איוב 30

1 ועתה שחקו עלי-- צעירים ממני לימים אשר-מאסתי אבותם-- לשית עם-כלבי צאני

Et maintenant je suis la risée de mes cadets, dont je ne daignais pas associer les pères aux chiens de mes troupeaux.

2 גם-כח ידיהם למה לי עלימו אבד כלח

Aussi bien la force de leurs mains, qu'eût-elle été pour moi? Pour ces hommes il n'y a jamais d'âge mûr:

3 בחסר ובכפן גלמוד הערקים ציה--אמש שואה ומשאה

desséchés par la disette et la faim, ils rongent la steppe, le vieux désert et la solitude;

4 הקטפים מלוח עלי-שיח ושרש רתמים לחמם

ils cueillent l'arroche le long des haies, et la racine du genêt est leur pain;

5 מן-גו יגרשו יריעו עלימו כגנב

ils sont bannis de la société; on crie après eux, comme après les larrons;

6 בערוץ נחלים לשכן חרי עפר וכפים

réduits à habiter des ravins affreux, les antres de la terre et des rochers,

7 בין-שיחים ינהקו תחת חרול יספחו

parmi les buissons ils poussent des hurlements, et pêle-mêle se blottissent sous les ronces,

8 בני-נבל גם-בני בלי-שם-- נכאו מן-הארץ

impies, hommes sans nom, qui furent chassés du pays!

9 ועתה נגינתם הייתי ואהי להם למלה

Et maintenant je suis leur chanson, et le sujet de leurs discours;

10 תעבוני רחקו מני ומפני לא-חשכו רק

ils me maudissent, puis me quittent, et devant moi ne s'abstiennent pas de cracher.

11 כי-יתרו (יתרי) פתח ויענני ורסן מפני שלחו

Bien plus, ils déceignent leur corde, et m'en frappent, et ils secouent tout frein devant moi.

12 על-ימין פרחח יקומו רגלי שלחו ויסלו עלי ארחות אידם

A ma droite leur engeance se lève; ils ne me laissent pas prendre pied, et se fraient jusqu'à moi une voie pour me nuire;

13 נתסו נתיבתי להותי יעילו לא עזר למו

ils ruinent mon sentier, aident à ma perte, eux que personne ne soutient.

14 כפרץ רחב יאתיו תחת שאה התגלגלו

Ils viennent comme par une large brèche, se précipitent avec fracas.

15 ההפך עלי בלהות תרדף כרוח נדבתי וכעב עברה ישעתי

Toutes les terreurs se tournent contre moi; c'est comme un ouragan qui poursuit ma grandeur, et, comme un nuage, mon bonheur a passé.

16 ועתה--עלי תשתפך נפשי יאחזוני ימי-עני

Aussi, maintenant mon âme en moi épanche sa plainte; les jours de malheur m'ont saisi.

17 לילה--עצמי נקר מעלי וערקי לא ישכבון

La nuit perce mes os et les détache, et le mal qui me ronge, ne sommeille pas.

18 ברב-כח יתחפש לבושי כפי כתנתי יאזרני

Sous Ses coups puissants mon manteau se déforme, comme ma tunique il s'applique à mon corps.

19 הרני לחמר ואתמשל כעפר ואפר

Il m'a jeté dans la boue, et assimilé à la poudre et à la cendre.

20 אשוע אליך ולא תענני עמדתי ותתבנן בי

Je crie à Toi, et Tu ne m'écoutes pas! je suis là debout, et Tu me regardes!

21 תהפך לאכזר לי בעצם ידך תשטמני

Tu T'es changé pour moi en cruel ennemi, et Tu m'opposes la force de ton bras.

22 תשאני אל-רוח תרכיבני ותמגגני תשוה (תשיה)

Tu me soulèves sur la tempête et m'emportes avec elle, et pour moi tu anéantis tout espoir de salut.

23 כי-ידעתי מות תשיבני ובית מועד לכל-חי

Car, je le sais, c'est à la mort que tu me mènes, au rendez-vous de tous les vivants.

24 אך לא-בעי ישלח-יד אם-בפידו להן שוע

Cependant du sein des décombres ne tend-on pas la main? Quand on périt, ne crie-t-on pas au secours?

25 אם-לא בכיתי לקשה-יום עגמה נפשי לאביון

Oui, je pleurai sur ceux pour qui les temps étaient durs, et les indigents attristaient mon âme.

26 כי טוב קויתי ויבא רע ואיחלה לאור ויבא אפל

Et pourtant! j'attendais le bonheur, et le malheur est venu; j'espérais la clarté, et les ténèbres sont arrivées.

27 מעי רתחו ולא-דמו קדמני ימי-עני

Mes entrailles bouillonnent, et n'ont aucun repos, des jours de chagrin me sont survenus.

28 קדר הלכתי בלא חמה קמתי בקהל אשוע

Je marche noirci, mais non par le soleil; debout dans l'assemblée, je me lamente,

29 אח הייתי לתנים ורע לבנות יענה

devenant ainsi le frère des chacals, et l'égal de l'autruche.

30 עורי שחר מעלי ועצמי-חרה מני-חרב

Ma peau noircit et tombe, et mes os brûlent d'inflammation.

31 ויהי לאבל כנרי ועגבי לקול בכים

Ainsi le deuil a remplacé mon luth, et des sons lugubres, ma cornemuse.