איוב 17
| רוחי חבלה ימי נזעכו קברים לי | 1 |
| אם-לא התלים עמדי ובהמרותם תלן עיני | 2 |
| שימה-נא ערבני עמך מי הוא לידי יתקע | 3 |
| כי-לבם צפנת משכל על-כן לא תרמם | 4 |
| לחלק יגיד רעים ועיני בניו תכלנה | 5 |
| והציגני למשל עמים ותפת לפנים אהיה | 6 |
| ותכה מכעש עיני ויצרי כצל כלם | 7 |
| ישמו ישרים על-זאת ונקי על-חנף יתערר | 8 |
| ויאחז צדיק דרכו וטהר-ידים יסיף אמץ | 9 |
| ואולם--כלם תשבו ובאו נא ולא-אמצא בכם חכם | 10 |
| ימי עברו זמתי נתקו-- מורשי לבבי | 11 |
| לילה ליום ישימו אור קרוב מפני-חשך | 12 |
| אם-אקוה שאול ביתי בחשך רפדתי יצועי (Sheol h7585) | 13 |
| לשחת קראתי אבי אתה אמי ואחתי לרמה | 14 |
| ואיה אפו תקותי ותקותי מי ישורנה | 15 |
| בדי שאל תרדנה אם-יחד על-עפר נחת (Sheol h7585) | 16 |
