איוב 19
| ויען איוב ויאמר | 1 |
Then Job answered and said,
| עד-אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים | 2 |
How long will ye vex my soul, And break me in pieces with words?
| זה עשר פעמים תכלימוני לא-תבשו תהכרו-לי | 3 |
These ten times have ye reproached me: Ye are not ashamed that ye deal hardly with me.
| ואף-אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי | 4 |
And be it indeed that I have erred, Mine error remaineth with myself.
| אם-אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי | 5 |
If indeed ye will magnify yourselves against me, And plead against me my reproach;
| דעו-אפו כי-אלוה עותני ומצודו עלי הקיף | 6 |
Know now that God hath subverted me [in my cause], And hath compassed me with his net.
| הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט | 7 |
Behold, I cry out of wrong, but I am not heard: I cry for help, but there is no justice.
| ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים | 8 |
He hath walled up my way that I cannot pass, And hath set darkness in my paths.
| כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי | 9 |
He hath stripped me of my glory, And taken the crown from my head.
| יתצני סביב ואלך ויסע כעץ תקותי | 10 |
He hath broken me down on every side, and I am gone; And my hope hath he plucked up like a tree.
| ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו | 11 |
He hath also kindled his wrath against me, And he counteth me unto him as [one of] his adversaries.
| יחד יבאו גדודיו--ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי | 12 |
His troops come on together, And cast up their way against me, And encamp round about my tent.
| אחי מעלי הרחיק וידעי אך-זרו ממני | 13 |
He hath put my brethren far from me, And mine acquaintance are wholly estranged from me.
| חדלו קרובי ומידעי שכחוני | 14 |
My kinsfolk have failed, And my familiar friends have forgotten me.
| גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם | 15 |
They that dwell in my house, and my maids, count me for a stranger: I am an alien in their sight.
| לעבדי קראתי ולא יענה במו-פי אתחנן-לו | 16 |
I call unto my servant, and he giveth me no answer, [Though] I entreat him with my mouth.
| רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני | 17 |
My breath is strange to my wife, And my supplication to the children of mine own mother.
| גם-עוילים מאסו בי אקומה וידברו-בי | 18 |
Even young children despise me; If I arise, they speak against me.
| תעבוני כל-מתי סודי וזה-אהבתי נהפכו-בי | 19 |
All my familiar friends abhor me, And they whom I loved are turned against me.
| בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני | 20 |
My bone cleaveth to my skin and to my flesh, And I am escaped with the skin of my teeth.
| חנני חנני אתם רעי כי יד-אלוה נגעה בי | 21 |
Have pity upon me, have pity upon me, O ye my friends; For the hand of God hath touched me.
| למה תרדפני כמו-אל ומבשרי לא תשבעו | 22 |
Why do ye persecute me as God, And are not satisfied with my flesh?
| מי-יתן אפו ויכתבון מלי מי-יתן בספר ויחקו | 23 |
Oh that my words were now written! Oh that they were inscribed in a book!
| בעט-ברזל ועפרת-- לעד בצור יחצבון | 24 |
That with an iron pen and lead They were graven in the rock for ever!
| ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על-עפר יקום | 25 |
But as for me I know that my Redeemer liveth, And at last he will stand up upon the earth:
| ואחר עורי נקפו-זאת ומבשרי אחזה אלוה | 26 |
And after my skin, [even] this [body], is destroyed, Then without my flesh shall I see God;
| אשר אני אחזה-לי--ועיני ראו ולא-זר כלו כליתי בחקי | 27 |
Whom I, even I, shall see, on my side, And mine eyes shall behold, and not as a stranger. My heart is consumed within me.
| כי תאמרו מה-נרדף-לו ושרש דבר נמצא-בי | 28 |
If ye say, How we will persecute him! And that the root of the matter is found in me;
| גורו לכם מפני-חרב--כי-חמה עונות חרב למען תדעון שדין (שדון) | 29 |
Be ye afraid of the sword: For wrath [bringeth] the punishments of the sword, That ye may know there is a judgment.
