איוב 20

1 ויען צפר הנעמתי ויאמר

Da antwortete Zophar, der Naamatiter, und sprach:

2 לכן שעפי ישיבוני ובעבור חושי בי

Darum veranlassen mich meine Gedanken zu einer Antwort, und deswegen drängt es mich [zu reden].

3 מוסר כלמתי אשמע ורוח מבינתי יענני

Einen Verweis, mir zur Schande, muß ich vernehmen; aber mein Geist treibt mich zu antworten um meiner Einsicht willen.

4 הזאת ידעת מני-עד מני שים אדם עלי-ארץ

Weißt du nicht, daß von alters her, seit Menschen auf Erden sind,

5 כי רננת רשעים מקרוב ושמחת חנף עדי-רגע

der Gottlosen Frohlocken kurz ist und die Freude der Frevler nur einen Augenblick währt?

6 אם-יעלה לשמים שיאו וראשו לעב יגיע

Wenn er schon bis zum Himmel erhoben würde und sein Haupt bis an die Wolken reichte,

7 כגללו לנצח יאבד ראיו יאמרו איו

so geht er doch, gleich seinem Kot, auf ewig unter, und die ihn gesehen, werden sagen: Wo ist er?

8 כחלום יעוף ולא ימצאהו וידד כחזיון לילה

Wie ein Traum wird er verschwinden, man wird ihn nimmer finden, er vergeht wie ein Nachtgesicht.

9 עין שזפתו ולא תוסיף ולא-עוד תשורנו מקומו

Das Auge, das ihn gesehen, sieht ihn nimmer wieder, und seine Stätte kennt ihn nicht mehr.

10 בניו ירצו דלים וידיו תשבנה אונו

Seine Söhne müssen die Armen entschädigen und ihre Hände sein Vermögen wieder herausgeben.

11 עצמותיו מלאו עלומו ועמו על-עפר תשכב

Seine Gebeine waren voller Jugendkraft: die liegt nun mit ihm im Staub.

12 אם-תמתיק בפיו רעה-- יכחידנה תחת לשנו

Ist das Böse noch so süß in seinem Munde, daß er es unter seiner Zunge birgt,

13 יחמל עליה ולא יעזבנה וימנענה בתוך חכו

daß er es hegt und nicht lassen kann und an seinem Gaumen festhält:

14 לחמו במעיו נהפך מרורת פתנים בקרבו

so verwandelt sich doch seine Speise in seinem Eingeweide und wird in seinem Innern zu Schlangengift.

15 חיל בלע ויקאנו מבטנו ירשנו אל

Das verschlungene Gut muß er wieder von sich geben, Gott treibt es ihm aus dem Leibe heraus.

16 ראש-פתנים יינק תהרגהו לשון אפעה

Schlangengift hat er gesaugt: darum wird ihn die Zunge der Otter töten.

17 אל-ירא בפלגות-- נהרי נחלי דבש וחמאה

Er wird seine Lust nicht sehen an den Bächen, den Strömen von Honig und von Milch.

18 משיב יגע ולא יבלע כחיל תמורתו ולא יעלס

Das Erworbene muß er zurückgeben, und er kann es nicht verschlingen; seines eingetauschten Gutes wird er nicht froh;

19 כי-רצץ עזב דלים בית גזל ולא יבנהו

denn er hat Arme unterdrückt und sie liegen lassen, ein Haus beraubt, anstatt gebaut.

20 כי לא-ידע שלו בבטנו בחמודו לא ימלט

Sein Bauch wußte nichts von Genügsamkeit; vor seiner Begehrlichkeit blieb nichts verschont.

21 אין-שריד לאכלו על-כן לא-יחיל טובו

Nichts entging seiner Freßgier, darum wird auch sein Gut nicht beständig sein.

22 במלאות שפקו יצר לו כל-יד עמל תבאנו

Mitten in seinem Überfluß wird ihm angst, alle Hände der Unglücklichen kommen über ihn.

23 יהי למלא בטנו--ישלח-בו חרון אפו וימטר עלימו בלחומו

Es wird geschehen, während er seinen Bauch noch füllt, wird Er über ihn senden die Glut seines Zornes und wird auf ihn regnen lassen, in seine Speise hinein.

24 יברח מנשק ברזל תחלפהו קשת נחושה

Flieht er vor der eisernen Rüstung, so wird ihn der eherne Bogen durchbohren.

25 שלף ויצא מגוה וברק ממררתו יהלך עליו אמים

Er zieht [daran], und der Pfeil geht aus seinem Leibe hervor, blitzend fährt er aus seiner Galle, und Todesschrecken kommen über ihn.

26 כל-חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא-נפח ירע שריד באהלו

Alle Finsternis ist aufgespart für seine Schätze, ihn wird ein Feuer verzehren, das nicht ausgeblasen wird; es frißt weg, was in seinem Zelte übriggeblieben ist.

27 יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו

Der Himmel wird seine Schuld offenbaren und die Erde sich wider ihn empören.

28 יגל יבול ביתו נגרות ביום אפו

Der Reichtum seines Hauses fährt dahin, muß zerrinnen am Tage seines Zornes.

29 זה חלק-אדם רשע--מאלהים ונחלת אמרו מאל

Das ist des gottlosen Menschen Teil von Gott, das Erbe, das Gott ihm zugesprochen hat.