איוב 13

1 הן-כל ראתה עיני שמעה אזני ותבן לה

Lo, mine eye hath seen all [this], Mine ear hath heard and understood it.

2 כדעתכם ידעתי גם-אני לא-נפל אנכי מכם

What ye know, [the same] do I know also: I am not inferior unto you.

3 אולם--אני אל-שדי אדבר והוכח אל-אל אחפץ

Surely I would speak to the Almighty, And I desire to reason with God.

4 ואולם אתם טפלי-שקר רפאי אלל כלכם

But ye are forgers of lies; Ye are all physicians of no value.

5 מי-יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה

Oh that ye would altogether hold your peace! And it would be your wisdom.

6 שמעו-נא תוכחתי ורבות שפתי הקשיבו

Hear now my reasoning, And hearken to the pleadings of my lips.

7 הלאל תדברו עולה ולו תדברו רמיה

Will ye speak unrighteously for God, And talk deceitfully for him?

8 הפניו תשאון אם-לאל תריבון

Will ye show partiality to him? Will ye contend for God?

9 הטוב כי-יחקר אתכם אם-כהתל באנוש תהתלו בו

Is it good that he should search you out? Or as one deceiveth a man, will ye deceive him?

10 הוכח יוכיח אתכם-- אם-בסתר פנים תשאון

He will surely reprove you, If ye do secretly show partiality.

11 הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם

Shall not his majesty make you afraid, And his dread fall upon you?

12 זכרניכם משלי-אפר לגבי-חמר גביכם

Your memorable sayings are proverbs of ashes, Your defences are defences of clay.

13 החרישו ממני ואדברה-אני ויעבר עלי מה

Hold your peace, let me alone, that I may speak; And let come on me what will.

14 על-מה אשא בשרי בשני ונפשי אשים בכפי

Wherefore should I take my flesh in my teeth, And put my life in my hand?

15 הן יקטלני לא (לו) איחל אך-דרכי אל-פניו אוכיח

Behold, he will slay me; I have no hope: Nevertheless I will maintain my ways before him.

16 גם-הוא-לי לישועה כי-לא לפניו חנף יבוא

This also shall be my salvation, That a godless man shall not come before him.

17 שמעו שמוע מלתי ואחותי באזניכם

Hear diligently my speech, And let my declaration be in your ears.

18 הנה-נא ערכתי משפט ידעתי כי-אני אצדק

Behold now, I have set my cause in order; I know that I am righteous.

19 מי-הוא יריב עמדי כי-עתה אחריש ואגוע

Who is he that will contend with me? For then would I hold my peace and give up the ghost.

20 אך-שתים אל-תעש עמדי אז מפניך לא אסתר

Only do not two things unto me; Then will I not hide myself from thy face:

21 כפך מעלי הרחק ואמתך אל-תבעתני

Withdraw thy hand far from me; And let not thy terror make me afraid.

22 וקרא ואנכי אענה או-אדבר והשיבני

Then call thou, and I will answer; Or let me speak, and answer thou me.

23 כמה לי עונות וחטאות-- פשעי וחטאתי הדיעני

How many are mine iniquities and sins? Make me to know my transgression and my sin.

24 למה-פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך

Wherefore hidest thou thy face, And holdest me for thine enemy?

25 העלה נדף תערוץ ואת-קש יבש תרדף

Wilt thou harass a driven leaf? And wilt thou pursue the dry stubble?

26 כי-תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי

For thou writest bitter things against me, And makest me to inherit the iniquities of my youth:

27 ותשם בסד רגלי-- ותשמור כל-ארחתי על-שרשי רגלי תתחקה

Thou puttest my feet also in the stocks, And markest all my paths; Thou settest a bound to the soles of my feet:

28 והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש

Though I am like a rotten thing that consumeth, Like a garment that is moth-eaten.