אכזב אנוש חצי בלי-פשע | 6 |
Uagtet jeg har Ret, skal jeg staa som en Løgner; ulægelig har Pilen truffet mig, skønt der ikke er Overtrædelse hos mig.
| מי-גבר כאיוב ישתה-לעג כמים | 7 |
Hvor er en Mand som Job, der inddrikker Gudsbespottelse som Vand
| וארח לחברה עם-פעלי און וללכת עם-אנשי-רשע | 8 |
og vandrer i Selskab med dem, som gøre Uret, og gaar med ugudelige Folk?
| כי-אמר לא יסכן-גבר-- ברצתו עם-אלהים | 9 |
Thi han sagde: Det gavner ikke en Mand, om han har Behag i Gud.
| לכן אנשי לבב-- שמעו-לי חללה לאל מרשע ושדי מעול | 10 |
Derfor, I Mænd af Forstand! hører paa mig: Det være langt fra Gud at være ugudelig, og fra den Almægtige at være uretfærdig.
| כי פעל אדם ישלם-לו וכארח איש ימצאנו | 11 |
Thi han betaler et Menneske efter dets Gerning og lader enhver faa efter hans Vej.
| אף-אמנם אל לא-ירשיע ושדי לא-יעות משפט | 12 |
Ja, sandelig, Gud handler ikke uretfærdigt, og den Almægtige forvender ikke Retten.
| מי-פקד עליו ארצה ומי שם תבל כלה | 13 |
Hvo har beskikket ham over Jorden? og hvo har grundet hele Jordens Kreds.
| אם-ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסף | 14 |
Dersom han vilde agte paa sig selv alene, samlede han sin Aand og sin Aande til sig:
| יגוע כל-בשר יחד ואדם על-עפר ישוב | 15 |
Da maatte alt Kød til Hobe opgive Aanden, og Mennesket blive til Støv igen.
| ואם-בינה שמעה-זאת האזינה לקול מלי | 16 |
Dersom du har Forstand, saa hør dette, vend dine Øren til min Tales Røst!
| האף שונא משפט יחבוש ואם-צדיק כביר תרשיע | 17 |
Skulde vel den, som hader Ret, holde Styr? eller tør du sige den mægtige retfærdige at være uretfærdig?
| האמר למלך בליעל-- רשע אל-נדיבים | 18 |
Tør nogen sige til en Konge: Du Belial! til de ædle: Du ugudelige!
| אשר לא-נשא פני שרים ולא נכר-שוע לפני-דל כי-מעשה ידיו כלם | 19 |
Han anser ikke Fyrsternes Personer og agter ikke den rige fremfor den ringe; thi de ere alle hans Hænders Gerning.
| רגע ימתו-- וחצות לילה יגעשו עם ויעברו ויסירו אביר לא ביד | 20 |
De dø i et Øjeblik, og det midt om Natten: Folk rystes og forgaa; og de mægtige tages bort, men ikke ved Menneskehaand.
| כי-עיניו על-דרכי-איש וכל-צעדיו יראה | 21 |
Thi hans Øjne ere over hver Mands Veje, og han ser alle hans Skridt.
| אין-חשך ואין צלמות-- להסתר שם פעלי און | 22 |
Der er intet Mørke og ingen Dødsskygge, hvori de som gøre Uret, kunne skjule sig.
| כי לא על-איש ישים עוד-- להלך אל-אל במשפט | 23 |
Thi han behøver ikke at agte længe nogen, der skal stedes til Dom for Gud.
| ירע כבירים לא-חקר ויעמד אחרים תחתם | 24 |
Han sønderslaar de mægtige uden at ransage, og han sætter andre i deres Sted.
| לכן--יכיר מעבדיהם והפך לילה וידכאו | 25 |
Derfor kender han deres Gerninger og omkaster dem om Natten, at de blive knuste;
| תחת-רשעים ספקם-- במקום ראים | 26 |
han slaar dem, hvor de ugudelige findes, paa det Sted, hvor Folk ser det.
| אשר על-כן סרו מאחריו וכל-דרכיו לא השכילו | 27 |
Thi derfor vege de fra ham og agtede ikke paa nogen af hans Veje,
| להביא עליו צעקת-דל וצעקת עניים ישמע | 28 |
for at de kunde bringe den ringes Skrig ind for ham, og for at han maatte høre de elendiges Skrig.
| והוא ישקט ומי ירשע-- ויסתר פנים ומי ישורנו ועל-גוי ועל-אדם יחד | 29 |
Naar han skaffer Ro til Veje — hvo vil kalde ham uretfærdig? — og naar han skjuler sit Ansigt — hvo kan da beskue ham? — baade for et Folk og for et enkelt Menneske:
| ממלך אדם חנף-- ממקשי עם | 30 |
Saa er det, for at en vanhellig ikke skal regere, og at der ikke skal være Snarer for Folket.
| כי-אל-אל האמר נשאתי-- לא אחבל | 31 |
Mon nogen har sagt til Gud: Jeg har faaet, hvad jeg ikke forskylder?
| בלעדי אחזה אתה הרני אם-עול פעלתי לא אסיף | 32 |
Lær du mig ud over det, jeg kan se; dersom jeg har gjort Uret, da vil jeg ikke gøre det mere.
| המעמך ישלמנה כי-מאסת--כי-אתה תבחר ולא-אני ומה-ידעת דבר | 33 |
Skal det være efter dit Skøn, at han skal gengælde? thi du har vraget, saa at du har at vælge, og ikke jeg? saa tal da, hvad du ved!
| אנשי לבב יאמרו לי וגבר חכם שמע לי | 34 |
Folk af Forstand skulle sige til mig, og ligeledes den vise Mand, som hører mig:
| איוב לא-בדעת ידבר ודבריו לא בהשכיל | 35 |
„Job taler ikke med Forstand, og hans Ord ere ikke mere Klogskab‟.
| אבי--יבחן איוב עד-נצח על-תשבת באנשי-און | 36 |
O gid, at Job maatte prøves til fulde, fordi han har svaret som uretfærdige Mænd!
| כי יסיף על-חטאתו פשע בינינו יספוק וירב אמריו לאל | 37 |
thi han lægger Overtrædelse til sin Synd, imellem os klapper han i Hænderne og gør mange Ord imod Gud.
