איוב 14
| אדם ילוד אשה-- קצר ימים ושבע-רגז | 1 |
| כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד | 2 |
| אף-על-זה פקחת עינך ואתי תביא במשפט עמך | 3 |
| מי-יתן טהור מטמא-- לא אחד | 4 |
| אם חרוצים ימיו--מספר-חדשיו אתך חקו עשית ולא יעבר | 5 |
| שעה מעליו ויחדל-- עד-ירצה כשכיר יומו | 6 |
| כי יש לעץ תקוה אם-יכרת ועוד יחליף וינקתו לא תחדל | 7 |
| אם-יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו | 8 |
| מריח מים יפרח ועשה קציר כמו-נטע | 9 |
| וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו | 10 |
| אזלו-מים מני-ים ונהר יחרב ויבש | 11 |
| ואיש שכב ולא-יקום עד-בלתי שמים לא יקיצו ולא-יערו משנתם | 12 |
| מי יתן בשאול תצפנני-- תסתירני עד-שוב אפך תשית לי חק ותזכרני (Sheol h7585) | 13 |
| אם-ימות גבר היחיה כל-ימי צבאי איחל-- עד-בוא חליפתי | 14 |
| תקרא ואנכי אענך למעשה ידיך תכסף | 15 |
| כי-עתה צעדי תספור לא-תשמר על-חטאתי | 16 |
| חתם בצרור פשעי ותטפל על-עוני | 17 |
| ואולם הר-נופל יבול וצור יעתק ממקמו | 18 |
| אבנים שחקו מים-- תשטף-ספיחיה עפר-ארץ ותקות אנוש האבדת | 19 |
| תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו | 20 |
| יכבדו בניו ולא ידע ויצערו ולא-יבין למו | 21 |
| אך-בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל | 22 |
